מהר"ם שיף/ביצה/יג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמות בידי מתנדבי האוצר) |
(הערה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
גמ' '''מחשב הא מדידה בעי כו' . ''' דא"ל מחשב ואוכל [בצד זה] כדבסמוך [היינו ניטלת באומד ובמחשבה דמשמע מחשבה לאו היינו אומד] דא"כ הול"ל מחשב ואוכל כו': | |||
גמ' '''מחשב הא מדידה בעי כו' . ''' | |||
גמ' '''ומה ראית כו' . ''' | גמ' '''ומה ראית כו' . ''' ברש"י יש ליישב סברת המקשה קצת דאימא איפכא הקדימו בכרי אז הי' החיוב של כהן נעשה אצל ישראל והישראל נתחייב לכהן והלוי פטור אבל כשהקדימו בשבלים לא הי' חיוב כלל אצל ישראל וביד הלוי נעשה חיוב כשימרח וכו' ומשני הסברא להיפך האי אידגן וא"כ לקח הוא חיוב של כהן כו': | ||
גמ' '''המולל מלילות מנפח מיד ליד כצ"ל וכ"ה במתני': ''' | גמ' '''המולל מלילות מנפח מיד ליד כצ"ל וכ"ה במתני': ''' | ||
גמ' '''מתקיף לה ר' אבא בר ממל כו' . ''' | גמ' '''מתקיף לה ר' אבא בר ממל כו' . ''' אבל לא מקשה כפשוטו מ"ש רישא מ"ש סיפא: | ||
ברש"י '''בד"ה כסי כסי מלא כוסות. ''' הס"ד ואח"כ מתחיל הדיבור ואוכל וכו' אבל רב אפשר עישר מאתמול וכה"ג{{הערה|וכ"כ ב{{ממק|שיטה מקובצת}}. אמנם בזרע יצחק (חיות) {{ממ|מעשרות פ"ד מ"ה}} השקה שהפרשה קודם שחל החיוב היא דיעבד. וכתב דכיון שחיוב ההפרשה חל בשבת, הותר להפריש בשבת וכעין ההיא דלעיל [[בבלי/ביצה/יב/ב|יב:]] שהתירו להפריש ביום טוב מה שחל חיוב הפרשתו ביום טוב.}}: | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:מהר"ם שיף: ביצה]] | [[קטגוריה:מהר"ם שיף: ביצה]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:46, 9 ביוני 2023
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' מחשב הא מדידה בעי כו' . דא"ל מחשב ואוכל [בצד זה] כדבסמוך [היינו ניטלת באומד ובמחשבה דמשמע מחשבה לאו היינו אומד] דא"כ הול"ל מחשב ואוכל כו':
גמ' ומה ראית כו' . ברש"י יש ליישב סברת המקשה קצת דאימא איפכא הקדימו בכרי אז הי' החיוב של כהן נעשה אצל ישראל והישראל נתחייב לכהן והלוי פטור אבל כשהקדימו בשבלים לא הי' חיוב כלל אצל ישראל וביד הלוי נעשה חיוב כשימרח וכו' ומשני הסברא להיפך האי אידגן וא"כ לקח הוא חיוב של כהן כו':
גמ' המולל מלילות מנפח מיד ליד כצ"ל וכ"ה במתני':
גמ' מתקיף לה ר' אבא בר ממל כו' . אבל לא מקשה כפשוטו מ"ש רישא מ"ש סיפא:
ברש"י בד"ה כסי כסי מלא כוסות. הס"ד ואח"כ מתחיל הדיבור ואוכל וכו' אבל רב אפשר עישר מאתמול וכה"ג[1]:
- ↑ וכ"כ בשיטה מקובצת. אמנם בזרע יצחק (חיות) (מעשרות פ"ד מ"ה) השקה שהפרשה קודם שחל החיוב היא דיעבד. וכתב דכיון שחיוב ההפרשה חל בשבת, הותר להפריש בשבת וכעין ההיא דלעיל יב: שהתירו להפריש ביום טוב מה שחל חיוב הפרשתו ביום טוב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |