ספר האגור/תרלד: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> (תרלד) אינו יהודי שהביא דורון לישראל בי"ט אם יש במינו במחובר או שמחוסר צידה אסור לכל. בו ביום אפילו לטלטלו. לה"ט. וכן רב אלפס אסר לטלטלו וכן בעל הדברות שבה"ל. ומיהו גם אם הובאו ביום שני צריך להמתין במוצאי י"ט בכדי שיעשו. אבל בשנ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
(תרלד) אינו יהודי שהביא דורון לישראל בי"ט אם יש במינו במחובר או שמחוסר צידה אסור לכל. בו ביום אפילו לטלטלו. לה"ט. וכן רב אלפס אסר לטלטלו וכן בעל הדברות שבה"ל. ומיהו גם אם הובאו ביום שני צריך להמתין במוצאי י"ט בכדי שיעשו. אבל בשני יו"ט של ראש השנה או בי"ט שלאחר השבת או לפניו צריך להמתין במוצאי שבת וי"ט בכדי שיעשו ופירש כדי שיעשו כדי התלישה או הצידה לבד. וא"צ להמתין בכדי שהובאו לכאן. ודוקא כדי שיעשו אסורין לכל אף למי שלא הובאו בשבילו ואפילו ספק אם נלקטו היום אם לאו אסורין. אבל אם ניכר בהן שלא נתלשו ונלקטו היום מותרין מיד ואם היו בתוך התחום ולר"ת אפי' בשני י"ט של גליות אסור עד מוצאי י"ט בכדי שיעשו כדי שיכול להביא ממין זה ממקום הקרוב הנמצא ממנו סמוך לעיר. ודוקא לזה שהובאו בשבילו אבל לאחרים מותרין מיד בלילה ואפי' אותו שהובאו בשבילו אם אינו יהודי תלשו לצרכו ושוב הביא לו מותרין מיד בלילה וכן דבר הנצוד מאיליו או פירות שנשרו מאליהן אסורין בו ביום ובלילה מותרין מיד. ונהגו להתיר באשכנז כרש"י כשהובאו מאליהן אבל מורי אבי ז"ל החמיר לעצמו טורים. | (תרלד) אינו יהודי שהביא דורון לישראל בי"ט אם יש במינו במחובר או שמחוסר צידה אסור לכל. בו ביום אפילו לטלטלו. לה"ט. וכן רב אלפס אסר לטלטלו וכן בעל הדברות שבה"ל. (ומיהו){{הערה|נמחק ע"פ [[ספר האגור/תיקוני הטעויות|דף התיקונים]]}} גם אם הובאו ביום שני צריך להמתין במוצאי י"ט בכדי שיעשו. אבל בשני יו"ט של ראש השנה או בי"ט שלאחר השבת או לפניו צריך להמתין במוצאי שבת וי"ט בכדי שיעשו ופירש כדי שיעשו כדי התלישה או הצידה לבד. וא"צ להמתין בכדי שהובאו לכאן. ודוקא כדי שיעשו אסורין לכל אף למי שלא הובאו בשבילו ואפילו ספק אם נלקטו היום אם לאו אסורין. אבל אם ניכר בהן שלא נתלשו ונלקטו היום מותרין מיד ואם היו בתוך התחום ולר"ת אפי' בשני י"ט של גליות אסור עד מוצאי י"ט בכדי שיעשו כדי שיכול להביא ממין זה ממקום הקרוב הנמצא ממנו סמוך לעיר. ודוקא לזה שהובאו בשבילו אבל לאחרים מותרין מיד בלילה ואפי' אותו שהובאו בשבילו אם אינו יהודי תלשו לצרכו ושוב הביא לו מותרין מיד בלילה וכן דבר הנצוד מאיליו או פירות שנשרו מאליהן אסורין בו ביום ובלילה מותרין מיד. ונהגו להתיר באשכנז כרש"י כשהובאו מאליהן אבל מורי אבי ז"ל החמיר לעצמו טורים. | ||
ואם חל י"ט ביום חמישי וששי והובאו ביום ראשון בי"ט בעל העטור כתב שאוסרין עד מוצאי שבת בכדי שיעשו וכ"כ בהג"ה. והר"ר יחיאל מפרי"ז התיר בליל שבת בכדי שיעשו ולזה הסכים הרא"ש. ודבר שאינו במינו במחובר ואינו מחוסר צידה אם בא מתוך התחום מותר לכל ואם בא מחוץ לתחום אסור לאוכלו למי שהובא בשבילו אבל מותר לטלטלו ואחרים מותרין לאוכלו ולערב צריך להמתין מי שהובא בשבילו כדי שיעשו לרב אלפס. וכ"כ בעל התרומה ולרבינו יצחק בר' שמואל א"צ ולזה הסכים הרא"ש לה"ט. ואם הוא ספק אם בא מחוץ לתחום אם לארש"י מתיר ולדברי הגאונים אסור. וכתב הרשב"א דאף לדברי הגאונים אין לאסור אלא באינו יהודי שאינו שרוי עמו בחצר דאיכ' למיח' שמא חוץ לתחום הביאן לה"ט: | ואם חל י"ט ביום חמישי וששי והובאו ביום ראשון בי"ט בעל העטור כתב שאוסרין עד מוצאי שבת בכדי שיעשו וכ"כ בהג"ה. והר"ר יחיאל מפרי"ז התיר בליל שבת בכדי שיעשו ולזה הסכים הרא"ש. ודבר שאינו במינו במחובר ואינו מחוסר צידה אם בא מתוך התחום מותר לכל ואם בא מחוץ לתחום אסור לאוכלו למי שהובא בשבילו אבל מותר לטלטלו ואחרים מותרין לאוכלו ולערב צריך להמתין מי שהובא בשבילו כדי שיעשו לרב אלפס. וכ"כ בעל התרומה ולרבינו יצחק בר' שמואל א"צ ולזה הסכים הרא"ש לה"ט. ואם הוא ספק אם בא מחוץ לתחום אם לארש"י מתיר ולדברי הגאונים אסור. וכתב הרשב"א דאף לדברי הגאונים אין לאסור אלא באינו יהודי שאינו שרוי עמו בחצר דאיכ' למיח' שמא חוץ לתחום הביאן לה"ט: | ||
<noinclude>{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | <noinclude>{{שולי הגליון}}{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:05, 21 בנובמבר 2023
|
< הקודם · הבא > |
(תרלד) אינו יהודי שהביא דורון לישראל בי"ט אם יש במינו במחובר או שמחוסר צידה אסור לכל. בו ביום אפילו לטלטלו. לה"ט. וכן רב אלפס אסר לטלטלו וכן בעל הדברות שבה"ל. (ומיהו)[1] גם אם הובאו ביום שני צריך להמתין במוצאי י"ט בכדי שיעשו. אבל בשני יו"ט של ראש השנה או בי"ט שלאחר השבת או לפניו צריך להמתין במוצאי שבת וי"ט בכדי שיעשו ופירש כדי שיעשו כדי התלישה או הצידה לבד. וא"צ להמתין בכדי שהובאו לכאן. ודוקא כדי שיעשו אסורין לכל אף למי שלא הובאו בשבילו ואפילו ספק אם נלקטו היום אם לאו אסורין. אבל אם ניכר בהן שלא נתלשו ונלקטו היום מותרין מיד ואם היו בתוך התחום ולר"ת אפי' בשני י"ט של גליות אסור עד מוצאי י"ט בכדי שיעשו כדי שיכול להביא ממין זה ממקום הקרוב הנמצא ממנו סמוך לעיר. ודוקא לזה שהובאו בשבילו אבל לאחרים מותרין מיד בלילה ואפי' אותו שהובאו בשבילו אם אינו יהודי תלשו לצרכו ושוב הביא לו מותרין מיד בלילה וכן דבר הנצוד מאיליו או פירות שנשרו מאליהן אסורין בו ביום ובלילה מותרין מיד. ונהגו להתיר באשכנז כרש"י כשהובאו מאליהן אבל מורי אבי ז"ל החמיר לעצמו טורים.
ואם חל י"ט ביום חמישי וששי והובאו ביום ראשון בי"ט בעל העטור כתב שאוסרין עד מוצאי שבת בכדי שיעשו וכ"כ בהג"ה. והר"ר יחיאל מפרי"ז התיר בליל שבת בכדי שיעשו ולזה הסכים הרא"ש. ודבר שאינו במינו במחובר ואינו מחוסר צידה אם בא מתוך התחום מותר לכל ואם בא מחוץ לתחום אסור לאוכלו למי שהובא בשבילו אבל מותר לטלטלו ואחרים מותרין לאוכלו ולערב צריך להמתין מי שהובא בשבילו כדי שיעשו לרב אלפס. וכ"כ בעל התרומה ולרבינו יצחק בר' שמואל א"צ ולזה הסכים הרא"ש לה"ט. ואם הוא ספק אם בא מחוץ לתחום אם לארש"י מתיר ולדברי הגאונים אסור. וכתב הרשב"א דאף לדברי הגאונים אין לאסור אלא באינו יהודי שאינו שרוי עמו בחצר דאיכ' למיח' שמא חוץ לתחום הביאן לה"ט:
- ↑ נמחק ע"פ דף התיקונים
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |