ביאור הגר"א/חושן משפט/רנט

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט רנט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) בד"א במקום כו'. בסי' זה. ובמקום כו' בסי' ר"ס:

(ב) ושתהא כו'. בסי' רס"א:

(ג) ושלא. סו"ס רס"א:

(ד) ושיהיה כו' ושיש כו'. בסי' רסב:

(ה) ושהיה כו'. בסי' רסג:

(ו) ושתהיה כו'. בסי' רס"ו:

(ז) כיצד כו'. עבה"ג. וכ"כ תוס' שם ד"ה סבר כו' והרא"ש. וכן סוגיא דכולה שמעתין שם כן. מ"מ. ופשטא דמתני' דמכשירין ג"כ הוא כן:

(ליקוט) כיצד המוצא כו'. דלא כראב"ד שכ' אפי' ברוב ישראל ממש"ש כ"ד ב' ר' אמי אשכח פרגיות כו' וערא"ש שם ודבריו צ"ע דא"כ ק' דרב אסי אדרב אסי דאמר שם ת"ש דא"ר אסי מצא כו' כנ"ל (ע"כ):

(ח) או אפי'. שם ת"ש המוצא מעות בב"כ כו' ש"מ כו':

(ט) אפי' רובה ישראל כו'. עבה"ג ושם ב' מצא כאן ארנקי מדאמר כאן מ' דבכל העיר היו רובה ישראל אלא בשוק רוב העוברין עכו"ם:

(י) אפי' אם כו'. עתוס' שם א' ד"ה כי כו' וז"ש שודאי כו' וכמש"ש מפני כו':

(ליקוט) אפי' אם ידע כו'. ממש"ש כ"ד ב' וכיון דישראל כרו כו' וערא"ש שם (ע"כ):

(יא) ויש בה סי'. שם ב' ת"ש דאר"א כו' ועבה"ג:

(יב) וכגון כו'. דהא דרשב"א מוקמינן שם כ"א ב' א"ר יצחק כו' וקי"ל שם כאביי:

(יג) וי"א כו'. עתוס' דב"ק קי"ד ב' ד"ה המכיר כו' והביא ראיה בנ"י ומרדכי ובהגמ"ר שם ממ"ש בב"מ שם דישראל סכרו לה וישראל כו':

(יד) אם היא כו'. עבה"ג ועבע"א ע' ב':

(טו) ואם כו'. כ"כ המרדכי שם וכפי שיטתו שכ' דכייפינן לעשות למ"ה וז"ש חייב להחזיר וכן בס"פ האומנין וע"ל סי' יב ס"ב בהג"ה וכ' הא דר"ן והא דרשב"א בכה"ג שהמוצא כו':

(ליקוט) דאם הוא כו'. ז"ל המרדכי שם חייב להחזיר א"ל לפנים מ"ה ואשכחנא נמי בפ"ב דב"ק חייב בבא לצאת י"ש ובס"פ האומנין אלמא דכייפינן וכ"פ ראב"ן וראבי"ה והא דאמרי' נעשה כצווח על ביתו ולא כייפינן כר' לראבי"ה דאפשר שהמוצא היה עני ובעל אבידה עשיר (ע"כ):

(טז) (ליקוט) אפי' הבעל כו'. הרא"ש ס"ב וס"ו וכמש"ש ך"ד ב' והלא כו' וכ"ש כה"ג (ע"כ):

(יז) אם גזר כו'. כמ"ש בפ"א דגטין ופ"י דב"ק ופ"ג דב"כ:

(יח) או הפקר כו'. כמ"ש בפ' האשה רבה ופ' השולח:

(יט) ואם הוא דבר כו'. צריך להגיה כאן ובטור והוא ע"פ תוס' כ"ב ד"ה שטף כו' דגמ' משני שם הב"ע כשיכול כו' וק' דא"כ ס"ד בשא"י להציל א"כ מאי פריך לרבא ועוד אפי' בעלים מרדפים שלו דהוי כזוטו של ים ובב"ק קטז ב' ה"ד כו' ופי' דלס"ד ג"כ בשיכולין להציל בקל אלא דס"ד בדבר שאין בו סי' ופי' סתמא שאין הבעלים שם והשתא ג' חילוקים בדבר מרדפין חייב להחזיר לא מרדפין שלו סתמא חייב לאביי וכן קי"ל אלא דלרבא קשיא ומשני הב"ע כו' ר"ל בשיש בהן סי' ופריך א"ה כו' וסלקא שמעתא דביש בהן סימן בכל הג' אופנים חייב להחזיר ומשני הב"ע כו' ואפי' יש בהן סימן וכל הג' אופנים כמו יכול להציל בקל ואין בהן סימן לאביי הכלל דבא"י להציל לעולם שלו ויכול להציל ויש בו סימן לעולם חייב להחזיר אין בו סימן או שיכול להציל אחר שטיפה ע"י הדחק אפי' יש בו סימן מרדפין וסתמא חייב אין מרדפין שלו:

(כ) אווזין כו'. תוס' בחולין קלט א' ד"ה כיון כו' ואע"ג דלא קי"ל כרב דוקא לגבי הקדש משום כל היכא כו' אבל מרשות בעלים מיהא נפיק וכמו בשיירא בב"ק קטז ב' וז"ש ודוקא כו':

(כא) וכן מקום כו'. שם א' בתי מדרשות דידן כו' השתא כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---