ערך/יובל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
(המשך) |
(מ''מ לדף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/מד) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== | == כמה יובלות היו בארץ קודם שגלו == | ||
בגמ' ערכין יב: מבואר שנהגו שבעה עשר יובלות, אמנם בבעל הטורים (ויקרא כה, נב) כותב: י"ד פעמים כתיב יובל בפרשה, כנגד י"ד יובלות שהיו בארץ עד שגלו בימי הושע בן אלה עכ"ל, ועי' בהערה{{הערה|ובספר טעמא דקרא (פר' בהר) כותב: י"ד יובל כתיב בפרשה ו' מלאים וח' חסרים. והנה בערכין יב, ב מבואר די"ז יובלות מנו ישראל וג' יובלות אחרונות לא מנו אלא לקדש שמיטין ע"ש בסוגיא ותוס', נמצא שלא קדשו אלא י"ד יובלות וכנגדן כתיב י"ד פעמים "ביובל" (וכן מצאתי בבעה"ט כאן) ולפי החשבון מנו ו' יובלות בפני הבית וח' יובלות שלא בפני הבית וכנגד הו' שמנו בפני הבית כתיב "יובל" מלא ו' וכנגד אלה שלא בפני הבית כתיב "יבל" חסר דו"ק ותשכח עכ"ל.}}. | |||
== | == אם מנו יובל בשבעים שנה שבין בית ראשון לשני == | ||
כתב הרמב"ם (פ"י דשמיטה ויובל הלכה ה) וז"ל: אבל כל הגאונים אמרו, שמסורת היא בידיהם איש מפי איש שלא מנו באותן השבעים שנה שבין חורבן בית ראשון ובנין בית שני אלא שמטות בלבד בלא יובל, וכן משחרב באחרונה לא מנו שנת החמישים אלא שבע שבע בלבד מתחלת שנת החורבן וכו' עכ"ל. | |||
== | == יובל בבית שני == | ||
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/גיטין/לו/א|גיטין לו.]] ד"ה בשביעית בזמן הזה}} דבבית שני לא היה יובל נוהג כי אם מדרבנן. אבל רבינו תם {{ממ|ב[[תוספות/גיטין/לו/א#בזמן|תוס' שם ד"ה בזמן]]}} ורמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/גיטין/לו/א|שם]], הו"ד גם ב[[ריטב"א/גיטין/לו/א|ריטב"א שם]]}} הוכיחו שהיובל נהג בבית שני{{הערה|ראה להלן הוכחת הרמב"ן מדברי יוסף בן מתתיהו.}}. | |||
== מלחמה ביובל == | |||
הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/גיטין/לו/א|גיטין לו.]] הו"ד גם ב[[ריטב"א/גיטין/לו/א|ריטב"א שם]]}} הוכיח שהיובל נהג בבית שני מהמעשה שהזכיר יוסף בן מתתיהו על אחד ממלכי בית חשמונאי שקרובותיו היו שבויות בידי תלמי ונמנע מלהלחם עמו משהגיעה שנת השמיטה, לפי שהיא שנה קדושה שאין ראוי להלחם בה. | |||
== דברים המעכבין את היובל - וגדרה של שנה כזו == | |||
בר"ה (דף ט ע"ב) נחלקו התנאים לגבי תקיעת שופר שלוח עבדים והחזרת קרקעות לבעליהן אם מניעת דברים אלו מעכבת את היובל, ולדעת חכמים מעכבין את היובל, וכן פסק הרמב"ם (פ"י משמיטה ויובל הי"ג). | |||
וגדרה של שנה כזו, כתב המנ"ח (מצוה שלה סק"ד) שאף דאין היובל נוהג, מ"מ אין שנה זו נחשבת למנין השמיטה שאחריה ע"ש. | |||
== חזרת קרקעות ביובל == | |||
{{ערך מורחב|ערך=חזרת קרקעות ביובל}} | |||
==מכירת קרקעות בשנת היובל עצמה וזמן השמטת יובל== | |||
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/מד|גיטין מד]]}}. | |||
== שמיטת כספים ביובל == | |||
איתא בספרי דברים פרשת ראה פיסקא קיב "שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה שהיה בדין מה שמטה שאין מוציאה עבדים משמטת מלוה יובל שמוציא עבדים אינו דין שישמט מלוה תלמוד לומר וזה דבר השמטה שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה, קל וחומר לשמטה שתוציא עבדים ומה יובל שאין משמט מלוה מוציא עבדים שביעית שמשמטת מלוה אינו דין שתוציא עבדים תלמוד לומר [ויקרא כה יג] בשנת היובל הזאת שביעית משמטת מלוה ויובל מוציא עבדים. | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:13, 29 ביוני 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
יובל
כמה יובלות היו בארץ קודם שגלו[עריכה]
בגמ' ערכין יב: מבואר שנהגו שבעה עשר יובלות, אמנם בבעל הטורים (ויקרא כה, נב) כותב: י"ד פעמים כתיב יובל בפרשה, כנגד י"ד יובלות שהיו בארץ עד שגלו בימי הושע בן אלה עכ"ל, ועי' בהערה[1].
אם מנו יובל בשבעים שנה שבין בית ראשון לשני[עריכה]
כתב הרמב"ם (פ"י דשמיטה ויובל הלכה ה) וז"ל: אבל כל הגאונים אמרו, שמסורת היא בידיהם איש מפי איש שלא מנו באותן השבעים שנה שבין חורבן בית ראשון ובנין בית שני אלא שמטות בלבד בלא יובל, וכן משחרב באחרונה לא מנו שנת החמישים אלא שבע שבע בלבד מתחלת שנת החורבן וכו' עכ"ל.
יובל בבית שני[עריכה]
דעת רש"י (גיטין לו. ד"ה בשביעית בזמן הזה) דבבית שני לא היה יובל נוהג כי אם מדרבנן. אבל רבינו תם (בתוס' שם ד"ה בזמן) ורמב"ן (שם, הו"ד גם בריטב"א שם) הוכיחו שהיובל נהג בבית שני[2].
מלחמה ביובל[עריכה]
הרמב"ן (גיטין לו. הו"ד גם בריטב"א שם) הוכיח שהיובל נהג בבית שני מהמעשה שהזכיר יוסף בן מתתיהו על אחד ממלכי בית חשמונאי שקרובותיו היו שבויות בידי תלמי ונמנע מלהלחם עמו משהגיעה שנת השמיטה, לפי שהיא שנה קדושה שאין ראוי להלחם בה.
דברים המעכבין את היובל - וגדרה של שנה כזו[עריכה]
בר"ה (דף ט ע"ב) נחלקו התנאים לגבי תקיעת שופר שלוח עבדים והחזרת קרקעות לבעליהן אם מניעת דברים אלו מעכבת את היובל, ולדעת חכמים מעכבין את היובל, וכן פסק הרמב"ם (פ"י משמיטה ויובל הי"ג).
וגדרה של שנה כזו, כתב המנ"ח (מצוה שלה סק"ד) שאף דאין היובל נוהג, מ"מ אין שנה זו נחשבת למנין השמיטה שאחריה ע"ש.
חזרת קרקעות ביובל[עריכה]
ערך מורחב – חזרת קרקעות ביובל
מכירת קרקעות בשנת היובל עצמה וזמן השמטת יובל[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (גיטין מד).
שמיטת כספים ביובל[עריכה]
איתא בספרי דברים פרשת ראה פיסקא קיב "שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה שהיה בדין מה שמטה שאין מוציאה עבדים משמטת מלוה יובל שמוציא עבדים אינו דין שישמט מלוה תלמוד לומר וזה דבר השמטה שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה, קל וחומר לשמטה שתוציא עבדים ומה יובל שאין משמט מלוה מוציא עבדים שביעית שמשמטת מלוה אינו דין שתוציא עבדים תלמוד לומר [ויקרא כה יג] בשנת היובל הזאת שביעית משמטת מלוה ויובל מוציא עבדים.
- ↑ ובספר טעמא דקרא (פר' בהר) כותב: י"ד יובל כתיב בפרשה ו' מלאים וח' חסרים. והנה בערכין יב, ב מבואר די"ז יובלות מנו ישראל וג' יובלות אחרונות לא מנו אלא לקדש שמיטין ע"ש בסוגיא ותוס', נמצא שלא קדשו אלא י"ד יובלות וכנגדן כתיב י"ד פעמים "ביובל" (וכן מצאתי בבעה"ט כאן) ולפי החשבון מנו ו' יובלות בפני הבית וח' יובלות שלא בפני הבית וכנגד הו' שמנו בפני הבית כתיב "יובל" מלא ו' וכנגד אלה שלא בפני הבית כתיב "יבל" חסר דו"ק ותשכח עכ"ל.
- ↑ ראה להלן הוכחת הרמב"ן מדברי יוסף בן מתתיהו.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |