מראי מקומות/פסחים/לח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
(פסק הרא"ש קושיית השאג"א ויישוב המקור ברוך) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | |||
== מה להלן משלכם אף כאן משלכם == | == מה להלן משלכם אף כאן משלכם == | ||
כתב הרא"ש שמכאן למדים שאין אדם יוצא במצה גזולה, והשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/פג|סימן פג]]}} הקשה שהרי בחלה גופא קי"ל דעיסה גזולה חייבת בחלה כמבואר בבבא קמא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/צד/א|צד.]]}} וא"כ ה"ה מצה הנלמדת ממנה לא עדיפא ויצא במצה גזולה. ובספר מקור ברוך {{ממ|[[מקור ברוך/אורח חיים/תנד#א|סימן תנד סק"א]]}} דחה שבחלה לא שייך לפטור עיסה גזולה שהרי סוף סוף מתקיים דין עריסותיכם כלפי הבעלים ולא אכפ"ל מה שעתה היא ביד הגזלן, משא"כ במצה דין ה'לכם' הוא דין באוכל, כמו באתרוג שדין ה'לכם' הוא דין בנוטל ולכן שפיר פסק הרא"ש שאין אדם יוצא במצה גזולה. | כתב הרא"ש שמכאן למדים שאין אדם יוצא במצה גזולה, והשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/פג|סימן פג]]}} הקשה שהרי בחלה גופא קי"ל דעיסה גזולה חייבת בחלה כמבואר בבבא קמא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/צד/א|צד.]]}} וא"כ ה"ה מצה הנלמדת ממנה לא עדיפא ויצא במצה גזולה. ובספר מקור ברוך {{ממ|[[מקור ברוך/אורח חיים/תנד#א|סימן תנד סק"א]]}} דחה שבחלה לא שייך לפטור עיסה גזולה שהרי סוף סוף מתקיים דין עריסותיכם כלפי הבעלים ולא אכפ"ל מה שעתה היא ביד הגזלן, משא"כ במצה דין ה'לכם' הוא דין באוכל, כמו באתרוג שדין ה'לכם' הוא דין בנוטל ולכן שפיר פסק הרא"ש שאין אדם יוצא במצה גזולה. | ||
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־20:06, 10 באפריל 2023
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות מהר"ם חלאווה מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש שיח השדה |
מראי מקומות
פסחים לח א
מה להלן משלכם אף כאן משלכם[עריכה]
כתב הרא"ש שמכאן למדים שאין אדם יוצא במצה גזולה, והשאגת אריה (סימן פג) הקשה שהרי בחלה גופא קי"ל דעיסה גזולה חייבת בחלה כמבואר בבבא קמא (צד.) וא"כ ה"ה מצה הנלמדת ממנה לא עדיפא ויצא במצה גזולה. ובספר מקור ברוך (סימן תנד סק"א) דחה שבחלה לא שייך לפטור עיסה גזולה שהרי סוף סוף מתקיים דין עריסותיכם כלפי הבעלים ולא אכפ"ל מה שעתה היא ביד הגזלן, משא"כ במצה דין ה'לכם' הוא דין באוכל, כמו באתרוג שדין ה'לכם' הוא דין בנוטל ולכן שפיר פסק הרא"ש שאין אדם יוצא במצה גזולה.