טורי אבן/ראש השנה/לב/א

טורי אבן ראש השנה לב א

דף ל"ב ע"א

קדושת היום ותוקע. ק"ל מ"ט דריב"נ דמקדים מלכיות לקדושת היום ואינו תוקע במלכיות אלא בקדושת היום הא וודאי יותר מסתבר לתקוע במלכיות שהוא דבר נוסף בר"ה אבל קדושת היום כל י"ט שווין בו וי"ל דס"ל כרבי בגמרא דילף מלכיות מדכתיב אני ה' אלוהיכם ובחדש השביעי וו מלכות וסמך לי' שבתון זכרון תרועה וס"ל כר"א בגמרא דנ"ל קה"י משבתון וזכרונות ושופרות מזכרון תרועה ומדהפסיק הכתוב בקה"י הבא בשביל י"ט לבין מלכיות לזכרונות ושופרות הבאים מיוחד בשביל ר"ה ש"מ דמלכיות קדמי לקה"י א"כ אינו בדין לתקוע למלכיו' ולהפסיק בין תקיעת אלו של זכרונו' ושופרו' בקה"י שאין לתקיעת ענין בו. א"ו שמלכיות אנו תוקע ובקה"י תוקע כדי להתכיף התקיעות ג' של ג' ג' דר"ה זה לזה ור"ע לטעמי' דאמר בגמרא שבתון שבות א"כ מלכיות זכרונות ושופרות תכופי מתכיף להו קרא בהדי הדדי ואין להפסיק בניהם בקדושת היום ואע"ג דלר"ע קה"י ממקרא קודש נ"ל הכתוב לבסוף אחר הכל מ"מ כוללו עם מלכיות מטעמא דקאמר רבי בגמרא דקה"י בכ"מ ברביעי והתקיעות בשביל מלכיות אתי שמיוחד לר"ה ולא בשביל קה"י:

רחמנא אמר אידכר. ל"ד דאינן אלא מדרבנן כדאמר לקמן ב' עיירות בא' תוקעין ובא' מברכין וכו' פשיטא הא דאוריית' והא דרבנן אלא משום דא"ל אסמכתא מה"ת נקט האי לישנא והא דקאמ' אלא למה י' לימא ט' היינו למאי דס"ל לסתת משנה לקמן אין פוחתי' מי' מלכיות וסתם משנה ר"מ ואדר"ע כדאמר בפ' (ד' פו) אבל ריב"נ ס"ל לקמן בברייתא הפחות לא יפחות מז' ואליבי' המ"ל למה ז' לימא ו':

מ"מ לא נאמר שבתון שבות. למאי דפי' במתניתן ניחא מאי בנייהו בין ר"א לר"ע דלר"א כולל מלכיות עם קדושת השם ואינו תוקע ולר"ע כולל עם קה"י ותוקע כדאמר ר"ע במתניתן:

כ"מ שנאמר בו זכרונות כו'. נ"ל דהאי כ"מ אינו אלא יובל בלבד וכדתנן בפ"ג שוה יובל לר"ה לתקיעה ולברכות אבל תענית וכן בשעת מלחמה אע"ג דאמרינן בהן זכרונות ושופרות כדאמ' בפ"ב דתעני' (דף יא) אפ"ה אין אומר מלכיות עמהם וה"ט דהקישא דהאי קרא והי' לכם לזכרון לפני ה' אלקיכם במועדיכם ובר"ח כתיב והיינו ר"ה ויוה"כ דאיקרי מועד כדפי' בפ"ק ועליהם אמר קרא שיהי' מלכיות עם זכרונות אבל בשעת מלחמה ל"מ מיני' בהאי קרא אלא קרא באפי נפשי' כתיב בי' למעלה מהך קרא ולא רמיזא בי' מלכיות אלא זכרונ' בלבד דכתי' ונזכרתם לחוד וכן תענית לא רמיזא בקרא כל עיקר אע"פ שאומר זכרונ' אצ"ל למלכיות עמהם:

הני עשרה מלכיות נגד מי. בר"פ הקורא במס' מגילה (דף כא:) אמר אין פוחתין מעשרה פסוקי' בבה"כ ואריב"ל כנגד עשרה בטלנין שבבה"כ וה"ט ל"ק הכא גבי מלכיות משום שאין להם ענין למלכיות וכל הסוגי' מסיק התם כמו הכא וקאמר נמי ר"ל כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בס' תהלים ולא אסיק עלה הלולים טובא הוי הנך דכתיב בהו הללוהו בתקע שופר כדאמ' הכא. ונ"ל דודאי אין לתקן עשרה פסוקים בקריאת התורה נגד הלולים דתקיע' שופר דמאי ענין שופר לכל השנה דדווקא בר"ה וביוה"כ של יובל דהוי ימי תרועה שייך טעם זה וה"נ שייך בתענית כדתנן רפ"ב דתענית לת"ק דהתם וכן בשעת מלחמה איכא תקיעה מש"ה אמרינן עשרה זכרונות ושופרות כדאמ' הגמ' התם אע"ג דתקיעה דשעת מלחמה היו בחצוצרות ולא בשופר כדכתיב ותקעתם בחצוצרות מ"מ שם תקיעה אחת היא א"נ כיון דתיקנו באינך י' כנגד הלולים דתקע שופר שיש בהן תקיעת שופר ה"נ תיקנו כזה במלחמה והא דאר"ל התם גבי ע"פ כנגד עשרה הלולים לאו מהלולים דהאי קרא מיירי אלא כהא דאמר ריב"ל בפ"י דפסחי' (דף קיז) בעשרה מינים של שבח נאמר ס' תהלים בנצח בנגון במשכיל כו' והיינו שבח דריב"ל והיינו הלולים דר"ל והא דפריך הכא הלולים טובא הוי ולא קאמר דהיינו עשרה מיני' של שבח דמה ענין לתקן בראש השנה כנגד עשרה מיני שבח שבס' תהלים דאין זה ענין מיוחד למצות היום ואם כן ראוין לתקן כנגד הלולים שבס' תהלים וטובא הוי ומשני דתקנו כנגד הני דתקע שופר דמיוחד למצות היום והינו דנקט האי פסוקא דתקע שופר שהוא בתוך הפרשה ולא נקט הני דהללוהו אל בקדשו שהוא תחילתו משום דעיקר הא דתיקנו כנגדו הוא מפני פסוק זה דבתקע שופר שהוא מצות היום והא דתיקנו התם ע"פ כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם לר"י בשלמא לר"י דאמר התם שתיקנו כנגד עשרת הדברות דשעת מתן תורה ניחא דכנגד' ראוי לתקן ע"פ בקריאת התורה אבל לר"י טעמא בעי ונ"ל דה"ט שהעולם נברא וקיים בזכות קבלת התורה כדאמ' בפ"ק דע"א מ"ד ויהי ערב ויהי בוקר יו' הששי כו' והיינו דכתיב והארץ יראה ושקטה וכו' כדאי' התם ולפ"ז א"צ למאי דפי' רש"י כנגד ע"הד דכתיב בהו נמי שופר אלא ה"ט שהעולם קיים על התורה שעיקרה עה"ד והעול' נברא בר"ה כדפי' רש"י גופי' על ע"מ שהעולם נברא בר"ה. וק"קל לר"י דאמר בפ"ק דבניסן נברא העולם מאי ענין ע"מ שבהן נברא העולם לר"ה של תשרי וי"ל דלר"י מודה ר"י דה"ט כנגד עשרה הלולים אלא דרצה להוסיף טעם אחר לר"א דאמר בתשרי נברא כנגד ע"מ ואולי מש"ה פי' רש"י כנגד עה"ד דכתיב בהו נמי שופר שיהי' טעם זה עולה נמי לר"י:

כנגד עשרת הדברות שנאמר למשה מסיני. אע"ג דכל ישראל היו במעמד הר סיני מ"מ לא שמעו מפי הגבור' אלא אנכי ולא יהי' לך והשאר שמעו מפי משה כדאמר בשילהי מס' מכות (דף כג):

בראשית נמי מאמר הו' דכתיב בדבר ה' שמי' נעשו. פירש"י דבאמיר' נברא ולא בידים. וק"ל הא אמ' בפ"ק דכתובות (דף ה) גדולה מעשה צדיקים יותר ממעשה שמי' וארץ דאלו במעשה שמי' וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמי' ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מקדש ה' כננו ידיך אלמא שמי' וארץ בידי' נברא ולא במאמר בלבד ובחי' לטפ' למס' מגילה אכתוב עוד בזה:

לא יפחות משבע. פי' רש"י ואס"ד ג' מן התורה ג' מן הנביאים ג' מן הכתובים לכל א"כ ז' נמי מכל א' (ריב"ל) [צ"ל ריב"נ] מוסיף ק"ל מה בכך דאע"ג דבדעבד פוחת מת"ק מ"מ בלכתחילה י"ל דמוסיף את"ק. ונ"ל דה"פ אס"ד ג' מכל א' קאמר א"כ שבעה נמי מכל א' והא מלכיות אפילו לר' יוסי לקמן לא משכחת לה בתורה אלא שית ושבע מה"ת היכא מ"ל.

ונ"ל דה"ט דריב"נ דא' לכתחילה בשבע סגי משום כיון דלכ"ע הצריך להעדיף כבוד תורה על של נביאי' וכתובי' מש"ה קא ת"ק מש"ת ומהני בג' ג' סגי וס"ל לריב"ן כר"י לקמן דלדידי' ליתא בתור' מלכיות אלא ג' קראי ובע"כ א"ל מלכיות מאינך אלא ב' קראי מכל א' מהן לבד מפני כבוד תורה דא"א בכל אחד מהם ג' ג' א"א להוסיף עליהם מש"ת דליכא אלא ג' לחוד מש"ה אמרינן א' מהם ב' ב' לבד ומוסיף עליהם משל תורה פסוק ג' וכיון דבשל מלכיות לכתחילה בשבע סגי דא"א להוסיף ה"נ ראוי להשוות זכרונות ושופרות לשל מלכיות ובדידהו נמי סגי בשבע אע"ג דאפש' ביותר וכדמוכח לעיל דאר"ע אם א"ת למלכיות למה מזכיר ומתמה למה מזכיר רחמנא א' אדכר אלא למה עשר לימא ט' הואיל ואישתני אישתני הא בלא"ה משמע דראוי להשוותן יחד. מ"מ אע"ג דפסק שמוא' הלכה כריב"ן נהיגין לכתחילה לומר עשרה מכל א' אע"ג. דלדידי' בז' ז' סגי מטעמא דפי' דריב"ן כר"י ס"ל דליכא בתורה מלכיות אלא ג' לחוד לפיכך בע"כ בז' סגי אבל אנן ק"ל כר' יוסי דהלכתא כוותי' לגבי ר' יהודא ולדידי' איכא שית קראי של מלכיות בתורת וא"ל ד' מהן מש"ת ואפי אם אמר ג' ג' מאינך אכתי יש להעדיף כבוד תורה עליהן. ובע"כ ע"כ לא פסק שמוא' כריב"ן אלא בהא דבדעבד בג' ג' סגי אבל בלכתחילה עשרה בעינן כת"ק מטעמא דפי' אמוראי כנגד עשרה כו' ואפי' לריב"ן גופי' הי' מצריך עשרה מה"ט אלא לדידי' ל"א מטעמא דפי' אבל לדידן כיון דאפשר הא וודאי עשרה בעינן מה"ט. ומתני' הכי דייקא דבדברי ת"ק קא' א"פ מי' מלכיו' והיינו לכתחלה דאלו דעבד בז' סגי כדתני בברייתא ובדריב"ן נקט אם אמ' ג' ג' מכולן יצא והיינו דעבד דאלו לכתחילה אפילו לדידיה ז' בעי כדתני בברייתא והשתא קשה מ"ש דבדברי ת"ק נקט לכתחילה דידי' ושביק לדעבד ובדריב"ן נקט דעבד דידי' ולכתחילה שלו שביק א"ו תנא דידן הלכתא פסיקתא נקט ואזל דבלכתחילה קי"ל כת"ק ובדעבד כריב"ן. ובהכי נ"ל דלא פליג ריב"ן אהא דא"פ מעשר' פסוקי' בבה"כ מה"ט דא"פ מי' מלכיו' ולימא דבז' סגי' כדפליג הכא א"ו ש"ה דל"א וכדפי':

---

---

שולי הגליון

---

---

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף