ערך/יבום

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי יבום

אם המצווה מעכבת הקנין

עיין נהור שרגא (יבמות ב. ד"ה ואחות) דאינה מעכבת ומשום הכי ייבם נדה קנאה (כמבואר בתוס' שם). וכן חש"ו דלאו בני מצוה וקונין ביבמה כמבואר ברא"ש וברי"ף סוף פ"ק דיבמות.

באשת איש

האופנים שתיפול לייבום - ע"ע אשת איש - האופנים שתיפול לייבום.

אם פוטרת צרתה - ע"ע אשת איש - האם פוטרת צרתה.

כשאינו רוצה לקנותה

רע"א (מהדו"ק סימן רכב אות יח) כתב שהבא על יבמתו אף כשאינו רוצה לקנותה בביאה זו, קנאה בעל כרחו.

כשלא התכוון לביאה

עיין תוספות יבמות (נח: ד"ה דהא אמר) בנפל מן הגג ונתקע.

עדי קיום בביאת ייבום

אי בעינן כקידושין. המל"מ (פ"ב מיבו"ח ה"ד) הסתפק בזה והביא דעת שלטי הגבורים (יבמות לח: מדפה"ר אות ד) בשם ריא"ז שביאת יבמה צריכה עדים, וכ"פ הרמ"א (אה"ע קסו ס"ב) והשו"ע סתם, וכן מפורש בריטב"א (קידושין יב:) ובתוס' הרא"ש (קידושין שם ויבמות נב.). אמנם הרשב"א בתשובה (ח"ד סימן שכח) פליג וס"ל דלא בעי' עדים וכ"כ היש"ש (יבמות פי"ג סימן כה) וכן הוכיח בביאור הגר"א (סימן קסו סק"ט) מתוס' קידושין (יב:). ובשעה"מ הוכיח מדבריהם להיפך דבעינן עדים, וכן הסכימו הנודב"י (תנינא אה"ע קמח) והחזון איש (אה"ע קל סק"ו), וכן פי' בדברי התוס' ר"ש מדעסויא ומלא הרועים בקידושין, וכ"ה בבית מאיר, ובקרן אורה (יבמות נב.) ועיין עוד מה שדן בזה בקרן אורה (יבמות נח.).

הראיות לנדון זה

מתוס' בקידושין כפי שציין. מג' יבמות נח. וסוטה כד: וקדושין כז: דלא משכחת לה בא על שומרת יבם בלא שקנאה ולא מוקמינן בבא עליה בלא עדים. כן הוכיחו הרשב"א (שו"ת ח"ד שכח), הגר"א (אה"ע קסו סק"ט), רע"א (מהדו"ק סימן צד ורכ"ב אות יח, ובגליון המשניות רפ"ו דיבמות, ובדו"ח יבמות נח:, ובחידו' הנדפסים בס' וזאת ליהודה על שבועות לג.), ובהגהות מעשה חושב על השעה"מ לחתן רע"א, ובנודב"י (תנינא אה"ע קמח) ובבית מאיר בשם ר' משה מני, ובחתם סופר (חו"מ רא) בשם ר' משה סגל. וע"ע פתחי תשובה (קסו סק"ו) ומנחת חיונך (מ' תקצט) ובקרן אורה (יבמות נח.) ובשו"ת אהל אברהם (סימן סה).

עוד הביא הרשב"א ראיה מהא דנאמנת אשה תוך ל' לומר לא נבעלתי, ובפי' הראיה עיין דברי יחזקאל (סוס"י מ מהשמטה) ובקרן אורה (יבמות נח.) ובש"ג בשם ריא"ז שם בתחילת דבריו.

עוד הוכיח החתם סופר והקרן אורה מהא דבקידושין לא סגי בהודאתן משום דחב לאחריני וא"כ בייבום דל"ש סברא זו לא ליבעי עדים.

ובקרן אורה הוכיח עוד מיבמות כ: דגזרינן חייבי לאווין ביאה ראשונה אטו שניה ולא גזירה שמא יבוא עליה בלא עדים.

וביד המלך (פ"ב מיבו"ח ה"ג) הוכיח מהא דקני בביאת שוגג אף דל"ש בהכי ייחוד עדים וע"כ דלא בעי' עדים, ועי' מנחת חינוך דאפשר בעדי ייחוד, ובלא"ה אפשר דלא בעי' ייחוד עדים.

בא עליה בלא עדים אי בעיא גט

בדרכי משה (אה"ע קס"ו) ובב"ש (שם סק"ב) ובנוב"י (תנינא אה"ע קמח) הבינו בדעת הש"ג בשם ריא"ז דבעיא גט וחליצה, וביד המלך (יבו"ח פ"א ה"א) דן בזה דאפשר דבעיא גט מספק, ועפ"ד בי' הפתחי תשובה (סק"ו) ד' ריא"ז.

אי בעינן שיראו את העדים

עיין במנחת חינוך (מ' תקצט אות ג) שנקט דלא בעי' שיראו העדים, ובפתחי תשובה (סימן קסו סק"ו) תלה הדבר במחלוקת המפרשים בטעם הדבר שצריך שיראו את העדים בקידושין. דעת הרשב"א והריב"ש (הובא בבית יוסף סימן קמט) שאם לא כן מצי למימר אדם יודע שאינה מקדושת בלא עדים ולא נתכוון לקידושים. אך המהרי"ט (הובא בבית שמואל שם סק"י ובב"מ שם) ביאר שהתורה הפקיעה קידושין בלא עדים וכדעת הריטב"א (קידושין מג. בטעם הא') דלא הוי עדות בהכי לדבר דבעי עדות לגוף הדבר.

וע"ע רע"א (שבועות לג. מס' וזאת ליהודה), הגהות מעשה חושב על השעה"מ (יבו"ח פ"ב ה"ד). וביד המלך (יבו"ח פ"ב ה"ג) נקט דאי בעינן עדים בעי' נמי שיראו אותם.

כשעשה קודם מאמר אי בעיא עדים

בב"ש דקדק מהרמ"א דלא בעיא עדים בכה"ג ותמה עליו, וכ' דמשמעות הש"ג דצריכה עדים, ובבית מאיר כתב דבש"ג אינו מוכרח כ"כ אך מוכח כן בתוס' קידושין (יב:) וכן הוכיח החת"ס (חו"מ ר"א) ותמה על הב"ש, וכן מפורש בתוס' הרא"ש (יבמות נב.) וכ"כ הערול"נ בדעת ר"ת (יבמות נב.)

חליצה

חליצה אי בעיא עדים ע"ע *חליצה.

בא עליה בלא עדים אם עבר איסור

בנודב"י (תנינא אה"ע קמח) ר"ל דפגע באשת אח ואין מנוקה מעוון ודחה. וכן במנ"ח (מ' תקצח אות ה), ובחתם סופר נקט דעובר אאיסור, וע"ע קובץ תשובות בסוף שו"ת חתם סופר (סימן פב) שהוכיח הרב השואל מתוס' ביבמות דחשיב בהכי מנוקה מעון, וכ' החתם סופר דמ"מ הראב"ד וראי"ז ס"ל דאינו מנוקה. והקרן אורה (יבמות נח.) נקט דלאבא שאול הוי כאילו פגע בערוה ואף לרבנן איכא איסורא בהא לשם זנות.

בא עליה בלא עדים מה דין הוולד

עי' באבן האזל (נשים בהשמטה תשובה להגרא"ו) שדן בבא עליה בלא עדים אם הוולד ממזר.

בא עליה בלא עדים אם יכול לשוב ולייבמה

עיין יד המלך (יבו"ח פ"א ה"א) שנסתפק בזה וכ' דמשמעות הש"ג דחולצת ולא מתייבמת.

'בעידניה' במצות יבום

עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות ג).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף