האלף לך שלמה/אורח חיים/קנד: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית) |
(תיקונים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{OCR}} | {{OCR}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''סימן קנד'''}} | {{מרכז|'''סימן קנד'''}} | ||
שאלתו בעירובין | |||
תשובה. העירוב הזה פסול הן לפי מה שעומד השתא דחוק | '''שאלתו''' בעירובין דק"ה דבצד אחד מהעיר יוצא הדרך במדרון דהיינו שדרך הרבים הולך ומשפע עד שעולה בשני צירי הדרך הר גבוה המתלקט גבוה י"ט מתוך רוחב ד"א דהוי כמחיצה כמ"ש בכמה דוכתא וכו' ועומד מצד אחד מהדרך הר אחד ומצד הב' עומד ג"כ הר כזה ועל הר אחד עומד גדר הנקרא פלויט ועל ההר השני עומד בית ישראל ובין ב' הערים הולך הדרך שנוסעים בו מהעיר חוצה וכן מחוץ לעיר להעיר וכשנוסעים מהעיר חוצה הולכים ויורדים כי הדרך הולך ומשפע מתוך העיד החוצה וכשנוסעים מחוץ לעיר להעיר הולכין ועולין כי הדרך הולך ומגבי' מחוץ לעיר אל תוך העיר עד שכשמגיע אל תוך העיר אין עוד הר כלל משני צידי הדרך מחמת שהדרך הולך ומגבי' עצמו כשהולך אל העיר ונמצא דבתוך העיר שוה הדרך עם גובה ההרים אשר ישנם מב' צדדים מבחוץ לעיר קצת והעירוב עומד מחוץ לעיר קצת במקום שיש להדרך ב' הרים מב' הצדדים וב' הקנים של העירוב עומדים על ב' ההרים קנה אחד עומד אצל הבית של ההר מזה וקנה אחד עומד על ההר הב' שמצד הב' מהדרך אצל הפלויט שעל ההר וחוט מתוח מקנה אחד לחברו כדינו ולא יאות עבדי מאחר דההר הוי כמחיצה א"כ הרי העמירו הקנין וצוה"פ על המחיצה: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | '''תשובה.''' העירוב הזה פסול הן לפי מה שעומד השתא דחוק ג"ט מקצה ההר סמוך לדרך הן אם יעמוד תוך ג"ט אפי' בשוד. לצד ההר הסמוך ממש להדרך הוא פסול כיון דעומד על המחיצה וכל צוה"פ בעינן שיהי' הקנים בתורת מזוזה .למטה ביו"ד טפחיב הסמוכים לקרקע שבני אדם הולכין עליו ואם לאו הו"ל פתחי שמאי ומה זה שכתב רו"מ דאטו אם יש בור עמוק עשרה ורוחב ד"ט תחת צוה"פ ועומד הבור בין ב' הקנים מי לא מהני צוה"פ העירוב הזה עכ"ל ואין לו דמיון כלל דהתם נהי דהבור הוי עמוק יו"ד מ"מ בני אדם אין הולכין תוך הבור דק למעלה ומ"מ הקנים עומדים למטה ביו"ד טפחים השוין לרגלי בני אדם וזה הוי דרך פתח אבל אם הקנים עומדים למעלה מג"ט מדרך שבני אדם הולכין עליו ודאי לא הוי צוה"פ וגם לא מהני מה שבתוך העיר שוה לההר אנן בעינן שבמקום דהוי הפתח שם בעינן שיהי' שוה הקנים למטה לתוך י"ט הסמוכין לקרקע גם מקום שרגלי ב"א הולכין עליו ובאם לאו הו"ל פתחי שמאי ולכך בין אם הקנים סמוכין לצדי ההר או רחוקים הוא פסול ואין תקנה רק שיעמידו אותם למטה ממש ואף אם חוששין שהנכרים הם מקלקלין אותם בזה אגיד לו תרופה מ"ש אצלי בתשובה מכבר לק' קאנסטנטין דאמרינן בזה כיון דהותרה הותרה ואם יתקלקל בשבת מותר לטלטל באותו שבת וא"כ ממ"נ בשבת סמוך לבה"ש יכולין לראות אם נתקלקל ויתקנו ואם יתקלקל אח"כ בשבת מותר, לטלטל באותו שבת ואף אם לא ירצו לסמוך עלי בזה יעשו כך יהי' העירוב הזה של עתה ונם יעשו עירוב אחר שיעמדו הקנים למטה כדינו ומכת חשש קלקול מותר כך לסי דעתי ולפי דעתם יסמכו על העירוב שלהם מכבר: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה מ־10:47, 19 בדצמבר 2023
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שאלתו בעירובין דק"ה דבצד אחד מהעיר יוצא הדרך במדרון דהיינו שדרך הרבים הולך ומשפע עד שעולה בשני צירי הדרך הר גבוה המתלקט גבוה י"ט מתוך רוחב ד"א דהוי כמחיצה כמ"ש בכמה דוכתא וכו' ועומד מצד אחד מהדרך הר אחד ומצד הב' עומד ג"כ הר כזה ועל הר אחד עומד גדר הנקרא פלויט ועל ההר השני עומד בית ישראל ובין ב' הערים הולך הדרך שנוסעים בו מהעיר חוצה וכן מחוץ לעיר להעיר וכשנוסעים מהעיר חוצה הולכים ויורדים כי הדרך הולך ומשפע מתוך העיד החוצה וכשנוסעים מחוץ לעיר להעיר הולכין ועולין כי הדרך הולך ומגבי' מחוץ לעיר אל תוך העיר עד שכשמגיע אל תוך העיר אין עוד הר כלל משני צידי הדרך מחמת שהדרך הולך ומגבי' עצמו כשהולך אל העיר ונמצא דבתוך העיר שוה הדרך עם גובה ההרים אשר ישנם מב' צדדים מבחוץ לעיר קצת והעירוב עומד מחוץ לעיר קצת במקום שיש להדרך ב' הרים מב' הצדדים וב' הקנים של העירוב עומדים על ב' ההרים קנה אחד עומד אצל הבית של ההר מזה וקנה אחד עומד על ההר הב' שמצד הב' מהדרך אצל הפלויט שעל ההר וחוט מתוח מקנה אחד לחברו כדינו ולא יאות עבדי מאחר דההר הוי כמחיצה א"כ הרי העמירו הקנין וצוה"פ על המחיצה:
תשובה. העירוב הזה פסול הן לפי מה שעומד השתא דחוק ג"ט מקצה ההר סמוך לדרך הן אם יעמוד תוך ג"ט אפי' בשוד. לצד ההר הסמוך ממש להדרך הוא פסול כיון דעומד על המחיצה וכל צוה"פ בעינן שיהי' הקנים בתורת מזוזה .למטה ביו"ד טפחיב הסמוכים לקרקע שבני אדם הולכין עליו ואם לאו הו"ל פתחי שמאי ומה זה שכתב רו"מ דאטו אם יש בור עמוק עשרה ורוחב ד"ט תחת צוה"פ ועומד הבור בין ב' הקנים מי לא מהני צוה"פ העירוב הזה עכ"ל ואין לו דמיון כלל דהתם נהי דהבור הוי עמוק יו"ד מ"מ בני אדם אין הולכין תוך הבור דק למעלה ומ"מ הקנים עומדים למטה ביו"ד טפחים השוין לרגלי בני אדם וזה הוי דרך פתח אבל אם הקנים עומדים למעלה מג"ט מדרך שבני אדם הולכין עליו ודאי לא הוי צוה"פ וגם לא מהני מה שבתוך העיר שוה לההר אנן בעינן שבמקום דהוי הפתח שם בעינן שיהי' שוה הקנים למטה לתוך י"ט הסמוכין לקרקע גם מקום שרגלי ב"א הולכין עליו ובאם לאו הו"ל פתחי שמאי ולכך בין אם הקנים סמוכין לצדי ההר או רחוקים הוא פסול ואין תקנה רק שיעמידו אותם למטה ממש ואף אם חוששין שהנכרים הם מקלקלין אותם בזה אגיד לו תרופה מ"ש אצלי בתשובה מכבר לק' קאנסטנטין דאמרינן בזה כיון דהותרה הותרה ואם יתקלקל בשבת מותר לטלטל באותו שבת וא"כ ממ"נ בשבת סמוך לבה"ש יכולין לראות אם נתקלקל ויתקנו ואם יתקלקל אח"כ בשבת מותר, לטלטל באותו שבת ואף אם לא ירצו לסמוך עלי בזה יעשו כך יהי' העירוב הזה של עתה ונם יעשו עירוב אחר שיעמדו הקנים למטה כדינו ומכת חשש קלקול מותר כך לסי דעתי ולפי דעתם יסמכו על העירוב שלהם מכבר: