רש"ש/מגילה/כא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית וקש"פ) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''גמרא בהלל ובמגילה כו' ועשרה מתרגמין.''' עפרש"י ולכאורה יפלא אטו משום דלא נתחבר תרגום עליהם אינן יכולין להתרגם ונראה שדבריו מיוסדים על הא דאמרי' בקדושין {{ממ|מט}} יתרגם מדעתי' והתניא כו' ופרש"י ואונקלוס כו' לא מדעתו כו' שהרי בסיני ניתן כו' ויונתן צ"ל שתרגם ע"פ רוה"ק כדלעיל בר"מ מפי חגי זו"מ. אמנם עדיין קשה מהא דתנן בפ"ק שהספרים נכתבים בכל לשון וכן מהא דקורין ללועזות בלעז לכן נראה דכוונתו דבצבור אין מתרגמין אלא תרגום אונקלוס ויב"ע וכמש"כ הרא"ש בסי' ו' ע"ש ובזה מוצל ג"כ מתפיסת התוס' עליו וממה שהעיר הגרי"פ: | '''גמרא בהלל ובמגילה כו' ועשרה מתרגמין.''' עפרש"י ולכאורה יפלא אטו משום דלא נתחבר תרגום עליהם אינן יכולין להתרגם ונראה שדבריו מיוסדים על הא דאמרי' בקדושין {{ממ|מט}} יתרגם מדעתי' והתניא כו' ופרש"י ואונקלוס כו' לא מדעתו כו' שהרי בסיני ניתן כו' ויונתן צ"ל שתרגם ע"פ רוה"ק כדלעיל בר"מ מפי חגי זו"מ. אמנם עדיין קשה מהא דתנן בפ"ק שהספרים נכתבים בכל לשון וכן מהא דקורין ללועזות בלעז לכן נראה דכוונתו דבצבור אין מתרגמין אלא תרגום אונקלוס ויב"ע וכמש"כ הרא"ש בסי' ו' ע"ש ובזה מוצל ג"כ מתפיסת התוס' עליו וממה שהעיר הגרי"פ: | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''רש"י ד"ה תורמין. שנה זו לתוכה.''' לכאורה ה"נ להגיה לתוכם אבל יותר נראה להגיה בתחילתו שנותנים וקאי על הלשכה וראי' מהא דסיים לכל השנה ואלו הקופות תורמין ג"פ בשנה. ועי' ספ"ג דשקלים דלפי' הרע"ב גם בלשכה לא היו נותנים בפעם ראשון לכה"ש וע"ש בתוי"ט פי' הרמב"ם: | '''רש"י ד"ה תורמין. שנה זו לתוכה.''' לכאורה ה"נ להגיה לתוכם אבל יותר נראה להגיה בתחילתו שנותנים וקאי על הלשכה וראי' מהא דסיים לכל השנה ואלו הקופות תורמין ג"פ בשנה. ועי' ספ"ג דשקלים דלפי' הרע"ב גם בלשכה לא היו נותנים בפעם ראשון לכה"ש וע"ש בתוי"ט פי' הרמב"ם: | ||
'''תד"ה תנא. [לכך נראה כמו שפרש"י כו'.''' ולע"ד יל"פ ע"פ מה שפסק השו"ע או"ח סימן רפ"ב ס"ב דמותר לקרות עולים הרבה אע"פ שקורא זה מה שקרא זה כו'. וכן אנו נוהגין בש"ת כמש"כ הרמ"א שם ובסימן תרס"ט. אבל ח' פסוקים אלו יחיד קוראן ולא יחזור שני לקרותם עוד הפעם וכמו שאנו נוהגים: | '''תד"ה תנא. [לכך נראה כמו שפרש"י כו'.''' ולע"ד יל"פ ע"פ מה שפסק השו"ע או"ח [[שולחן ערוך/אורח חיים/רפב#ב|סימן רפ"ב ס"ב]] דמותר לקרות עולים הרבה אע"פ שקורא זה מה שקרא זה כו'. וכן אנו נוהגין בש"ת כמש"כ הרמ"א שם ובסימן תרס"ט. אבל ח' פסוקים אלו יחיד קוראן ולא יחזור שני לקרותם עוד הפעם וכמו שאנו נוהגים: | ||
'''שם בא"ד]''' {{ממ|בסופו}}. נ"ל להוסיף תיבה אחת וכצ"ל ומה שמתחילין מויעל כו'. ור"ל שבימיהם נהגו שהאחרון מתחיל מן ויעל דלכאורה לא היה צריך אלא להתחיל מן וימת דמשם הוא ח' פסוקים לזה נתנו טעם שהוא תחילת הפרשה ופי' המהרש"א לא מחוור: | '''שם. בא"ד]''' {{ממ|בסופו}}'''.''' נ"ל להוסיף תיבה אחת וכצ"ל '''ומה שמתחילין מויעל כו'.''' ור"ל שבימיהם נהגו שהאחרון מתחיל מן ויעל דלכאורה לא היה צריך אלא להתחיל מן וימת דמשם הוא ח' פסוקים לזה נתנו טעם שהוא תחילת הפרשה ופי' המהרש"א לא מחוור: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־22:26, 5 בדצמבר 2021
גמרא בהלל ובמגילה כו' ועשרה מתרגמין. עפרש"י ולכאורה יפלא אטו משום דלא נתחבר תרגום עליהם אינן יכולין להתרגם ונראה שדבריו מיוסדים על הא דאמרי' בקדושין (מט) יתרגם מדעתי' והתניא כו' ופרש"י ואונקלוס כו' לא מדעתו כו' שהרי בסיני ניתן כו' ויונתן צ"ל שתרגם ע"פ רוה"ק כדלעיל בר"מ מפי חגי זו"מ. אמנם עדיין קשה מהא דתנן בפ"ק שהספרים נכתבים בכל לשון וכן מהא דקורין ללועזות בלעז לכן נראה דכוונתו דבצבור אין מתרגמין אלא תרגום אונקלוס ויב"ע וכמש"כ הרא"ש בסי' ו' ע"ש ובזה מוצל ג"כ מתפיסת התוס' עליו וממה שהעיר הגרי"פ:
שם דאר"י א"ש כה"מ כולן מברך עליהן כו'. עט"א ועמש"כ בס"ד במ"ר נשא פי"ד אות ט"ו במ"ק:
שם גזירה משום הנכנסין כו'. עפרש"י וכ"פ הרמב"ם ולכאורה הנל"פ דהגזירה היתה דילמא יקראו לקה"ת א' מה"נ או מה"י ונמצא שהראשון יקרא בתורה בלא ברכה לפניה והב' בלא ברכה לאחריה עי' שו"ע או"ח ר"ס ק"מ ובמ"א סק"ב וכ"כ הט"ז בסי' תכ"ח סק"ה בסופו דגם קודם התקנה אם בא אחד אחר ברכת הראשון הי' צריך לברך תחלה וכן הט"א בסוף מכילתין בד"ה לפי שא"א ברכה כו' ודלא כת"ש והא דקאמר לקמן (כב) לפניה מ"ט בריך ולא משני דרב אתא אחר ברכת הא' עי' תענית (כח ב) תד"ה אמר:
רש"י ד"ה תורמין. שנה זו לתוכה. לכאורה ה"נ להגיה לתוכם אבל יותר נראה להגיה בתחילתו שנותנים וקאי על הלשכה וראי' מהא דסיים לכל השנה ואלו הקופות תורמין ג"פ בשנה. ועי' ספ"ג דשקלים דלפי' הרע"ב גם בלשכה לא היו נותנים בפעם ראשון לכה"ש וע"ש בתוי"ט פי' הרמב"ם:
תד"ה תנא. [לכך נראה כמו שפרש"י כו'. ולע"ד יל"פ ע"פ מה שפסק השו"ע או"ח סימן רפ"ב ס"ב דמותר לקרות עולים הרבה אע"פ שקורא זה מה שקרא זה כו'. וכן אנו נוהגין בש"ת כמש"כ הרמ"א שם ובסימן תרס"ט. אבל ח' פסוקים אלו יחיד קוראן ולא יחזור שני לקרותם עוד הפעם וכמו שאנו נוהגים:
שם. בא"ד] (בסופו). נ"ל להוסיף תיבה אחת וכצ"ל ומה שמתחילין מויעל כו'. ור"ל שבימיהם נהגו שהאחרון מתחיל מן ויעל דלכאורה לא היה צריך אלא להתחיל מן וימת דמשם הוא ח' פסוקים לזה נתנו טעם שהוא תחילת הפרשה ופי' המהרש"א לא מחוור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |