ערך/יובל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(המשך)
 
(13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


== במכירה ==
== כמה יובלות היו בארץ קודם שגלו ==
לגבי מכירת קרקע, מפורש בתורה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה|ויקרא כה]]}} שחוזרת ביובל.
בגמ' ערכין יב: מבואר שנהגו שבעה עשר יובלות, אמנם בבעל הטורים (ויקרא כה, נב) כותב: י"ד פעמים כתיב יובל בפרשה, כנגד י"ד יובלות שהיו בארץ עד שגלו בימי הושע בן אלה עכ"ל, ועי' בהערה{{הערה|ובספר טעמא דקרא (פר' בהר) כותב: י"ד יובל כתיב בפרשה ו' מלאים וח' חסרים. והנה בערכין יב, ב מבואר די"ז יובלות מנו ישראל וג' יובלות אחרונות לא מנו אלא לקדש שמיטין ע"ש בסוגיא ותוס', נמצא שלא קדשו אלא י"ד יובלות וכנגדן כתיב י"ד פעמים "ביובל" (וכן מצאתי בבעה"ט כאן) ולפי החשבון מנו ו' יובלות בפני הבית וח' יובלות שלא בפני הבית וכנגד הו' שמנו בפני הבית כתיב "יובל" מלא ו' וכנגד אלה שלא בפני הבית כתיב "יבל" חסר דו"ק ותשכח עכ"ל.}}.


== במתנה ==
== אם מנו יובל בשבעים שנה שבין בית ראשון לשני ==
לפי רבי מאיר {{ממ|[[בבלי/בכורות/נב/ב|בכורות נב:]]}} מתנה אינה חוזרת ביובל, שלא נאמר בתורה אלא מכר. אבל חכמים [ובכללן ר"א] סוברים שהמקבל קרקע במתנה צריך להחזירה ביובל, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#י|פסוק י']]}} "תשובו" לרבות את המתנה.
כתב הרמב"ם (פ"י דשמיטה ויובל הלכה ה) וז"ל: אבל כל הגאונים אמרו, שמסורת היא בידיהם איש מפי איש שלא מנו באותן השבעים שנה שבין חורבן בית ראשון ובנין בית שני אלא שמטות בלבד בלא יובל, וכן משחרב באחרונה לא מנו שנת החמישים אלא שבע שבע בלבד מתחלת שנת החורבן וכו' עכ"ל.


== בירושה ==
== יובל בבית שני ==
בסתם ירושת קרקע, אין מה לדון (כיון שהמוריש מת). אבל בירושת הבעל ובירושת היבם יש לדון האם צריכים להחזיר ביובל מה שירשו מהאישה ליורשיה המקוריים (הביולוגים), וכדלקמן.
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/גיטין/לו/א|גיטין לו.]] ד"ה בשביעית בזמן הזה}} דבבית שני לא היה יובל נוהג כי אם מדרבנן. אבל רבינו תם {{ממ|ב[[תוספות/גיטין/לו/א#בזמן|תוס' שם ד"ה בזמן]]}} ורמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/גיטין/לו/א|שם]], הו"ד גם ב[[ריטב"א/גיטין/לו/א|ריטב"א שם]]}} הוכיחו שהיובל נהג בבית שני{{הערה|ראה להלן הוכחת הרמב"ן מדברי יוסף בן מתתיהו.}}.


== מלחמה ביובל ==
הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/גיטין/לו/א|גיטין לו.]] הו"ד גם ב[[ריטב"א/גיטין/לו/א|ריטב"א שם]]}} הוכיח שהיובל נהג בבית שני מהמעשה שהזכיר יוסף בן מתתיהו על אחד ממלכי בית חשמונאי שקרובותיו היו שבויות בידי תלמי ונמנע מלהלחם עמו משהגיעה שנת השמיטה, לפי שהיא שנה קדושה שאין ראוי להלחם בה.


== דברים המעכבין את היובל - וגדרה של שנה כזו ==
בר"ה (דף ט ע"ב) נחלקו התנאים לגבי תקיעת שופר שלוח עבדים והחזרת קרקעות לבעליהן אם מניעת דברים אלו מעכבת את היובל, ולדעת חכמים מעכבין את היובל, וכן פסק הרמב"ם (פ"י משמיטה ויובל הי"ג).


במשנה בבכורות {{ממ|[[משנה/בכורות/ח#י|פ"ח מ"י]]}} "אלו שאינן חוזרין ביובל הבכורה והיורש את אשתו והמיבם את אשת אחיו והמתנה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מתנה כמכר. ר"א אומר כולן חוזרין ביובל. רבי יוחנן בן ברוקה אומר היורש את אשתו יחזיר לבני משפחה וינכה להם מן הדמים".
וגדרה של שנה כזו, כתב המנ"ח (מצוה שלה סק"ד) שאף דאין היובל נוהג, מ"מ אין שנה זו נחשבת למנין השמיטה שאחריה ע"ש.


ובגמרא {{ממ|[[בבלי/בכורות/נב/ב|נב:]]}} מתבאר טעמם של ארבעת השיטות (רבי מאיר, חכמים, ר"א, רבי יוחנן בן ברוקה)
== חזרת קרקעות ביובל ==
{{ערך מורחב|ערך=חזרת קרקעות ביובל}}


==מכירת קרקעות בשנת היובל עצמה וזמן השמטת יובל==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/מד|גיטין מד]]}}.


== שמיטת כספים ביובל ==
איתא בספרי דברים פרשת ראה פיסקא קיב "שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה שהיה בדין מה שמטה שאין מוציאה עבדים משמטת מלוה יובל שמוציא עבדים אינו דין שישמט מלוה תלמוד לומר וזה דבר השמטה שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה, קל וחומר לשמטה שתוציא עבדים ומה יובל שאין משמט מלוה מוציא עבדים שביעית שמשמטת מלוה אינו דין שתוציא עבדים תלמוד לומר [ויקרא כה יג] בשנת היובל הזאת שביעית משמטת מלוה ויובל מוציא עבדים.


=== בירושת הבכור ===
{{שולי הגליון}}
במשנה בבכורות {{ממ|[[משנה/בכורות/ח#י|פ"ח מ"י]]}} נחלקו התנאים האם הבכור מחזיר ביובל את החלק הנוסף שירש (שהרי ירש פי שנים מאח רגיל) לתפוסת הבית, שיתחלקו בו הוא ושאר אחיו שווה בשווה.
 
ר"א סובר שחלק הבכורה חוזר ביובל, דכתיב "'''לתת''' לו פי שנים", מתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו [וכחכמים] דמתנה חוזרת ביובל). אבל חכמים [ובכללן רבי מאיר] סוברים שאין הבכורה חוזרת ביובל. לרבי מאיר, משום דמתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו מתנה אינה חוזרת ביובל). ולחכמים, ירושה קרייה רחמנא, דאמר קרא "לתת לו פי שנים" מקיש חלק בכורה לחלק פשוט, מה חלק פשוט ירושה אף חלק בכורה ירושה {{ממ|[[בבלי/בכורות/נב/ב|נב:]]}}


=== בירושת היבם ===
במשנה בבכורות {{ממ|[[משנה/בכורות/ח#י|שם]]}} נחלקו התנאים גם לגבי ירושת היבם. ובגמרא {{ממ|[[בבלי/בכורות/נב/ב|שם]]}} מתבאר דטעם המחלוקת הוא משום דירושת היבם "בכור" קרייה רחמנא (והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת), ולכן תליא בפלוגתא דלעיל בירושת הבכור, דלר"מ ור"א חשיב כמתנה, ולחכמים חשיב כירושה.
וממילא, לפי חכמים [ובכללן רבי מאיר] ירושת היבם אינה חוזרת ביובל (לחכמים משום ירושה, ולרבי מאיר משום מתנה). ורק לפי ר"א ירושת היבם חוזרת ביובל.
=== בירושת הבעל ===
=== האחין שחלקו ===
בירושה רגילה, אם יש כמה אחים, יש לדון האם מחזירים הכל ביובל לתפוסת הבית וחולקים שוב.
ובגמרא
== יובל בבית שני ==
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/גיטין/לו/א|גיטין לו.]] ד"ה בשביעית בזמן הזה}} דבבית שני לא היה יובל נוהג. אבל רבינו תם {{ממ|ב[[תוספות/גיטין/לו/א#בזמן|תוס' שם ד"ה בזמן]]}} ורמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/גיטין/לו/א|שם]], הו"ד גם ב[[ריטב"א/גיטין/לו/א|ריטב"א שם]]}} הוכיחו שהיובל נהג בבית שני{{הערה|ראה להלן הוכחת הרמב"ן מדברי יוסף בן מתתיהו.}}.
== מלחמה ביובל ==
הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/גיטין/לו/א|גיטין לו.]] הו"ד גם ב[[ריטב"א/גיטין/לו/א|ריטב"א שם]]}} הוכיח שהיובל נהג בבית שני מהמעשה שהזכיר יוסף בן מתתיהו על אחד ממלכי בית חשמונאי שקרובותיו היו שבויות בידי תלמי ונמנע מלהלחם עמו משהגיעה שנת השמיטה, לפי שהיא שנה קדושה שאין ראוי להלחם בה.
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־00:13, 29 ביוני 2023

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png יובל

כמה יובלות היו בארץ קודם שגלו[עריכה]

בגמ' ערכין יב: מבואר שנהגו שבעה עשר יובלות, אמנם בבעל הטורים (ויקרא כה, נב) כותב: י"ד פעמים כתיב יובל בפרשה, כנגד י"ד יובלות שהיו בארץ עד שגלו בימי הושע בן אלה עכ"ל, ועי' בהערה[1].

אם מנו יובל בשבעים שנה שבין בית ראשון לשני[עריכה]

כתב הרמב"ם (פ"י דשמיטה ויובל הלכה ה) וז"ל: אבל כל הגאונים אמרו, שמסורת היא בידיהם איש מפי איש שלא מנו באותן השבעים שנה שבין חורבן בית ראשון ובנין בית שני אלא שמטות בלבד בלא יובל, וכן משחרב באחרונה לא מנו שנת החמישים אלא שבע שבע בלבד מתחלת שנת החורבן וכו' עכ"ל.

יובל בבית שני[עריכה]

דעת רש"י (גיטין לו. ד"ה בשביעית בזמן הזה) דבבית שני לא היה יובל נוהג כי אם מדרבנן. אבל רבינו תם תוס' שם ד"ה בזמן) ורמב"ן (שם, הו"ד גם בריטב"א שם) הוכיחו שהיובל נהג בבית שני[2].

מלחמה ביובל[עריכה]

הרמב"ן (גיטין לו. הו"ד גם בריטב"א שם) הוכיח שהיובל נהג בבית שני מהמעשה שהזכיר יוסף בן מתתיהו על אחד ממלכי בית חשמונאי שקרובותיו היו שבויות בידי תלמי ונמנע מלהלחם עמו משהגיעה שנת השמיטה, לפי שהיא שנה קדושה שאין ראוי להלחם בה.

דברים המעכבין את היובל - וגדרה של שנה כזו[עריכה]

בר"ה (דף ט ע"ב) נחלקו התנאים לגבי תקיעת שופר שלוח עבדים והחזרת קרקעות לבעליהן אם מניעת דברים אלו מעכבת את היובל, ולדעת חכמים מעכבין את היובל, וכן פסק הרמב"ם (פ"י משמיטה ויובל הי"ג).

וגדרה של שנה כזו, כתב המנ"ח (מצוה שלה סק"ד) שאף דאין היובל נוהג, מ"מ אין שנה זו נחשבת למנין השמיטה שאחריה ע"ש.

חזרת קרקעות ביובל[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – חזרת קרקעות ביובל

מכירת קרקעות בשנת היובל עצמה וזמן השמטת יובל[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (גיטין מד).

שמיטת כספים ביובל[עריכה]

איתא בספרי דברים פרשת ראה פיסקא קיב "שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה שהיה בדין מה שמטה שאין מוציאה עבדים משמטת מלוה יובל שמוציא עבדים אינו דין שישמט מלוה תלמוד לומר וזה דבר השמטה שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה, קל וחומר לשמטה שתוציא עבדים ומה יובל שאין משמט מלוה מוציא עבדים שביעית שמשמטת מלוה אינו דין שתוציא עבדים תלמוד לומר [ויקרא כה יג] בשנת היובל הזאת שביעית משמטת מלוה ויובל מוציא עבדים.



שולי הגליון


  1. ובספר טעמא דקרא (פר' בהר) כותב: י"ד יובל כתיב בפרשה ו' מלאים וח' חסרים. והנה בערכין יב, ב מבואר די"ז יובלות מנו ישראל וג' יובלות אחרונות לא מנו אלא לקדש שמיטין ע"ש בסוגיא ותוס', נמצא שלא קדשו אלא י"ד יובלות וכנגדן כתיב י"ד פעמים "ביובל" (וכן מצאתי בבעה"ט כאן) ולפי החשבון מנו ו' יובלות בפני הבית וח' יובלות שלא בפני הבית וכנגד הו' שמנו בפני הבית כתיב "יובל" מלא ו' וכנגד אלה שלא בפני הבית כתיב "יבל" חסר דו"ק ותשכח עכ"ל.
  2. ראה להלן הוכחת הרמב"ן מדברי יוסף בן מתתיהו.
מעבר לתחילת הדף