ערך/על הניסים

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי על הניסים

על הניסים היא תפילה הנאמרת בחנוכה ובפורים, בהודאה לה' על הניסים והנפלאות שנעשו לישראל באותם הימים, ולחלק גירסאות אף כבקשה על ישועת עם ישראל בימינו.

תקנה

תפילת על הניסים של חנוכה נתקנה על ידי יוחנן כהן גדול.

על הניסים בתפילה

יש להוסיף תפילה זו בשמונה עשרה.

מאחר שתפילה זו עניינה הודאה לה', לפיכך תקנו חז"ל לאומרה בברכת ההודאה. ולכן בשמונה עשרה נאמרת התפילה בברכת "מודים", לפני "ועל כולם יתברך כו' תמיד לעולם ועד".

על הניסים במוסף של ר"ח טבת ובמוסף של שבת חנוכה

איבעיא להו, מהו להזכיר של חנוכה במוספין, כיון דלית ביה מוסף בדידיה לא מדכרינן, או דילמא יום הוא שחייב בארבע תפלות.

ר' הונא ור' יהודה דאמרי תרוייהו, אינו מזכיר. ר' נחמן ור' יוחנן דאמרי תרוייהו, מזכיר.

אמר אביי לר' יוסף, הא דר' הונא ור' יהודה דרב הוא. דא"ר גידל אמר רב, ראש חדש שחל להיות בשבת, המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של ראש חדש, שאילמלא שבת אין נביא בראש חדש. מי דמי התם נביא בדר"ח ליכא כלל, הכא איתיה בערבית ושחרית ומנחה. אלא להא דמיא, דא"ר אחדבוי א"ר מתנה אמר רב, יום טוב שחל להיות בשבת, המפטיר בנביא במנחה בשבת א"צ להזכיר של יום טוב, שאילמלא שבת אין נביא במנחה ביום טוב (שבת כד.)

על הניסים בברכת המזון

יש להוסיף תפילה זו בברכת המזון.

מאחר שתפילה זו עניינה הודאה לה', לפיכך תקנו חז"ל לאומרה בברכת ההודאה. ולכן בברכת המזון נאמרת התפילה בברכת הארץ (ברכת "נודה לך"), בין "בכל יום ובכל עת ובכל שעה" ל"ועל הכל ה' אלקינו אנחנו מודים לך".

מקור (על הניסים בברכת המזון בחנוכה)

איבעיא להו, מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון, כיון דמדרבנן הוא לא מדכרינן, או דילמא משום פרסומי ניסא מדכרינן.

אמר רבא א"ר סחורה א"ר הונא, אינו מזכיר, ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה.

ר' הונא בר יהודה איקלע לבי רבא, סבר לאדכורי בבונה ירושלים, א"ל ר' ששת כתפלה מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה (שבת שם)

מבנה

התפילה כוללת משפט פתיחה זהה בחנוכה ובפורים, ותוכן המשך התפילה משתנה בהתאם למועד בו היא נאמרת. לחלק מהנוסחים יש לתפילה סיומת זהה בחנוכה ובפורים, לחלקם היא אינה זהה ולחלקם היא כלל אינה נאמרת.

נוסח

בין בחנוכה ובין בפורים, מתחילים:

על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

בחנוכה ממשיכים:

בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך. ואתה ברחמיך הרבים, עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה.

ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול.

בפורים ממשיכים:

בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע, ביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, ושללם לבוז. ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו, והשבות לו גמולו בראשו, ותלו אותו ואת בניו על העץ.

ומסיימים:

ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת.

ובפרי חדש כתב שבפורים אומרים: ועשית עמהם נס ופלא

יש הסוברים שסיומת זו נאמרת בלשון בקשה:

וכשם שעשית עמהם נס, כן עשה עמנו ה' אלקינו נסים ונפלאות בעת הזאת ונודה לשמך הגדול סלה.

וכעין זה במסכת סופרים (פ"כ ה"ח): וכניסי פלאות ותשועת כהניך אשר עשית בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול וחשמונאי ובניו, כן עשה עמנו ה' אלקינו ואלקי אבותינו נסים ונפלאות, ונודה לשמך לנצח, ברוך את ה' הטוב.

ויש סוברים שאין לומר סיומת זו בלשון בקשה.

ביאורים, דיונים ומשא ומתן

וזדים ביד עוסקי תורתך

באורחות חיים (ח"א הל' חנוכה אות כב, הובא בבית יוסף או"ח סימן תרפב) פירש הטעם ששינה ולא נקט דבר והפכו כמו רשע וצדיק גיבור וחלש וכו', שנקט לשון הפסוק (תהלים קיט נא) 'זדים הליצוני עד מאד מתורתך לא נטיתי'.

ובפרי חדש יישב, שהיפוכו של 'זדים' הוא 'ענויים', אאי אפשר להיות כל כך ענוים וכמו שכתוב (הושע ד ד) 'ועמך כמריבי כהן'.

עוד יישב, שכיון שעסקו שאמר 'עוסקי תורתך' כלל בזה גם שהיו ענוים וכמאמר חז"ל בעירובין (נה.) לא בשמים היא - לא בגסי הרוח היא, וכן אמרו בתענית (ז.) אין התורה מתקיימת אלא במי שדעת שפלה.

ובאליה רבה (סק"א) יישב, שבתיבת 'זדים' כוונתו לפריצי ישראל שהיו באותו הזמן, ובגמרא בגיטין (ז.) אמרו 'השכם והערב עליהם בבית המדרש והם כלים מאליהם', ולכן אמר 'ביד עוסקי תורתך'.

עוד ביאר, על פי מאמר חז"ל (אבות פ"ד מי"ג) שגגת תלמוד עולה זדון. ונמצא שכל שאינו עוסק בתורה אף בשוגג הרי הוא מזיד, ואם כן 'זדים' הם הפך 'עוסקי תורתך'.

והדליקו נרות

מזבח מעכב את המנורה

בספר משנת שכיר (מועדים, חנוכה) הביא מי שהקשה לדעת התוספתא (מנחות פ"ו ה"ו) והירושלמי (שקלים פ"ד ה"ב) שהשולחן, המנורה, המזבח והפרוכת מעכבין זה את זה, ואם כן לדעת המגילת תענית (כסלו) שמלאכת המזבח לא נגמרה אלא אחר שבעת ימי חנוכה אם כן איך הדליקו המנורה כיון שהמזבח מעכב.

ויישב, שאין הכלים מעכבין זה אתא זה אלא במקום מזבח ומנורה כמבואר בירושלמי שם. ודעת הרמב"ם (ביאת מקדש פ"ט ה"ז) שהדלקת נרות בחוץ כשרה בדיעבד, ואף הם הדליקו הנרות בחוץ כמבואר בסמוך "בחצרות קדשך" ועשו כן כדי שלא יעכב המזבח.

בחצרות קדשך

מדוע הדליקו בחוץ

בספר משנת שכיר (מועדים, חנוכה) הביא קושיית רבים איך הדליק נרות בחצרות קדשו והלא בענין הדלקה בפנים. ויישב שעשו כן לדעת התוספתא (מנחות פ"ו ה"ו) והירושלמי (שקלים פ"ד ה"ב) שהשולחן, המנורה, המזבח והפרוכת מעכבין זה את זה, וי"ל שאינם מעכבים אלא בפנים במקום מזבח ומנורה וכמבואר בירושלמי שם. ולכן הדליקו בחוץ וכדעת הרמב"ם (ביאת מקדש פ"ט ה"ז) שהדלקת נרות בחוץ כשרה בדיעבד. ולפי זה מדוקדק הנוסח וטיהרו את מקדש והדליקו נרות בחצרות קדשך, שכיון שטיהרו את המקדש שבעת ימים ע"כ הוצרכו להדליק הנרות בחצרות קדשך כל אותם ימים.

וכשם שעשית להם וכו'

בעל תבואות שור בספרו בכור שור הקשה שהרי אין להתפלל על הנס (שבת לב.), ויישב שבנס גדול שעל ידו התפרסם גדולת ה' והתקדש שמו ברבים, מותר להתפלל עליו ולא זו בלבד שאין מנכים לו מזכויותו אלא אדרבה יוסיפו לו זכויות על שעל ידו התקדש שמו יתברך בעולם.

לעיון נוסף

• חדש על ה(מ)דף (תענית כה).

רמזים

• בימי מתתיהו יש בו קכ"ד תיבות כמנין יוחנן שתקנו.
• יש בו קכ"ה תיבות כמנין כהנים.
• בימי מרדכי יש בו נ"ד תיבות כמספר נ"ד המן הנזכר במגילה, ונ"ד אותיות בעשרת בני המן.

שכח להזכיר

אם שכח להזכיר "על הניסים" בברכת המזון, יוסיף ויאמר: הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו/בימי מרדכי וכו'.

וכן אם נזכר לאחר שאמר "בא"י", לא יסיים למדני חוקיך, אלא מסיים כרגיל ויאמרנו בהרחמן, וכן הדין בתפלה ויאמרנו באלקי נצור.

וכן לא יאמרנו לאחר סיום הברכה לפני תחילת הברכה הבאה.

לעיון נוסף

• פירושי סידור התפילה לרוקח, סימנים קמא-קמב
• דברי הנסים, ברינגר הרב אריה, תתרנד עמודים על על הנסים של חנוכה

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף