שיחה:רש"י/ברכות/ו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רש"י בד"ה אגרא דפרקא כתב וז"ל עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם הוא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר לימוד, עכ"ל. לכאורה מבואר ברש"י שבשעת הדרשה מבינים השומעים את הדברים ורק אינם מבינים 'להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן', ומשמע מדבריו שאין מקיימים מצות לימוד תורה בדרשה עצמה.{{ש}} | רש"י בד"ה אגרא דפרקא כתב וז"ל עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם הוא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר לימוד, עכ"ל. לכאורה מבואר ברש"י שבשעת הדרשה מבינים השומעים את הדברים ורק אינם מבינים 'להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן', ומשמע מדבריו שאין מקיימים מצות לימוד תורה בדרשה עצמה.{{ש}} | ||
ואולי אפשר לדחות שכוונת רש"י שהשכר שמקבלים על שמיעת דרשה יותר מלימוד בעלמא הוא בריצה לפי שמה שהיה נוסף להם בשמיעת הדרשה, דהיינו החידושים שישמעו מפי הרב, אין הם זוכרים. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 11:44, 13 בספטמבר 2018 (UTC) | ואולי אפשר לדחות שכוונת רש"י שהשכר שמקבלים על שמיעת דרשה יותר מלימוד בעלמא הוא בריצה לפי שמה שהיה נוסף להם בשמיעת הדרשה, דהיינו החידושים שישמעו מפי הרב, אין הם זוכרים. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 11:44, 13 בספטמבר 2018 (UTC) | ||
:{{א|מי אדיר|עי'}} בתורא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/ברכות/ו/ב|על המקום]]}} שהעמיד את שי' רש"י. ועי' במה שביארו המפרשים במשנה {{ממ|[[משנה/אבות/ה | :{{א|מי אדיר|עי'}} בתורא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/ברכות/ו/ב|על המקום]]}} שהעמיד את שי' רש"י. ועי' במה שביארו המפרשים במשנה {{ממ|[[משנה/אבות/ה#יד|אבות פ"ה מי"ד]]}} וביאר ר' מתתיה היצהרי בפירושו {{ממ|[[משנה/אבות/ו#ג|אבות פ"ו מ"ג]]}} ע"פ דברי הגמרא הנ"ל, וכך לשונו: נראה לי דמשום שאעפ"י שאינו מבין מה שנאמר בדרוש, מכל מקום מראה טוב לבו וחשקו לשמוע דברי תורה כמו שקדם בפרק בעשרה (לעיל, פ"ה מי"ד), שכר הליכה בידו. | ||
:[[משתמש:אריוך|אריוך]] ([[שיחת משתמש:אריוך|שיחה]]) 13:17, 13 בספטמבר 2018 (UTC) | :[[משתמש:אריוך|אריוך]] ([[שיחת משתמש:אריוך|שיחה]]) 13:17, 13 בספטמבר 2018 (UTC) | ||
::עדיין ההערה חזקה בדיוק דברי רש"י כפי שהם לפנינו שמשמע להדיא שמדבר מאלה שמבינים הדרשה וחסרונם הוא שאינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה לאחר זמן. | ::עדיין ההערה חזקה בדיוק דברי רש"י כפי שהם לפנינו שמשמע להדיא שמדבר מאלה שמבינים הדרשה וחסרונם הוא שאינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה לאחר זמן. | ||
גרסה אחרונה מ־17:02, 4 ביוני 2023
מצות לימוד תורה בשמיעת שיעור[עריכה]
רש"י בד"ה אגרא דפרקא כתב וז"ל עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם הוא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר לימוד, עכ"ל. לכאורה מבואר ברש"י שבשעת הדרשה מבינים השומעים את הדברים ורק אינם מבינים 'להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן', ומשמע מדבריו שאין מקיימים מצות לימוד תורה בדרשה עצמה.
ואולי אפשר לדחות שכוונת רש"י שהשכר שמקבלים על שמיעת דרשה יותר מלימוד בעלמא הוא בריצה לפי שמה שהיה נוסף להם בשמיעת הדרשה, דהיינו החידושים שישמעו מפי הרב, אין הם זוכרים. מי אדיר (שיחה) 11:44, 13 בספטמבר 2018 (UTC)
- עי' בתורא"ש (על המקום) שהעמיד את שי' רש"י. ועי' במה שביארו המפרשים במשנה (אבות פ"ה מי"ד) וביאר ר' מתתיה היצהרי בפירושו (אבות פ"ו מ"ג) ע"פ דברי הגמרא הנ"ל, וכך לשונו: נראה לי דמשום שאעפ"י שאינו מבין מה שנאמר בדרוש, מכל מקום מראה טוב לבו וחשקו לשמוע דברי תורה כמו שקדם בפרק בעשרה (לעיל, פ"ה מי"ד), שכר הליכה בידו.
- אריוך (שיחה) 13:17, 13 בספטמבר 2018 (UTC)
- עדיין ההערה חזקה בדיוק דברי רש"י כפי שהם לפנינו שמשמע להדיא שמדבר מאלה שמבינים הדרשה וחסרונם הוא שאינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה לאחר זמן.
- ואם לדרוש, היה מקום לומר שרש"י נתן בכאן שיעור ברמת ההבנה שבה יש קיבול שכר לימוד, שכשמבין בשיעור שיכול להעמיד גרסא, קים לן שיוכל לומר שמועה מפי רבו גם לאחר זמן, והשכחה נובעת מאי-ההבנה כמבואר בדברי רש"י. נאשער (שיחה) 22:52, 13 בספטמבר 2018 (UTC)
- עמד על שאלה זו הרוגוטשובר והוכיח כדבריך מדברי רש"י שאינו מקיים מצות לימוד תורה בשמיעת הדרשה וכדעת הסוברים שאין מקיים מצות תלמוד תורה בהרהור, ואף אין אומרים 'שומע כעונה' לענין תלמוד תורה [ראיתי הדבר במלקטים ולכן איני יודע לציין למקום המדוייק, ואם יוכל מאן דהוא לחפש הדבר ושכרו מן השמים]. סיני ועוקר הרים (שיחה) 13:31, 14 בספטמבר 2018 (UTC)
- יישר כחך, חיפשתיו ומצאתי שכן דייק בהערות לספר פסקי תשובה שאין יוצאין ידי חובת ת"ת בשמיעה. מי אדיר (שיחה) 10:28, 16 בספטמבר 2018 (UTC)
- לכאו' אין מקור מד' רש"י לשאלה של הרהור, הרי להדיא כתב רש"י שהטעם הוא שאינם מבינים מספיק [ובאמת אין הו"א שאם יושב אחד בחדר ושומע חבירו לומד שיקיים עי"ז מצות ת"ת]. ולכאו' כוונתו שמבינים בזמן הדרשה את השו"ט אבל לא מכירים את הסוגיא ולכן לאחר זמן לא יוכלו להעמיד גירסא ולחזור על דברי רבן. וכעי"ז מש"כ האחרונים בענין ביטול תורה באיכות. עכ"פ (שיחה) 20:42, 2 ביוני 2023 (IDT)
- יישר כחך, חיפשתיו ומצאתי שכן דייק בהערות לספר פסקי תשובה שאין יוצאין ידי חובת ת"ת בשמיעה. מי אדיר (שיחה) 10:28, 16 בספטמבר 2018 (UTC)
כתבי היד[עריכה]
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||