ביאור הגר"א/יורה דעה/רי: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול מתנדבי האוצר) |
(ניסוי הטמעת קישורים) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''מותר בשניהם. ''' כמ"ש ב[[משנה/תרומות/ג|פ"ג דתרומות]] המתכוין לומר כו'. הרא"ש וער"ש שם וכ"כ הרמב"ם המתכוין לנדור בנזיר ונדר בקרבן בקרבן ונדר בנזיר בשבועה ונדר בנדר ונשבע תאנים ואמר ענבים מותר בשניהם ואין כאן נדר והוא תוספתא [[תוספתא/נדרים/ה|פ"ה דנדרים]]: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''או פת שעורים. ''' דהא נמי בכלל כמ"ש ב[[שולחן ערוך/יורה דעה/ריז#יט|סי' רי"ז סי"ט]]. ד"מ: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''או פת שעורים. ''' דהא נמי בכלל כמ"ש | |||
{{עוגןמ|ג}} '''ואם נדר כו'. ''' כוונתו לתרץ קושית המפרשים ממ"ש | {{עוגןמ|ג}} '''ואם נדר כו'. ''' כוונתו לתרץ קושית המפרשים ממ"ש ב[[בבלי/נדרים/כה/א|נדרים כ"ה א']] ואע"ג דקיי"ל כו' וכן אמרינן שם <small>(כ"ה א') </small>א"ל כי משתבע אדעתא כו' ואנן כו' אלא דשם אמרינן משמע מצות ציצית כו' ודוקא דבר שרחוק ממשמעות א"י לומר אבל באומר בפי' על דעתו אז אפי' כ"ד שבמשמעות א"י לומר ע"ש ובשבועות כ"ט א' ובכה"ג מיירי הרמב"ם וז"ל בפ"ב מה"ש מי שנשבע ואמר כו' ועל דעתכם אני נשבע אין זה י"ל כך וכך היה בלבי וכ"כ תוס' שם כ"ו ב' ד"ה גמר. ואי הוה אמרינן כו'. אבל בסתם י"ל תנאי וכמ"ש במסכתא כלה היה ר"ע נשבע בשפתיו ומבטל בלבו וכ"ש בנודר ע"י עצמו שי"ל תנאי היה בלבי כמ"ש בפ"ו דתוספתא דטהרות נאמן ע"י עצמו כיצד א"ל נדרת ואמר תנאי היה בלבי שומעין לו וכ"ה בת"כ <small>(פ' ויקרא) </small>א"ל נזיר אתה כו' <small>(וע"ל סי' רל"ב ס"ק ל"ה):</small> | ||
{{עוגןמ|ד}} '''הנודר כו'. ''' דאפי' בהקיץ בעינן פיו ולבו שוין כ"ש כאן דאין כאן לא פה ולא לב: | {{עוגןמ|ד}} '''הנודר כו'. ''' דאפי' בהקיץ בעינן פיו ולבו שוין כ"ש כאן דאין כאן לא פה ולא לב: | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
{{עוגןמ|ה}} '''וי"א כו'. ''' כמ"ש פ"ק דנדרים <small>(ח' א') </small>נידוהו בחלום כו' וכגירסת הרמב"ם אלא דל"ג רק עד י' דידעי למקרי. וסברא הראשונה ס"ל דלא דמי לשם דשם סי' קללה הוא משמים וצריך קירוב: | {{עוגןמ|ה}} '''וי"א כו'. ''' כמ"ש פ"ק דנדרים <small>(ח' א') </small>נידוהו בחלום כו' וכגירסת הרמב"ם אלא דל"ג רק עד י' דידעי למקרי. וסברא הראשונה ס"ל דלא דמי לשם דשם סי' קללה הוא משמים וצריך קירוב: | ||
{{עוגןמ|ו}} '''מיהו כו'. ''' כ"כ הרשב"א דלא כהגאונים וראייתו ממ"ש בפ' הרואה <small>(נ"ה ב') </small>הרואה חלום כו' יטיבנו בפני שלשה. וכ"ש לגירסת הרמב"ם דאף בנידוהו סגי בהכי כמש"ל סי' של"ד סל"ה: | {{עוגןמ|ו}} '''מיהו כו'. ''' כ"כ הרשב"א דלא כהגאונים וראייתו ממ"ש בפ' הרואה <small>([[בבלי/ברכות/נה/ב|נ"ה ב']]) </small>הרואה חלום כו' יטיבנו בפני שלשה. וכ"ש לגירסת הרמב"ם דאף בנידוהו סגי בהכי כמש"ל סי' של"ד סל"ה: | ||
{{עוגןמ|ז}} '''הנודר כו'. ''' עבה"ג וע"ל סי' רי"א ס"ב וי"א שאין כו' וכ"כ הרמב"ם בפירושו שם וע"ש: | {{עוגןמ|ז}} '''הנודר כו'. ''' עבה"ג וע"ל סי' רי"א ס"ב וי"א שאין כו' וכ"כ הרמב"ם בפירושו שם וע"ש: | ||
גרסה אחרונה מ־20:44, 16 ביולי 2024
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מותר בשניהם. כמ"ש בפ"ג דתרומות המתכוין לומר כו'. הרא"ש וער"ש שם וכ"כ הרמב"ם המתכוין לנדור בנזיר ונדר בקרבן בקרבן ונדר בנזיר בשבועה ונדר בנדר ונשבע תאנים ואמר ענבים מותר בשניהם ואין כאן נדר והוא תוספתא פ"ה דנדרים:
(ב) או פת שעורים. דהא נמי בכלל כמ"ש בסי' רי"ז סי"ט. ד"מ:
(ג) ואם נדר כו'. כוונתו לתרץ קושית המפרשים ממ"ש בנדרים כ"ה א' ואע"ג דקיי"ל כו' וכן אמרינן שם (כ"ה א') א"ל כי משתבע אדעתא כו' ואנן כו' אלא דשם אמרינן משמע מצות ציצית כו' ודוקא דבר שרחוק ממשמעות א"י לומר אבל באומר בפי' על דעתו אז אפי' כ"ד שבמשמעות א"י לומר ע"ש ובשבועות כ"ט א' ובכה"ג מיירי הרמב"ם וז"ל בפ"ב מה"ש מי שנשבע ואמר כו' ועל דעתכם אני נשבע אין זה י"ל כך וכך היה בלבי וכ"כ תוס' שם כ"ו ב' ד"ה גמר. ואי הוה אמרינן כו'. אבל בסתם י"ל תנאי וכמ"ש במסכתא כלה היה ר"ע נשבע בשפתיו ומבטל בלבו וכ"ש בנודר ע"י עצמו שי"ל תנאי היה בלבי כמ"ש בפ"ו דתוספתא דטהרות נאמן ע"י עצמו כיצד א"ל נדרת ואמר תנאי היה בלבי שומעין לו וכ"ה בת"כ (פ' ויקרא) א"ל נזיר אתה כו' (וע"ל סי' רל"ב ס"ק ל"ה):
(ד) הנודר כו'. דאפי' בהקיץ בעינן פיו ולבו שוין כ"ש כאן דאין כאן לא פה ולא לב:
(ה) וי"א כו'. כמ"ש פ"ק דנדרים (ח' א') נידוהו בחלום כו' וכגירסת הרמב"ם אלא דל"ג רק עד י' דידעי למקרי. וסברא הראשונה ס"ל דלא דמי לשם דשם סי' קללה הוא משמים וצריך קירוב:
(ו) מיהו כו'. כ"כ הרשב"א דלא כהגאונים וראייתו ממ"ש בפ' הרואה (נ"ה ב') הרואה חלום כו' יטיבנו בפני שלשה. וכ"ש לגירסת הרמב"ם דאף בנידוהו סגי בהכי כמש"ל סי' של"ד סל"ה:
(ז) הנודר כו'. עבה"ג וע"ל סי' רי"א ס"ב וי"א שאין כו' וכ"כ הרמב"ם בפירושו שם וע"ש:
(ח) תוך כ"ד לנדרו. כן פי' בד"מ קושית הראב"ד ור"ל דאע"ג דבשבועות ל"ב א' אמרינן א"ל כ"א וא' כו' שם שייך א' לחבירו משא"כ כאן דהמחאת אחרים אינן כלום:
(ט) והוא כו'. ע"ל סי' רי"א ס"ב שם ודוקא שהתנה בתחלה אז מהני חזרתו אח"כ בלב תכ"ד אבל בלא"ה לא מהני ועבה"ג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |