שו"ת חתם סופר/א/קא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שלום''' וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המופלג בתורה חרוץ ושנון בעל פיפיות עומד לתלפיות כש"ת מו"ה פייבל נ"י אבדק"ק פאקש יע"א:


{{הועלה אוטומטית}}
'''גי"ה''' היום על עתה באתי שחפצו ורצונו לשנות מנהג קריאתינו בר"ח דהלוי דולג ומצא בחי' ש"ע של הגאון מו"ה אלי' ווילנא זצ"ל בש"ע א"ח סימן תכ"ג שיש לנהוג כבפי"ז ממס' סופרים שהשלישי דולג מעולת ונסכו ואת הכבש וביום השבת עולת שבת:


'''אעבור''' פ' דא ואתני' בפרק הקורא עומד כ"א ע"ב פ' ר"ח היכן קורי' אותה וכו' זו לא שמענו כיוצא בו שמענו וכו' עד הלכתא מאי הלכתא דולגי' ואמצעי דולגן פירש"י שאם לא ידלג הוא יהא צריך להתחיל בפרשה פחות מג' פסוקי' ואם יקרא שלשה מן השני' נמצא קורא את כולה עכ"ל מבואר דמפרש לי' אמעמדו' ולא אדר"ח ואמנם מפרש לי' אדר"ח וטעמי' דמעמדות הילכתא למשיחא דאע"ג דמצינו בש"ס כמה פעמים הילכתא כמו שמציין הגאון מו"ה אלי' ווילנא זצ"ל הנ"ל שם מ"מ שביק ר"ח ונקיט הילכתא למעמדות למשיחא אע"פ אדר"ח קאי והלוי דולג ורמב"ן הקשה מה מרויחי' הא אי הוינן קוראי' כסדרן כהן ג' ולוי ג' ושלישי ב' פסוקי' הנותרי' עם פ' וביום השבת לא הי' אלא משום היוצאי' דמשו"ה אין משיירי' פחות מג"פ אכתי מה מועיל שדולג האיכא משום הנכנסים וע"כ משום דלא אפשר לא חיישינן לנכנסים ה"נ נקרא כסדרן ולא ניחוש ליוצאים משום דלא אפשר והילכתא דש"ס אמעמדות קאי ומ"מ העיד רשב"א דנהגי' כהר"ם והר"ן תי' בטוב דאע"ג דדולג ואין מתחילין ואין משיירי' טעם א' להם מ"מ אם הענין דחוק העמידו דבריהם שלא להתחיל ולא לשייר אלא נדלוג דהך דאין מתחילי' ואין משיירי' תקנה קבוע חק ולא יעבור ע"ש מילתא בטעמא:


'''שלום ''' וכ"ט לי"נ הרב המאההמופלג בתורה חרוץ ושנון בעל פיפיות עומד לתלפיות כש"ת מו"ה פייבל נ"י אבדקפאקש יע"א:
'''והנה''' אשיטת הרמב"ן ק' א' מאי קאמר זו לא שמענו כיוצא בה שמעתי והלא איננו כיוצא בה דבמעמדו' דולג ובר"ח קורא כסדרן ומשייר פחות מג"פ ועוד צלעמאי צ"ל ואמצעי דולגן הלא בהדי' שנינו בראשי' קורא בשנים ויהי רקיע בא' ואי ס"ד האחרון דולג והשני קורא ב' פסוקי' מבראשית וא' מויהי רקיע א"כ גם ויהי רקיע בשני' אע"כ אי הלכתא דולג ממילא אמצעי דולגן ולמה הי' צ"ל אמצעי דולג אע"כ אדר"ח קאי והוא ק' עצומה אהרמב"ן ז"ל.


'''גי"ה ''' היום על עתה באתי שחפצו ורצונו לשנות מנהג קריאתינו ברדהלוי דולג ומצא בחי' ש"ע של הגאון מו"ה אלי' ווילנא זצ"ל בש"ע א"ח סימן תכשיש לנהוג כבפי"ז ממס' סופרים שהשלישי דולג מעולת ונסכו ואת הכבש וביום השבת עולת שבת:
'''ועתה''' זכינו לאור ס' על ש"ס ממו"ח הגאון מו"ה עקיבא איגר זצ"ל תמה אפירש"י הנ"ל דפידש דאם לא ידלג הוא יהא צריך להתחיל בפרשה פחות מג' פסוקים פי' ואיכא משום נכנסי' וק' אכתי מה הועיל בדלגו אכתי איכא משום נכנסי' והנה כבר תי' הר"ן לעיל אעדחדא חששא היא בין בדלוג בין במתחילין או משיירי' מ"מ ניחא לחכמים בדלוג יותר מטעם הנ"ל שם ולק"מ:


'''אעבור ''' פ' דא ואתני' בפרק הקורא עומד כ"א ע"ב פ' ר"ח היכן קורי' אותה וכו' זו לא שמענו כיוצא בו שמענו וכו' עד הלכתא מאי הלכתא דולגי' ואמצעי דולגן פירש"י שאם לא ידלג הוא יהא צריך להתחיל בפרשה פחות מג' פסוקי' ואם יקרא שלשה מן השני' נמצא קורא את כולה עכ"ל מבואר דמפרש לי' אמעמדו' ולא אדר"ח ואמנם מפרש לי' אדרוטעמי' דמעמדות הילכתא למשיחא דאע"ג דמצינו בש"ס כמה פעמים הילכתא כמו שמציין הגאון מו"ה אלי' ווילנא זצהנ"ל שם מ"מ שביק ר"ח ונקיט הילכתא למעמדות למשיחא אעאדרקאי והלוי דולג ורמבהקשה מה מרויחי' הא אי הוינן קוראי' כסדרן כהן ג' ולוי ג' ושלישי ב' פסוקי' הנותרי' עם פ' וביום השבת לא הי' אלא משום היוצאי' דמשו"ה אין משיירי' פחות מג"פ אכתי מה מועיל שדולג האיכא משום הנכנסים וע"כ משום דלא אפשר לא חיישינן לנכנסים ה"נ נקרא כסדרן ולא ניחוש ליוצאים משום דלא אפשר והילכתא דש"ס אמעמדות קאי ומ"מ העיד רשב"א דנהגי' כהר"ם והר"ן תי' בטוב דאע"ג דדולג ואין מתחילין ואין משיירי' טעם א' להם מ"מ אם הענין דחוק העמידו דבריהם שלא להתחיל ולא לשייר אלא נדלוג דהך דאין מתחילי' ואין משיירי' תקנה קבוע חק ולא יעבור עמילתא בטעמא:
'''אמנם''' עוד הקשה ז"ל מ"ט לא פירש"י בקיצור אי השלישי דולג נמצא הראשון שייר ב' פסוקים וגם השני שקורא ב' מבראשית ואחד מויהי רקיע שייר ג"כ ב' פסוקים ע"כ טוב יותר אמצעי דולג וק' גדולה היא עכנלע"ד דנהי דרש"י מפרש אמצעי דולג אמעמדות דלשון אמצעי משמע כן דאדר"ח ה"ל למימר שני דולג אע"כ אמעמדות קאי מ"מ ס"ל אי ס"ד טעמא משום חששא דאין משיירי' ב' פעמים משא"כ דולג אלא פ"א אם כך אין ללמוד מכאן לרדאיכא למימר כרמבלא נדלג כלל ונקרי כסדר ואם כן איך קאמר כיוצא בו שמעתי אע"כ הפשטן הלז לא אסיק אדעתי' דהרי היש אומרי' דהילכתא כוותי' לא הזכיר אלא מימרא דאמוראי והפשטן אפשטיות דברייתא קאי אמצעי דולג משום דאם האחרון דולג נמצא מתחיל בפחו' מג"פ עדולג האמצעי אע"ג דאכתי איכא משום הנכנסים מ"מ טוב יותר לדלג מלהתחיל או לשייר וכסברת הר"ן ומדנשמע כן ממילא נפשוט גם בדר"ח הלוי דולג אע"ג דאיכא משום נכנסי' ודלא כרמב"ן נמצא גם רש"י ס"ל כהרי"ף: אלא הוא הגי' כרצונו כדרכו זצ"ל וראיתי מו"ה אלי' זצ"ל סופרים כמלפנינו רק שם בהלכה י"א יש שינוי:


'''והנה ''' אשיטת הרמב"ן ק' א' מאי קאמר זו לא שמענו כיוצא בה שמעתי והלא איננו כיוצא בה דבמעמדו' דולג ובר"ח קורא כסדרן ומשייר פחות מג"פ ועוד צלע"ג מאי צ"ל ואמצעי דולגן הלא בהדי' שנינו בראשי' קורא בשנים ויהי רקיע בא' ואי ס"ד האחרון דולג והשני קורא ב' פסוקי' מבראשית וא' מויהי רקיע א"כ גם ויהי רקיע בשני' אע"כ אי הלכתא דולג ממילא אמצעי דולגן ולמה הי' צ"ל אמצעי דולג אע"כ אדר"ח קאי והוא ק' עצומה אהרמב"ן ז"ל.
'''השני''' קורא את הכבש א' ועשירית עולת והשלישי חוזר למעלה וקורא עולת ונסכו ואת הכבש מפני שאמרו אין קורי' בפ' פחות מג"פ וי"א אין משיירי' פחות מג"פ הלכה י"א משובשת לפנינו ולפי האגודה כצ"ל במה דברי' אמורי' בסופו של פרשה אבל בתחלה אינו יכול להתחיל ממנה פחות מג"פ ושוב כתב במס' סופרים שלפנינו ומכיון שהוא קורא ונסכו ואת הכבש וביום השבת נמצא השלישי שהוא קורא ד' פסוקים וא' קורא בשל ר"ח ובראשי חדשיכם כל הפסוקי' עכ"ל:
 
'''ועתה ''' זכינו לאור ס' על ש"ס ממו"ח הגאון מו"ה עקיבא איגר זצ"ל תמה אפירש"י הנ"ל דפידש דאם לא ידלג הוא יהא צריך להתחיל בפרשה פחות מג' פסוקים פי' ואיכא משום נכנסי' וק' אכתי מה הועיל בדלגו אכתי איכא משום נכנסי' והנה כבר תי' הר"ן לעיל אע"ג דחדא חששא היא בין בדלוג בין במתחילין או משיירי' מ"מ ניחא לחכמים בדלוג יותר מטעם הנ"ל שם ולק"מ:
 
'''אמנם ''' עוד הקשה ז"ל מ"ט לא פירש"י בקיצור אי השלישי דולג נמצא הראשון שייר ב' פסוקים וגם השני שקורא ב' מבראשית ואחד מויהי רקיע שייר ג"כ ב' פסוקים ע"כ טוב יותר אמצעי דולג וק' גדולה היא עכנלע"ד דנהי דרש"י מפרש אמצעי דולג אמעמדות דלשון אמצעי משמע כן דאדר"ח ה"ל למימר שני דולג אע"כ אמעמדות קאי מ"מ ס"ל אי ס"ד טעמא משום חששא דאין משיירי' ב' פעמים משא"כ דולג אלא פ"א אם כך אין ללמוד מכאן לר"ח דאיכא למימר כרמב"ן לא נדלג כלל ונקרי כסדר ואם כן איך קאמר כיוצא בו שמעתי אע"כ הפשטן הלז לא אסיק אדעתי' דהרי היש אומרי' דהילכתא כוותי' לא הזכיר אלא מימרא דאמוראי והפשטן אפשטיות דברייתא קאי אמצעי דולג משום דאם האחרון דולג נמצא מתחיל בפחו' מג"פ ע"כ דולג האמצעי אע"ג דאכתי איכא משום הנכנסים מ"מ טוב יותר לדלג מלהתחיל או לשייר וכסברת הר"ן ומדנשמע כן ממילא נפשוט גם בדר"ח הלוי דולג אע"ג דאיכא משום נכנסי' ודלא כרמב"ן נמצא גם רש"י ס"ל כהרי"ף: אלא הוא הגי' כרצונו כדרכו זצ"ל וראיתי מו"ה אלי' זצ"ל סופרים כמ"ש לפנינו רק שם בהלכה י"א יש שינוי:
 
'''השני ''' קורא את הכבש א' ועשירית עולת והשלישי חוזר למעלה וקורא עולת ונסכו ואת הכבש מפני שאמרו אין קורי' בפ' פחות מג"פ וי"א אין משיירי' פחות מג"פ הלכה י"א משובשת לפנינו ולפי האגודה כצ"ל במה דברי' אמורי' בסופו של פרשה אבל בתחלה אינו יכול להתחיל ממנה פחות מג"פ ושוב כתב במס' סופרים שלפנינו ומכיון שהוא קורא ונסכו ואת הכבש וביום השבת נמצא השלישי שהוא קורא ד' פסוקים וא' קורא בשל ר"ח ובראשי חדשיכם כל הפסוקי' עכ"ל:
 
'''ועתה ''' נבאר בעזה"י תחלה אמר דג' קוראים בפ' התמיד דוקא ולא וביום השבת כלל ונ"ל טעמו משום הנכנסים בתחלת ובראשי חדשיכם יסברו שלפניו לא קראו רק וביום השבת והיא ק' תוס' במגלה כ"ב ע"א ד"ה אין מתחילי' וכו' ע"כ יצמצמו ג' קוראים בפ' התמיד והשני משייר ב' פסוקים והשלישי מדלג ומאי טעמא מדלג כלל לפי שאין קורי' פחות מג' פסוקי' ומה שמשייר פחות מג' לא איכפת לת"ק וקאמר יש אומרי' אין משיירי' פי' ואין תקנה הנ"ל תקנה ולא הזכיר תקנה לזה כי מ"ס ס"ל עיקר כת"ק דמשיירי' וקאמר תו פי' הת"ק אומר במה דברים שאנו אומרים משיירי' פחות מג"פ בסוף הפרשה אבל בתחלת הפרשה אין מתחילי' פחות מג' ושוב אמר אם אירע שלא דילג וקרא רק מונסכו ואת הכבש יקרא עמו וביום השבת והאחרון ובראשי חדשיכם זו היא פי' מס' סופרים:
 
'''ולפ"ז ''' ג' מחלוקות ת"ק דש"ס דילן ס"ל אין משיירי' אבל מתחילי' דמאן דעייל שאולי שייל ות"ק דמס' סופרי' ס"ל אין מתחילי' אבל משיירי' דלא שכיחי דנפקי ושבקי ס"ת וי"א דכאן ודכאן חיישי' לנכנסי' וליוצאים והילכתא כוותי' ולדדהו ע"כ הלוי מדלג כהרי"ף וכמנהג הרשב"א והר"ן וכל התפוצה והמשנה ידו על התחתונה הכ"ד החותם באהבה רבה פ"ב נגהי ליום עש"ק י"א טבת תקצ"ט לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:


'''ועתה''' נבאר בעזה"י תחלה אמר דג' קוראים בפ' התמיד דוקא ולא וביום השבת כלל ונ"ל טעמו משום הנכנסים בתחלת ובראשי חדשיכם יסברו שלפניו לא קראו רק וביום השבת והיא ק' תוס' במגלה כ"ב ע"א ד"ה אין מתחילי' וכו' ע"כ יצמצמו ג' קוראים בפ' התמיד והשני משייר ב' פסוקים והשלישי מדלג ומאי טעמא מדלג כלל לפי שאין קורי' פחות מג' פסוקי' ומה שמשייר פחות מג' לא איכפת לת"ק וקאמר יש אומרי' אין משיירי' פי' ואין תקנה הנ"ל תקנה ולא הזכיר תקנה לזה כי מ"ס ס"ל עיקר כת"ק דמשיירי' וקאמר תו פי' הת"ק אומר במה דברים שאנו אומרים משיירי' פחות מג"פ בסוף הפרשה אבל בתחלת הפרשה אין מתחילי' פחות מג' ושוב אמר אם אירע שלא דילג וקרא רק מונסכו ואת הכבש יקרא עמו וביום השבת והאחרון ובראשי חדשיכם זו היא פי' מס' סופרים:


'''ולפ"ז''' ג' מחלוקות ת"ק דש"ס דילן ס"ל אין משיירי' אבל מתחילי' דמאן דעייל שאולי שייל ות"ק דמס' סופרי' ס"ל אין מתחילי' אבל משיירי' דלא שכיחי דנפקי ושבקי ס"ת וי"א דכאן ודכאן חיישי' לנכנסי' וליוצאים והילכתא כוותי' ולדדהו ע"כ הלוי מדלג כהרי"ף וכמנהג הרשב"א והר"ן וכל התפוצה והמשנה ידו על התחתונה הכ"ד החותם באהבה רבה פ"ב נגהי ליום עש"ק י"א טבת תקצ"ט לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך יטבת ה'תקצ"ט]]</noinclude>
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר: א - אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־20:14, 5 ביוני 2023

שו"ת חתם סופרTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png קא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המופלג בתורה חרוץ ושנון בעל פיפיות עומד לתלפיות כש"ת מו"ה פייבל נ"י אבדק"ק פאקש יע"א:

גי"ה היום על עתה באתי שחפצו ורצונו לשנות מנהג קריאתינו בר"ח דהלוי דולג ומצא בחי' ש"ע של הגאון מו"ה אלי' ווילנא זצ"ל בש"ע א"ח סימן תכ"ג שיש לנהוג כבפי"ז ממס' סופרים שהשלישי דולג מעולת ונסכו ואת הכבש וביום השבת עולת שבת:

אעבור פ' דא ואתני' בפרק הקורא עומד כ"א ע"ב פ' ר"ח היכן קורי' אותה וכו' זו לא שמענו כיוצא בו שמענו וכו' עד הלכתא מאי הלכתא דולגי' ואמצעי דולגן פירש"י שאם לא ידלג הוא יהא צריך להתחיל בפרשה פחות מג' פסוקי' ואם יקרא שלשה מן השני' נמצא קורא את כולה עכ"ל מבואר דמפרש לי' אמעמדו' ולא אדר"ח ואמנם מפרש לי' אדר"ח וטעמי' דמעמדות הילכתא למשיחא דאע"ג דמצינו בש"ס כמה פעמים הילכתא כמו שמציין הגאון מו"ה אלי' ווילנא זצ"ל הנ"ל שם מ"מ שביק ר"ח ונקיט הילכתא למעמדות למשיחא אע"פ אדר"ח קאי והלוי דולג ורמב"ן הקשה מה מרויחי' הא אי הוינן קוראי' כסדרן כהן ג' ולוי ג' ושלישי ב' פסוקי' הנותרי' עם פ' וביום השבת לא הי' אלא משום היוצאי' דמשו"ה אין משיירי' פחות מג"פ אכתי מה מועיל שדולג האיכא משום הנכנסים וע"כ משום דלא אפשר לא חיישינן לנכנסים ה"נ נקרא כסדרן ולא ניחוש ליוצאים משום דלא אפשר והילכתא דש"ס אמעמדות קאי ומ"מ העיד רשב"א דנהגי' כהר"ם והר"ן תי' בטוב דאע"ג דדולג ואין מתחילין ואין משיירי' טעם א' להם מ"מ אם הענין דחוק העמידו דבריהם שלא להתחיל ולא לשייר אלא נדלוג דהך דאין מתחילי' ואין משיירי' תקנה קבוע חק ולא יעבור ע"ש מילתא בטעמא:

והנה אשיטת הרמב"ן ק' א' מאי קאמר זו לא שמענו כיוצא בה שמעתי והלא איננו כיוצא בה דבמעמדו' דולג ובר"ח קורא כסדרן ומשייר פחות מג"פ ועוד צלע"ג מאי צ"ל ואמצעי דולגן הלא בהדי' שנינו בראשי' קורא בשנים ויהי רקיע בא' ואי ס"ד האחרון דולג והשני קורא ב' פסוקי' מבראשית וא' מויהי רקיע א"כ גם ויהי רקיע בשני' אע"כ אי הלכתא דולג ממילא אמצעי דולגן ולמה הי' צ"ל אמצעי דולג אע"כ אדר"ח קאי והוא ק' עצומה אהרמב"ן ז"ל.

ועתה זכינו לאור ס' על ש"ס ממו"ח הגאון מו"ה עקיבא איגר זצ"ל תמה אפירש"י הנ"ל דפידש דאם לא ידלג הוא יהא צריך להתחיל בפרשה פחות מג' פסוקים פי' ואיכא משום נכנסי' וק' אכתי מה הועיל בדלגו אכתי איכא משום נכנסי' והנה כבר תי' הר"ן לעיל אע"ג דחדא חששא היא בין בדלוג בין במתחילין או משיירי' מ"מ ניחא לחכמים בדלוג יותר מטעם הנ"ל שם ולק"מ:

אמנם עוד הקשה ז"ל מ"ט לא פירש"י בקיצור אי השלישי דולג נמצא הראשון שייר ב' פסוקים וגם השני שקורא ב' מבראשית ואחד מויהי רקיע שייר ג"כ ב' פסוקים ע"כ טוב יותר אמצעי דולג וק' גדולה היא עכנלע"ד דנהי דרש"י מפרש אמצעי דולג אמעמדות דלשון אמצעי משמע כן דאדר"ח ה"ל למימר שני דולג אע"כ אמעמדות קאי מ"מ ס"ל אי ס"ד טעמא משום חששא דאין משיירי' ב' פעמים משא"כ דולג אלא פ"א אם כך אין ללמוד מכאן לר"ח דאיכא למימר כרמב"ן לא נדלג כלל ונקרי כסדר ואם כן איך קאמר כיוצא בו שמעתי אע"כ הפשטן הלז לא אסיק אדעתי' דהרי היש אומרי' דהילכתא כוותי' לא הזכיר אלא מימרא דאמוראי והפשטן אפשטיות דברייתא קאי אמצעי דולג משום דאם האחרון דולג נמצא מתחיל בפחו' מג"פ ע"כ דולג האמצעי אע"ג דאכתי איכא משום הנכנסים מ"מ טוב יותר לדלג מלהתחיל או לשייר וכסברת הר"ן ומדנשמע כן ממילא נפשוט גם בדר"ח הלוי דולג אע"ג דאיכא משום נכנסי' ודלא כרמב"ן נמצא גם רש"י ס"ל כהרי"ף: אלא הוא הגי' כרצונו כדרכו זצ"ל וראיתי מו"ה אלי' זצ"ל סופרים כמ"ש לפנינו רק שם בהלכה י"א יש שינוי:

השני קורא את הכבש א' ועשירית עולת והשלישי חוזר למעלה וקורא עולת ונסכו ואת הכבש מפני שאמרו אין קורי' בפ' פחות מג"פ וי"א אין משיירי' פחות מג"פ הלכה י"א משובשת לפנינו ולפי האגודה כצ"ל במה דברי' אמורי' בסופו של פרשה אבל בתחלה אינו יכול להתחיל ממנה פחות מג"פ ושוב כתב במס' סופרים שלפנינו ומכיון שהוא קורא ונסכו ואת הכבש וביום השבת נמצא השלישי שהוא קורא ד' פסוקים וא' קורא בשל ר"ח ובראשי חדשיכם כל הפסוקי' עכ"ל:

ועתה נבאר בעזה"י תחלה אמר דג' קוראים בפ' התמיד דוקא ולא וביום השבת כלל ונ"ל טעמו משום הנכנסים בתחלת ובראשי חדשיכם יסברו שלפניו לא קראו רק וביום השבת והיא ק' תוס' במגלה כ"ב ע"א ד"ה אין מתחילי' וכו' ע"כ יצמצמו ג' קוראים בפ' התמיד והשני משייר ב' פסוקים והשלישי מדלג ומאי טעמא מדלג כלל לפי שאין קורי' פחות מג' פסוקי' ומה שמשייר פחות מג' לא איכפת לת"ק וקאמר יש אומרי' אין משיירי' פי' ואין תקנה הנ"ל תקנה ולא הזכיר תקנה לזה כי מ"ס ס"ל עיקר כת"ק דמשיירי' וקאמר תו פי' הת"ק אומר במה דברים שאנו אומרים משיירי' פחות מג"פ בסוף הפרשה אבל בתחלת הפרשה אין מתחילי' פחות מג' ושוב אמר אם אירע שלא דילג וקרא רק מונסכו ואת הכבש יקרא עמו וביום השבת והאחרון ובראשי חדשיכם זו היא פי' מס' סופרים:

ולפ"ז ג' מחלוקות ת"ק דש"ס דילן ס"ל אין משיירי' אבל מתחילי' דמאן דעייל שאולי שייל ות"ק דמס' סופרי' ס"ל אין מתחילי' אבל משיירי' דלא שכיחי דנפקי ושבקי ס"ת וי"א דכאן ודכאן חיישי' לנכנסי' וליוצאים והילכתא כוותי' ולדדהו ע"כ הלוי מדלג כהרי"ף וכמנהג הרשב"א והר"ן וכל התפוצה והמשנה ידו על התחתונה הכ"ד החותם באהבה רבה פ"ב נגהי ליום עש"ק י"א טבת תקצ"ט לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >