רש"ש/פסחים/לח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
מהר"ם חלאווה
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png לח TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא מצות של מע"ש כו' יד"ח בפסח אתרוג שמע"ש כו' יד"ח ביו"ט. לכאורה יפלא מדוע במצה הזכיר שם הפרטי מהיו"ט ובאתרוג שם הכללי ולא פרטו בשם סוכות אבל בוא ואראך חכמת לשון חז"ל והוא דמבואר בר"פ לולב הגזול דלכם לא בעינן רק ביו"ט הראשון ולכן אתרוג של מע"ש אף לר"מ דלא מיקרי לכם מ"מ כשר הוא לשאר הימים לזאת אמר בי"ט לשוללם דאינם נקראין י"ט עמ"א ת"צ סק"א ובמצה שאמר פסח נ"ל דבא לכלול בו פסח שני שאינו נקרא יו"ט מ"מ דיניו בזה שוים לפ"ר:

[רש"י ד"ה תרי זימני. אבל אתרוג של מע"ש הואיל דאיתיהיב ליה כו'. כ"נ דצ"ל:

רש"י ד"ה ואליבא דרבנן (בסופו). ע"י טומאה דנפדה בה כו'. כ"נ דצ"ל]:

תוס' ד"ה אתיא (בסה"ד) או ישראל עני. לכאורה אפי' עשיר מטעם דאי בעי הוה מפקיר כו' וצ"ל דס"ל להתוס' דלא מהני טעם זה אלא גבי דמאי דרוב ע"ה מעשרין וכ"נ מלשון רש"י שם ד"ה השתא ועי' לקמן (מו ב) תוד"ה הואיל הב' ובעיקר תירוצם עמש"כ בק"א להש"א סי' צ"ז בס"ד ועמש"כ בסוכה (דף לה) בתוד"ה אתיא בע"ה:

תוס' ד"ה או. צ"ל אלעזר. בל"י:

תוס' ד"ה ר"י. ורבנן כו' וסברי דלקוח טהור נפדה בר"מ. בגה"ש תמה מהא דא"ל לא כו'. תאמר לקוח שא"נ טהור בר"מ ש"מ דמודו ליה רבנן בהא ואין כאן תמיה כלל דמצינו כיוצא בזה בחולין (סט ב) לא ר"י טעמא דנפשיה קאמר ובשלהי בכורות וכ"ת ר"מ למאי דסבירא ליה קאמר ובזבחים (דף סז) א"ל ר"א לר"י אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח כו' לפי' התוספות ע"ש ובחדושי הבאתי הרבה דוגמאות כאלו:

ודע שדרשה זו דכסף ראשון לר"י הביאו התוס' בב"מ בשם הספרי ושם הקשו דהא במתניתין איתא א"ל ר"י לא כו' א"כ טעמא אחרינא א"ל ול"ל קרא הנה לפמש"כ הכא הא דא"נ טהור בר"מ ג"כ מהאי דרשה נפקיה וצ"ע ואי קשיא ה"ל להשיב לרבנן מהך קרא כבר תירצו בירושלמי שם אלא מן מה דאותבין ליה מק"ו הוא מותיב לון ע"ש הביאוהו הר"ש ושנ"א שם ומצינו הרבה בדרך התנאים שלא לומר טעם העיקרי עי' תוס' סוכה (כד) ד"ה ר"י ובנזיר (לב) בד"ה אמרו ב"ש ובסנהדרין (נב ב) במשנה ר' י"א ניוול הוא לו כו' ובברייתא שם אמר אף אני יודע כו' עד ובחוקתיה ל"ת ובחדושי הבאתי עוד כזה ועמש"כ בר"ה (טז) בס"ד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף