מהר"ם שיף/ביצה/יג/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא לימא מסייע לי' כו' . אין להקשות לישני בקצרה תילתן איצטריכא לי' כו' ואע"ג דאתיא כר"י ומ"מ יכול לדייק הסברא הואיל [כו'] דולטעמיך וכו' [ל] דאפשר אביי לא הוי ס"ל כלל סברא זו של רבותא דאינו קשה כלל אע"ג דשיבלין הוא רבותא וכן קטניות מ"מ אינו קשה כלל דחדא נקיט [ולא הוי יכול לדייק הסברא הואיל כו' מולטעמיך] לכן אמר לא רבי הוא ואח"כ דמקשה רבותא [קאמר ולטעמיך אלא מאי כו']:
ברש"י בד"ה כותש ל"ל כו' ודרבנן דומיא דאורייתא תקון. נראה משום דתרומת קטניות דרבנן. ומה שפירש אח"כ בד"ה קנסא שגרם להערים ולעבור על דברי תורה כו' היינו נמי דכעין דאורייתא תיקון. ובגמרא בתניא נמי הכי [דמפורש בה טעמא אחרינא דכשם כו'] אפ"ל בתרומה דאורייתא צריך הלוי לעשות גורן כו' משום שכשם דתרומה גדולה כו' והה"נ בתרומה דרבנן היכא דהוא נטל מעצמו קנסוהו ועיין [מ]:
בתוס' בד"ה הא ר"י כו' . ודאי לפירש"י הומ"ל כולה ר"י [ר"ל הא דרבא ומתניתין] ולעולם אינו זכאי בהרמתן ואע"ג דמולל והא ר"י פוטר אפילו אכילת קבע. רק ר"ל הא כלומר סברת המקשה דא"כ מצינו זכאי כו' דמשמע שכך הוא היינו לרבי וכו'. אבל הא ל"ק דלמא מתני' נמי כרבי וס"ל דאין מוללין דרצה [תלמודא] לתרץ כ"ע אית לי' מוללין ביו"ט וכיון דס"ל לרבי חייב א"כ זכאי בהרמתן [נ] רק לפי' התוס' יש לדקדק למה לא מפרשים דלכ"ע אין הכנסה גרים רק מלילות מביא החיוב ולכ"ע בא החיוב ביו"ט ומתני' אתיא כרבי [ס] [ז"א] דלמה לא זכאי בהרמתן כיון שהחיוב בא ביו"ט [דנאסר אף אכילת עראי] וא"כ ע"כ צ"ל שהחיוב בא מאתמול משעת הכנסה ולכן אינו זכאי בהרמתן ביו"ט. אבל בהא יש לעיין דלמא ר"י ס"ל פטור לגמרי אף במלילות כמ"ש רש"י ומ"מ קבע אסור [לאחר מלילה] אף שאין כאן עדיין חיוב תרומה ואקראי מותר (ובברייתא) [ורבא דסובר] דמוללין אתיא כר"י ושרי אפילו אכילת קבע דמשמע מוללין ביו"ט ואוכל אפילו קבע וליכא לאקשויי כל מה שהקשו ומתני' אתיא כרבי דאוסר למלול ביו"ט אבל אי הוי ס"ל דמותר למלול ביו"ט א"כ מצינו זכאי כו'. אותה סברא לא הוי ניחא להו. והעיקר דהיאך תלוי זה בדבריהם כיון דר"י פוטר לגמרי ואינהו מיירי מכל השנה היאך נשמע מדבריהם שלזה ס"ל מוללין ולזה לא ס"ל בשלמא לפי' רש"י ניחא דכ"ע ס"ל מוללין ולזה זכאי כו' אבל לפי' התוס' [אם נאמר] דרבי לא ס"ל מוללין היאך נשמע זה מדבריהם דלמא מתניתין כר"י ואין מוללין ודלמא (ברייתא) [רבא] כרבי וס"ל מוללין וזכאי בהרמתן אבל לפי' התוס' ניחא הכל שפיר דלרבי כיון שהחיוב בא אתמול א"כ אין זכאי ולר"י החיוב בא עתה א"כ ודאי זכאי כו'. והשתא לא מצינו למימר מתניתין כר"י דא"כ מצינו זכאי בהרמתן באכילת קבע דמודה ר"י דאסור בלא הפרשה ואיהו ס"ל דמוללין [ע] ועוד [יש לתרץ קושית יש לעיין] כיון דהכניסן למוללן אי אין חיוב במלילות א"כ לא יוכל לבא לידי חיוב מעשר כלל א"כ ודאי שרי אפילו אכילת קבע כיון שלא יבא לידי חיוב ולשון [פ] דברייתא משמע דוקא עראי שרי ר"י אבל לפי' התוס' ניחא דיש חיוב במלילות ובל"ז בגמרא הכל שרי באמת וק"ל:
בתוס' בד"ה איכא דאמרי וכו' מסיק הכא בדאיכא דאמרי ד"ה לא טבלי וא"ת כו' כצ"ל וז"ל רש"א במ"ש וה"ה דפליגי בקטניות סתם כו' יראה דללישנא בתרא ודאי הוצרכו למימר ה"ה דפליגי בפי' למוללן בין קטניות ובין שבלין ולא רצו לפרש דבפי' בין קטניות ובין שבליס כ"ע מודו דטבלי דהא לא מיירי פלוגתא אלא בפי' למוללן בשבלים ומיהו בסתמא נמי פליגי דכל שלא פי' לעיסה כמו שפי' למוללן הוא כמ"ש התוס' לקמן וכיון דפליגי בשבלים בפי' למוללן ע"כ דפליגי נמי בקטניות בפירוש למוללן דהא עדיפא להאי לישנא שבלים מקטניות דבשבלים פליגי בסתם ובקטניות כ"ע מודו דלא טבלי בסתם אך ללישנא קמא צ"ע מי הכריח אותם לפרש דה"ה דפליגי בקטניות ובשבלים סתם דהא י"ל בין בקטניות סתם ובין בשבלים סתם כ"ע מודו דלא טבלי [הגהה מדברי הגאון המחבר. מיהו בזה י"ל דא"כ הוי קשה קושיית מיתיבי בזה הלשון יותר מלימא מסייע וכו' ועיין] [צ] וי"ל דמשמע להו דהנהו לישנא לא פליגי בהאי דקאמרי מחלוקת בשבלים אלא דפליגי בהא דקאמרי בקטניות ד"ה וא"כ כיון דהשתא ע"כ ללישנא קמא נמי פליגי בשבלים סתם כדקאמר ללישנא בתרא מחלוקת בשבלים סתם ע"כ דפליגי נמי ללישנא קמא בקטניות סתם דהא עדיפא קטניות משבלים להאי לישנא דשבלים שפי' למוללן פליגי ובקטניות שפי' כ"ע מודו דטבלי ודו"ק ע"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |