ערך/יום הכפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
(פרוייקט "שלא תשתכח תורה מישראל") |
(מ''מ לדף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/קידושין/עז) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== איסורים (חמשה עינויים) == | == איסורים (חמשה עינויים) == | ||
אכילה, שתיה, רחיצה (וסיכה), נעילת הסנדל, תשמיש המטה. | אכילה, שתיה, רחיצה (וסיכה), נעילת הסנדל, תשמיש המטה. | ||
=== אכילה שלא כדרך הנאתו === | |||
דעת השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/עו|סי' עו]]}} שחייב אף באוכל שלא כדרך הנאתו כיון שביום כיפור לא כתוב לשון 'אכילה' אלא רק לשון עינוי, וסוף סוף לא התענה. | |||
=== הוצרך לאכול מחמת סכנה וחלפה הסכנה === | |||
דעת הבני ציון והערוך לנר ששוב מותר לו לאכול, כיון דביו"כ כתיב 'תענו את נפשותיכם' וכיון שנתבטל העינוי בהיתר שוב אין כאן איסור, אמנם בשו"ת שואל ומשיב {{ממ|[[שואל ומשיב/ד/י|מהדו"ד סוס"י]]}} דחה דבריהם. ועיין שו"ת חסד יהושע {{ממ|ח"א סימן י"ח}} שציין לדברי הפרדס יוסף בזה, והוסיף להביא ראיה לנידון זה מדברי הטור והרמב"ם. | |||
== מסכת "יומא" == | == מסכת "יומא" == | ||
שמה הנפוץ של המסכת הוא "יומא", דהיינו "יום", כי עיקר המסכת עוסקת ב"יום הכפורים". | שמה הנפוץ של המסכת הוא "יומא", דהיינו "יום", כי עיקר המסכת עוסקת ב"יום הכפורים". | ||
== תקיעה במוצאי יום הכפורים == | |||
עיין שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/פד|סימן פד]]}} שהביא טעם לדבר זכר ליובל שנאמר בו תעבירו שופר בכל ארצכם, והעיר שא"כ היה ראוי לתקוע ביום ולא בלילה. עי"ש בטעם הדבר ואם צריך לתוקע ואם הוא מנהג או חובה. | |||
== הוראת הגרי"ס לאכול ביום כיפור ה'תר"ט מחמת מגפת ה'חולי-רע', ועצתו לנדור מערב יום כיפור ואאחע"א ופחות מכשיעור לא חזי לאיצטרופי == | |||
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/קידושין/עז|קידושין עז]]}}. | |||
== טבילת יום הכפורים == | |||
ע"ע {{עע|טבילה}} פרק "טבילת יום הכפורים". | |||
== ערכים קשורים == | |||
{{עע|עבודות יום הכיפורים}} | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:39, 29 באוקטובר 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
יום הכפורים
איסורים (חמשה עינויים)[עריכה]
אכילה, שתיה, רחיצה (וסיכה), נעילת הסנדל, תשמיש המטה.
אכילה שלא כדרך הנאתו[עריכה]
דעת השאגת אריה (סי' עו) שחייב אף באוכל שלא כדרך הנאתו כיון שביום כיפור לא כתוב לשון 'אכילה' אלא רק לשון עינוי, וסוף סוף לא התענה.
הוצרך לאכול מחמת סכנה וחלפה הסכנה[עריכה]
דעת הבני ציון והערוך לנר ששוב מותר לו לאכול, כיון דביו"כ כתיב 'תענו את נפשותיכם' וכיון שנתבטל העינוי בהיתר שוב אין כאן איסור, אמנם בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ד סוס"י) דחה דבריהם. ועיין שו"ת חסד יהושע (ח"א סימן י"ח) שציין לדברי הפרדס יוסף בזה, והוסיף להביא ראיה לנידון זה מדברי הטור והרמב"ם.
מסכת "יומא"[עריכה]
שמה הנפוץ של המסכת הוא "יומא", דהיינו "יום", כי עיקר המסכת עוסקת ב"יום הכפורים".
תקיעה במוצאי יום הכפורים[עריכה]
עיין שו"ת מן השמים (סימן פד) שהביא טעם לדבר זכר ליובל שנאמר בו תעבירו שופר בכל ארצכם, והעיר שא"כ היה ראוי לתקוע ביום ולא בלילה. עי"ש בטעם הדבר ואם צריך לתוקע ואם הוא מנהג או חובה.
הוראת הגרי"ס לאכול ביום כיפור ה'תר"ט מחמת מגפת ה'חולי-רע', ועצתו לנדור מערב יום כיפור ואאחע"א ופחות מכשיעור לא חזי לאיצטרופי[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (קידושין עז).
טבילת יום הכפורים[עריכה]
ע"ע *טבילה פרק "טבילת יום הכפורים".
ערכים קשורים[עריכה]
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |