ערך/קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
(←נוסח הברכה: נוסחאות הרא"ש) |
(←נוסח הברכה: מפירושי מהרש"א) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||
אמר רב יהודה{{הערה|[[בבלי/סנהדרין/מב/א|סנהדרין מב.]]; רי"ף {{ממ|[[רי"ף/ברכות/כא/א|ברכות כא. בדפי הרי"ף]]}}; רא"ש {{ממ|[[רא"ש/סנהדרין/ה/א|סנהדרין פ"ה ה"א]]}}.}}: ברוך [אתה ה' אלהינו מלך העולם]{{הערה|רי"ף; [[רבינו חננאל/סנהדרין/מב/א|רבינו חננאל]]; רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#טז|הלכות ברכות פ"י הט"ז]]}}; רא"ש.}} אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם{{הערה|פירש [[רש"י/סנהדרין/מב/א|רש"י]]: מצוה שצויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם.}} ששים ושמחים{{הערה|פירש [[רש"י/סנהדרין/מב/א|רש"י]]: כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/יט#|תהלים יט]]}} ישיש כגבור.}} לעשות רצון קונם{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, וברא"ש. במסכת סופרים {{ממ|[[מסכת סופרים/כ#א|פ"כ ה"א]]}} נשמטו התיבות "ששים ושמחים לעשות רצון קונם", והוסיפן הגר"א. ברמב"ם: '''קוניהם'''.}} פועלי{{הערה|כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברבינו חננאל, וברמב"ם, ופירש [[רש"י/סנהדרין/מב/א|רש"י]]: פועלי אמת הן שאינם משנים את סדרם. ברי"ף וברא"ש: '''פועל'''. וכ"ה ב[[תוספות/סנהדרין/מב/א|תוספות]] בשם אית דגרס, ופירשו דאהקב"ה קאי, שבאמת ובדין מיעטה, ולהכי קאמר בתר הכי וללבנה אמר שתתחדש. וז"ל רבינו יונה {{ממ|על הרי"ף ברכות שם}}: '''פועל''' אמת שפעולתו אמת לבורא הוא חוזר שהוא פועל אמת וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא קיימת כענין שנא' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קמח#|תהלים קמח]]}} ויעמידם לעד לעולם שאם היה חוזר לצבאיו מספיק היה בשיאמר פועלי אמת ולמה היה צריך לומר עוד שהפעולה שהם פועלים שהיא אמת אלא ודאי פועל גרסינן ולבורא חוזר כדכתיבנא. ועי' כסא רחמים {{ממ|על מסכת סופרים}} שכ"כ בספר המנהיג, ושכ"ה גירסת גורי האר"י ז"ל, ושכן המנהג.}} אמת שפעולתן אמת{{הערה|כ"ה בגמרא. ברי"ף וברא"ש: '''שפעולתו''' אמת. ברבינו חננאל: '''שפעולתם''' אמת. ברמב"ם: '''ופעולתם צדק'''. במסכת סופרים: '''פועלי אמת שפעולתו אמת''', ובנוסחת הגר"א: '''פועלי אמת שפעולתן'''.}} וללבנה{{הערה|כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברי"ף, בתוספות, ברמב"ם, וברא"ש. ברבינו חננאל: '''ללבנה'''.}} אמר שתתחדש עטרת{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, וברא"ש. במסכת סופרים: שתתחדש '''באור יקר ועטרת'''.}} תפארת לעמוסי בטן שהן{{הערה|כ"ה בגמרא וברבינו חננאל. במסכת סופרים, ברי"ף, וברמב"ם: '''שהם'''. ברא"ש: '''שאף הם'''.}} עתידין{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, וברמב"ם. במסכת סופרים, ברבינו חננאל, וברא"ש: '''עתידים'''.}} להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, וברא"ש. במסכת סופרים: '''לפאר יוצרם''', ובנוסחת הגר"א: '''ולפאר ליוצרם''', וכ"ה בנוסחאות כ"י.}} על שם{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, וברא"ש. במסכת סופרים הושמטה תיבת '''שם''' [וכן השמיטוה רבינו חננאל והרמב"ם], והוסיפה הגר"א.}} כבוד מלכותו{{הערה|ברמב"ם נתוסף: '''ועל כל מה שברא'''.}} ברוך אתה ה' מחדש חדשים{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, וברא"ש. ברמב"ם: '''החדשים'''. במסכת סופרים: '''מקדש ראשי חדשים''', ובנוסחת הגר"א: '''מחדש חדשים'''.}}. | אמר רב יהודה{{הערה|[[בבלי/סנהדרין/מב/א|סנהדרין מב.]]; רי"ף {{ממ|[[רי"ף/ברכות/כא/א|ברכות כא. בדפי הרי"ף]]}}; רא"ש {{ממ|[[רא"ש/סנהדרין/ה/א|סנהדרין פ"ה ה"א]]}}.}}: ברוך [אתה ה' אלהינו מלך העולם]{{הערה|רי"ף; [[רבינו חננאל/סנהדרין/מב/א|רבינו חננאל]]; רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#טז|הלכות ברכות פ"י הט"ז]]}}; רא"ש.}} אשר במאמרו{{הערה|פירש [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: דבי' מאמרות נברא העולם.}} ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם{{הערה|פירש [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: עש"ה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לג#ו|תהלים לג]]}} בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם ואשמועינן דברוח פיו במאמר בעלמא ברא אותם כדאמרינן {{ממ|}} בה"א נברא העולם דהוא אות קלילא.}} חוק{{הערה|פירש [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: חק הוא דבר קבוע לשמש ביום ולירח בלילה.}} וזמן{{הערה|פירש [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: דהיינו זמן סיבוב גלגל הלבנה בכ"ט י"ב תשצ"ג וסיבוב גלגל החמה בשס"ה יום ורביע.}} נתן להם שלא ישנו את תפקידם{{הערה|פירש [[רש"י/סנהדרין/מב/א|רש"י]]: מצוה שצויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם. ו[[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]] פירש: שלא ישנו מינוי שלהם מלשון {{ממ|}} ויפקדהו על ביתו.}} ששים ושמחים{{הערה|פירש [[רש"י/סנהדרין/מב/א|רש"י]]: כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/יט#|תהלים יט]]}} ישיש כגבור. וכתב [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: אף על פי שמיעט הלבנה גם היא ששה ושמחה לעשות רצון קונה להתמעט עצמה.}} לעשות רצון קונם{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, וברא"ש. במסכת סופרים {{ממ|[[מסכת סופרים/כ#א|פ"כ ה"א]]}} נשמטו התיבות "ששים ושמחים לעשות רצון קונם", והוסיפן הגר"א. ברמב"ם: '''קוניהם'''.}} פועלי{{הערה|כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברבינו חננאל, וברמב"ם, ופירש [[רש"י/סנהדרין/מב/א|רש"י]]: פועלי אמת הן שאינם משנים את סדרם. ברי"ף וברא"ש: '''פועל'''. וכ"ה ב[[תוספות/סנהדרין/מב/א|תוספות]] בשם אית דגרס, ופירשו דאהקב"ה קאי, שבאמת ובדין מיעטה, ולהכי קאמר בתר הכי וללבנה אמר שתתחדש. וז"ל רבינו יונה {{ממ|על הרי"ף ברכות שם}}: '''פועל''' אמת שפעולתו אמת לבורא הוא חוזר שהוא פועל אמת וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא קיימת כענין שנא' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קמח#|תהלים קמח]]}} ויעמידם לעד לעולם שאם היה חוזר לצבאיו מספיק היה בשיאמר פועלי אמת ולמה היה צריך לומר עוד שהפעולה שהם פועלים שהיא אמת אלא ודאי פועל גרסינן ולבורא חוזר כדכתיבנא. ועי' כסא רחמים {{ממ|על מסכת סופרים}} שכ"כ בספר המנהיג, ושכ"ה גירסת גורי האר"י ז"ל, ושכן המנהג.}} אמת שפעולתן אמת{{הערה|כ"ה בגמרא. ברי"ף וברא"ש: '''שפעולתו''' אמת. ברבינו חננאל: '''שפעולתם''' אמת. ברמב"ם: '''ופעולתם צדק'''. במסכת סופרים: '''פועלי אמת שפעולתו אמת''', ובנוסחת הגר"א: '''פועלי אמת שפעולתן'''.}} וללבנה{{הערה|כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברי"ף, בתוספות, ברמב"ם, וברא"ש. ברבינו חננאל: '''ללבנה'''.}} אמר שתתחדש עטרת{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, וברא"ש. במסכת סופרים: שתתחדש '''באור יקר ועטרת'''.}} תפארת לעמוסי בטן שהן{{הערה|כ"ה בגמרא וברבינו חננאל. במסכת סופרים, ברי"ף, וברמב"ם: '''שהם'''. ברא"ש: '''שאף הם'''.}} עתידין{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, וברמב"ם. במסכת סופרים, ברבינו חננאל, וברא"ש: '''עתידים'''.}} להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, וברא"ש. במסכת סופרים: '''לפאר יוצרם''', ובנוסחת הגר"א: '''ולפאר ליוצרם''', וכ"ה בנוסחאות כ"י.}} על שם{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, וברא"ש. במסכת סופרים הושמטה תיבת '''שם''' [וכן השמיטוה רבינו חננאל והרמב"ם], והוסיפה הגר"א.}} כבוד מלכותו{{הערה|ברמב"ם נתוסף: '''ועל כל מה שברא'''.}} ברוך אתה ה' מחדש חדשים{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, וברא"ש. ברמב"ם: '''החדשים'''. במסכת סופרים: '''מקדש ראשי חדשים''', ובנוסחת הגר"א: '''מחדש חדשים'''.}}. | ||
==תחילת זמנו== | ==תחילת זמנו== | ||
גרסה מ־00:43, 26 באפריל 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
קידוש לבנה
נוסח הברכה
אמר רב יהודה[1]: ברוך [אתה ה' אלהינו מלך העולם][2] אשר במאמרו[3] ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם[4] חוק[5] וזמן[6] נתן להם שלא ישנו את תפקידם[7] ששים ושמחים[8] לעשות רצון קונם[9] פועלי[10] אמת שפעולתן אמת[11] וללבנה[12] אמר שתתחדש עטרת[13] תפארת לעמוסי בטן שהן[14] עתידין[15] להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם[16] על שם[17] כבוד מלכותו[18] ברוך אתה ה' מחדש חדשים[19].
תחילת זמנו
לדעת המחבר[20] אין מברכים עד ז' ימים מהמולד, ועי' משנה ברורה[21] שרוב האחרונים חולקים על זה, וסוברים שעל כל פנים לאחר ג' ימים מעת לעת מעת המולד יש לברך ואין להחמיץ המצוה, ע"ש.
אם להמתין עד מוצאי שבת
איתא במסכת סופרים[22] שאין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת[23] כשהוא מבושם ובכלים נאים[24], וכתב ע"ז בתרומת הדשן דיש לחלק בדבר, דהיכא דליל מוצאי שבת הבא בקרוב אינו לילות הרבה בחודש כגון ז' או ח' בחדש שאפילו אם יהא מעונן במוצ"ש וב' וג' או ד' לילות אחריו עדיין יש זמן לברך עד סוף ליל ט"ו כה"ג יפה להמתין עד מו"ש[25] אבל אם ליל מוצ"ש הבא יהא לילות הרבה בחודש שאם יהיה מעונן בו וב' וג' או ד' לילות אחריו יעבור זמן הברכה כה"ג אין להמתין עד מו"ש[26] דכל היכא דראוי הוא להסתפק שתעבור המצוה אין משהין אותה אפילו כדי לעשותה יותר מן המובחר.
אם להמתין עד מוצאי יום הכיפורים
לדעת הרמ"א[27] אין מקדשים הלבנה קודם יום הכיפורים[28]. וכתב בביאור הלכה שדעת הלבוש דאדרבה יש לו לקיים המצוה בימים כאלו שתלויים ועומדים ופן זכות אחד יכריע הכף, ושכן נוטה דעת בית מאיר. ובאלף המגן על מטה אפרים (סי' תרב, אלף המגן ס"ק כה) מביא שכן דעת החיד"א בעבודת הקודש שיותר נכון לקדשה קודם יום הכיפורים, ומביא בשם אורחות חיים שכן היה נוהג הגה"ק מהרי"א מזידטשוב ושכן היו נוהגים רבותיו וגדולי תלמידיו ושכן פסק הגר"א, ומציין לעיין במנהגים למהר"א טירנא בשם מורו ע"ש. ובעל מטה אפרים (סי' תרכד אלף למטה ס"ק א) כתב שאין נוהגים כן אלא ממתינים עד מוצאי יום הכיפורים, אבל מי שחושש לאיזה אונס שלא יוכל לקדשה אחר יום הכיפורים, יוכל לקדשה קודם יום הכיפורים (מטה אפרים סי' תרב סמ"ו).
סוף זמנו
לדעת המחבר[29] מברכים עד ט"ז משעת[30] המולד, ולא ט"ז בכלל[31]. ולדעת הרמ"א אין לקדש אלא עד חצי כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים משעת המולד.
להלכה כתב בביאור הלכה שאם הוא עדיין יום ט"ו, אלא שהיה אחר י"ב שעות ותשצ"ג חלקים, אפשר שיש לסמוך על בעל מור וקציעה שדעתו להתיר לברך בשם ומלכות כדעת המחבר, וכן הסכים הגאון מהר"ץ אורינשטיין, אבל אם לא קידש עד ט"ז, יקדש בליל ט"ז בלי שם ומלכות[32].
- ↑ סנהדרין מב.; רי"ף (ברכות כא. בדפי הרי"ף); רא"ש (סנהדרין פ"ה ה"א).
- ↑ רי"ף; רבינו חננאל; רמב"ם (הלכות ברכות פ"י הט"ז); רא"ש.
- ↑ פירש מהרש"א: דבי' מאמרות נברא העולם.
- ↑ פירש מהרש"א: עש"ה (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם ואשמועינן דברוח פיו במאמר בעלמא ברא אותם כדאמרינן בה"א נברא העולם דהוא אות קלילא.
- ↑ פירש מהרש"א: חק הוא דבר קבוע לשמש ביום ולירח בלילה.
- ↑ פירש מהרש"א: דהיינו זמן סיבוב גלגל הלבנה בכ"ט י"ב תשצ"ג וסיבוב גלגל החמה בשס"ה יום ורביע.
- ↑ פירש רש"י: מצוה שצויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם. ומהרש"א פירש: שלא ישנו מינוי שלהם מלשון ויפקדהו על ביתו.
- ↑ פירש רש"י: כדכתיב (תהלים יט) ישיש כגבור. וכתב מהרש"א: אף על פי שמיעט הלבנה גם היא ששה ושמחה לעשות רצון קונה להתמעט עצמה.
- ↑ כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, וברא"ש. במסכת סופרים (פ"כ ה"א) נשמטו התיבות "ששים ושמחים לעשות רצון קונם", והוסיפן הגר"א. ברמב"ם: קוניהם.
- ↑ כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברבינו חננאל, וברמב"ם, ופירש רש"י: פועלי אמת הן שאינם משנים את סדרם. ברי"ף וברא"ש: פועל. וכ"ה בתוספות בשם אית דגרס, ופירשו דאהקב"ה קאי, שבאמת ובדין מיעטה, ולהכי קאמר בתר הכי וללבנה אמר שתתחדש. וז"ל רבינו יונה (על הרי"ף ברכות שם): פועל אמת שפעולתו אמת לבורא הוא חוזר שהוא פועל אמת וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא קיימת כענין שנא' (תהלים קמח) ויעמידם לעד לעולם שאם היה חוזר לצבאיו מספיק היה בשיאמר פועלי אמת ולמה היה צריך לומר עוד שהפעולה שהם פועלים שהיא אמת אלא ודאי פועל גרסינן ולבורא חוזר כדכתיבנא. ועי' כסא רחמים (על מסכת סופרים) שכ"כ בספר המנהיג, ושכ"ה גירסת גורי האר"י ז"ל, ושכן המנהג.
- ↑ כ"ה בגמרא. ברי"ף וברא"ש: שפעולתו אמת. ברבינו חננאל: שפעולתם אמת. ברמב"ם: ופעולתם צדק. במסכת סופרים: פועלי אמת שפעולתו אמת, ובנוסחת הגר"א: פועלי אמת שפעולתן.
- ↑ כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברי"ף, בתוספות, ברמב"ם, וברא"ש. ברבינו חננאל: ללבנה.
- ↑ כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, וברא"ש. במסכת סופרים: שתתחדש באור יקר ועטרת.
- ↑ כ"ה בגמרא וברבינו חננאל. במסכת סופרים, ברי"ף, וברמב"ם: שהם. ברא"ש: שאף הם.
- ↑ כ"ה בגמרא, ברי"ף, וברמב"ם. במסכת סופרים, ברבינו חננאל, וברא"ש: עתידים.
- ↑ כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, וברא"ש. במסכת סופרים: לפאר יוצרם, ובנוסחת הגר"א: ולפאר ליוצרם, וכ"ה בנוסחאות כ"י.
- ↑ כ"ה בגמרא, ברי"ף, וברא"ש. במסכת סופרים הושמטה תיבת שם [וכן השמיטוה רבינו חננאל והרמב"ם], והוסיפה הגר"א.
- ↑ ברמב"ם נתוסף: ועל כל מה שברא.
- ↑ כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, וברא"ש. ברמב"ם: החדשים. במסכת סופרים: מקדש ראשי חדשים, ובנוסחת הגר"א: מחדש חדשים.
- ↑ אורח חיים סי' תכו ס"ג.
- ↑ ס"ק כ.
- ↑ פ"כ ה"א. ובתרומת הדשן (ח"א סימן לה) הביאו בשם א"ז[השלם מקור]. וכן פסק המחבר (או"ח סי' תכו ס"ב).
- ↑ והוא הדין מוצאי יום טוב (משנה ברורה ס"ק ה בשם אליה רבה).
- ↑ וגם כשמברך בחול יש שנהגו ללבוש סרבל מיוחד (הגהות מיימוניות אות ס בשם "מורי רבינו שיחיה").
- ↑ עי' מועד קטן (ט.): רבי יונתן בן עסמאי ורבי יודא בן גרים קא רמו קראי אהדדי, כתיב (משלי ד כו) "פלס מעגל רגליך" [- כלומר, שקול המצוות ועיין בהם איזה גדולה, ועשה הגדולה. רש"י], וכתיב (משלי ה ו) "אורח חיים פן תפלס" [- דמשמע כל מצוה שתבוא לידך עשה אותה, בין גדולה בין קטנה, ואל תניח קטנה מפני הגדולה]. ומיישבת הגמרא: לא קשיא, כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים [- מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, עשה אתה הגדולה וחביריך יעשו הקטנה. מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אל תפלס, אלא מצוה שבאה לידך בין גדולה בין קטנה עשה], ע"כ. ובביאור פסקו של התרומת הדשן להמתין עד מוצאי שבת עם ברכת הלבנה, אף שלכאורה המצוה לפניו ו'אל תפלס'. ביאר בשו"ת חכם צבי (סימן קו): שכשנעשית המצוה באופן יותר משובח, יש להמתין כדי לקיימה על צד היותר טוב. אבל במצוות שונות אין מעבירין קלה מפני החמורה. אבל במצוה אחת שאפשר לעשות היום שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר, טוב להמתין למחר ואין בזה משום *אין מעבירין על המצוות. אבל יש אומרים (עי' שער הציון אות כא) דהעיקר דשהוי מצוה לא משהינן אף אם יחשוב שאח"כ יעשה מן המובחר, וכן כתב במשנה ברורה (ס"ק כ) שכמה אחרונים והגר"א מכללם סוברים שאין כדאי להשהות המצוה, ומסיים המשנה ברורה שהנוהג כן בוודאי יש לו על מי לסמוך, ובפרט בימי החורף וגשם בוודאי הזריז לקדש הרי זה משובח.
- ↑ וכן פסק הרמ"א (שם), ועי' משנה ברורה (ס"ק ו) שצריך לחשוב אם ישארו עוד חמשה לילות עד חצי כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים מהמולד.
- ↑ סי' תכו ס"ב.
- ↑ משום דמאויימין מכח הדין ואין שרויים בשמחה (משנה ברורה ס"ק ט).
- ↑ סי' תכו ס"ג.
- ↑ לשון המחבר: "י"ו מיום המולד", ומפרש במשנה ברורה (ס"ק יז בשם מגן אברהם ומאמר מרדכי) דלאו דווקא מיום, אלא משעת המולד מונים ט"ו יום מעת לעת.
- ↑ ובביאור הלכה מביא בשם כנסת הגדולה שיש חולקים על המחבר בזה, וסוברים שגם ט"ז בכלל.
- ↑ עי' דרך פקודיך (מ"ע ד בסופו, בהג"ה אות ה), וזה לשונו: אמרו לי מגידי האמת בשם אדמו"ר הרב מה"ר יעקב יצחק זצוק"ל באם לא נראית הלבנה בזמנה עד אחר אותו הזמן יאמר המימרא בגמרא מאי מברך אמר רב יהודה ברוך אתה י"י אמ"ה אשר במאמרו וכו' ול"נ לומר בריך רחמנא מרי' מלכא דעלמא אשר במאמרו וכו' וכן אני נוהג בכל ספק ברכות. עכ"ל. ועי' בספר דרכי חיים ושלום סי' תצה באורך.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |