שו"ת בית הלוי/א/ז

שו"ת בית הלוי א ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן ז

אי יכול לסיים ספר ראשון בסוף הדף ולהתחיל השני בדף השני או לא:

במסכת ב"ב דף י"ג תניא הרוצה לדבק תורה ונביאים כו' ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעל' ופרש"י דא"צ להניח ד' שיטין וכתבו התוס' דקאי על בין נביא לנביא אבל בס"ת מוכרח להניח ד' שיטין בין ספר לספר שוב כתבו התוס' בשם הריצב"א דגם בנביא מוכרח להניח ד"ש רק ה"פ דבנביא מותר לסיים נביא א' למטה בעמוד ולהתחיל הנביא הב' בעמוד הב' אבל בין ספר לספר בס"ת מוכרח לסיים החומש הראשון באמצע העמוד ולהתחיל חומש הב' באותו עמוד עצמו והטעם כדי שלא יבא לחתוך זה מזה והביאו התוס' שכן תניא להדיא בירושלמי והנה הסופרים שבזה"ז אינם זהירין בזה וכבר העיר זה בספר מגן האלף להזהירם דלא יפה הם עושין ובאמת צע"ג מדוע לא נזכר דין זה של הריצב"א בשו"ע יו"ד בהל' ס"ת והב"י ביו"ד סי' רפ"ג הביאו אבל בשו"ע לא הובא כלל דעתו והנה צע"ג לי על הריצב"א דהרי במנחות דף למ"ד איתא אמר רב הכותב ס"ת ובא לגמור גומר ואפי' באמצע הדף מיתיבי הכותב ס"ת ובא לגמור לא יגמור באמצע הדף ומשני כי קאמר רב בחומשין של ס"ת הרי דמוקים דרב איירי בין ספר לספר בס"ת ולא בסוף ס"ת ומדקאמר רב גומר ואפי' באמצע הדף הא מוכרח דלגמור החומש הראשון למטה בעמוד פשיטא דטפי עדיף רק קמ"ל דגם באמצע יכול לגמור ולהריצב"א הא מוכרח דוקא לגמור באמצע הדף וצ"ע:

אמנם באמת יש לישב זה ואדרבה להריצב"א יתיישב יותר הך סוגיא דמנחות דקאמר שם רב יוסף הני תרתי מילי אמר רב בספרים ותניא תיובתא וכתבו שם התוס' בד"ה ותניא דלא הוי תיובתא גמורה דהרי משני כי קאמר רב בחומשין של ס"ת אלא דבדוחק מתרצה ולהריצב"א ניחא הא דקרי ליה רב יוסף תיובתא דהא דקמתרץ כי קאמר רב בחומשין לא הוי רק לתרץ הך דלא תיקשה על רב מהך ברייתא דמביא שם דבסוף ס"ת לא יגמור באמצע הדף אבל אכתי הוי לרב תיובתא דהא לפי מה דמתרצינן דרב קאי בחומשין מוכח דבין ספר לספר יכול לסיים גם בסוף הדף מדקאמר גומר ואפי' באמצע הדף וקשה עליו מהך ברייתא דב"ב שהביאו התוס' שכן תניא להדיא בירושלמי דמוכרח דוקא לגמור באמצע הדף וא"כ ממ"נ הוי תיובתא לרב:

ובזה נעמוד על כוונת רש"י במנחות שם דבתר דמשני כי קאמר רב בחומשין פריך והאמר רב לעיני כל ישראל באמצע ומשני ההיא באמצע השיטה איתמר והדר אמרי' רבנן אמרי אף באמצע שיטה רב אשי אמר באמצע שיטה דווקא ופרש"י רבנן אמרי אף באמצע שיטה ובאמצע הדף ובודאי דברי רש"י הללו אינם מובנים דהיאך י"ל דגם באמצע הדף והרי זה הוכיח מברייתא דתניא בהדיא דלא יגמור באמצע הדף וצ"ע אבל לדברינו ניחא דהרי זה מוכרח דרב חולק על ברייתא אחת ממ"נ דאם מימרא הראשונה של רב קאי על סוף ס"ת חולק בע"כ על הברייתא דמביא שם במנחות ואם נאמר דקאי על חומשין שבס"ת ומוכרח דס"ל דחומשין יכול לגמור גם בסוף הדף א"כ בע"כ חולק על הברייתא דירושלמי הנ"ל ומש"ה ס"ל לרבנן דרב קאמר דלעיני כל ישראל גם באמצע הדף וקאי רב על סוף ס"ת ובבין ספר לספר ס"ל כהברייתא דירושלמי דמוכרח לסיים באמצע הדף ורב אשי קאמר להיפוך דלא באמצע הדף ומימרא הראשונה קאי על חומשין וחולק על הירושלמי ואע"ג דרש"י אינו מפרש בב"ב כהריצב"א בהך דמסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה מ"מ הרי גם רש"י מודה דדברי הריצב"א המה ברייתא מפורשת בירושלמי וא"כ לפי מה דמסיק ר"א דבאמצע השיטה דוקא קאמר ואפסיקא הלכתא שם כן הרי חולק רב להדי' על הך דירושלמי ומש"ה לא הביאו בשו"ע כן נראה נכון ומ"מ ודאי דיש להזהר לכתחילה בזה שלא יעשו הסופרים כן אחרי שלא מצאתי מי שיעורר בזה:

יו"ד סי' רפ"ג מותר לדבק תורה ונביאים בכרך אחד ע' בכ"מ פרק ז' מה' ס"ת שדחק ליתן טעם על הא דפסק כר' מאיר ועיי' בהגהות אשרי פ"א דב"ב דדעתו לפסוק כר"י וחכמים דאסרי ולא ידעתי למה והרי בגמרא איתא אמר רבי מעשה והביאו לפנינו תורה נביאים כתובים בכרך א' והכשרנום ומעשה רב גם נראה עוד ראיה לזה דבב"ב דף י"ג קאמר שמואל על הא דתנן וכתבי הקודש אע"פ ששניהם רוצים לא יחלוקו לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשני כרכים חולקים ומוקים לה שם כששניהם רוצים ובודאי קשה דא"כ מאי קמ"ל שמואל כיון דהוי בב' כרכים דליכא בזיון וגם שניהם רוצים והרי גם אם רצו למכור לאחר כרך אחד רשאים וא"כ הא פשיטא דשותפין חולקין אותם ועיי' בחידושי הרמב"ן שכתב דקמ"ל דאין בזה איסור משום מוכר ס"ת ובדברים אלו מדוקדק לנו היטב דברי רש"י שם שכתב בד"ה אבל בב' כריכות כגון תורה בכרך א' ונביאים בכרך א' ולכאורה קשה מאי רצה רש"י בזה אבל כוונתו דלא נפרש ב' כריכות על ב' נביאים ובא רש"י לשלול זה דא"כ לא הוי מצי לאוקמא כששניהם רוצים דהוי קשה פשיטא דהרי כתב הב"י בחו"מ סי' רמ"ח דבשארי ספרים אין איסור במכירתן ואע"ג דביו"ד סי' ע"ר מבואר דכל הספרים אין למכור כבר כתב הכה"ג שם דאיסורא ליכא ועיי' במג"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ג ומש"ה כתב רש"י דקאי על תורה ונביאים וקמ"ל שמואל דכה"ג בחלוקת שותפות אין בו משום מכירת ס"ת וא"כ דהשני כריכות דקאמר שמואל קאי על תורה ונביאים ומדקאמ' לא שנו אלא בכרך א' מוכח דמותר להדביק תורה ונביאים כאחד וכר"מ אמנם מצאתי בשיטה מקובצת שהביא דבירושלמי אוסר לחלוק גם בב' כריכות כדי שיתוועדו ללמוד וא"כ אין ראיה מכאן דהא י"ל דשמואל קאי על ב' נביאים וקמ"ל דלא כהירושלמי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף