שולחן ערוך/יורה דעה/צז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (←top: סידור) |
אברהם ברוכוביץ (שיחה | תרומות) (הוספת ציון לפלתי סק"ג) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|סימן צז{{ש}}{{גופן|4||שלא ללוש עיסה בחלב}}{{ש}}ובו ג' סעיפים}} | |||
{{ | |||
{{אות סעיף|א}} {{פתחי תשובה|א}} {{באר הגולה|א}} {{כרתי|א}} אין לשין {{באר היטב|א}} עיסה בחלב {{טז|א}} שמא יבוא לאכלה עם בשר {{כרתי|ב}} ואם לש כל {{פתחי תשובה|ב}} הפת אסור {{שך|א}} אפי' לאכלה {{באר היטב|ב}} לבדה {{כרתי|ג}} ואם {{באר הגולה|ב}} היה דבר מועט כדי אכילה בבת אחת {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|ג}} או {{פתחי תשובה|ג}} ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר מותר {{באר הגולה|ד}} כיוצא בו אין אופין פת בתנור שטחו {{כרתי|ד}} באליה {{פלתי|א}} ואם אפאו דינו כעיסה שנילושה בחלב: <small>הגה ולכן נוהגין ללוש פת עם חלב בחג השבועות גם בשומן לכבוד שבת כי כל זה מחשב כדבר מועט גם כי צורתן משונה משאר פת וכ"ש פלאד"ן או פשטיד"א דמותרין (הגהות ש"ד) {{שך|ב}} {{ביאור הגר"א|ב}} {{פתחי תשובה|ד}} ואין לאפות שום פת עם {{באר היטב|ג}} פלאד"ן או פשטיד"א בתנור דחיישינן שמא יזוב מן השומן על הפת {{טז|ב}} {{פלתי|ב}} ואם {{פתחי תשובה|ה}} {{כרתי|ה}} {{פלתי|ג}} זב תחתיו דינו כאלו נילוש עמו (ב"י בשם הגהות אשיר"י) ונוהגין לשום הטפילה בפי התנור (ב"י בשם הגהת ש"ד) {{טז|ג}} ואפי' הוא במחבת נוהגין להחמיר לכתחלה:</small> | |||
{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ה}} תנור {{פתחי תשובה|ו}} שטחו באליה אין אופין בו פת {{טז|ד}} עד שיסיקנו {{באר היטב|ד}} מבפנים עד שיתלבן {{טז|ה}} {{ביאור הגר"א|ג}} ואפילו אם הוא של בוכיא <small>(פירוש כלי חרס שמסיקין תחתיו ואופין עליו עוגות) </small>אין לו היתירא על ידי היסק מבחוץ: | {{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ה}} תנור {{פתחי תשובה|ו}} שטחו באליה אין אופין בו פת {{טז|ד}} עד שיסיקנו {{באר היטב|ד}} מבפנים עד שיתלבן {{טז|ה}} {{ביאור הגר"א|ג}} ואפילו אם הוא של בוכיא <small>(פירוש כלי חרס שמסיקין תחתיו ואופין עליו עוגות) </small>אין לו היתירא על ידי היסק מבחוץ: | ||
גרסה אחרונה מ־14:58, 27 באוקטובר 2021
שלא ללוש עיסה בחלב
ובו ג' סעיפים
א אין לשין עיסה בחלב שמא יבוא לאכלה עם בשר ואם לש כל הפת אסור אפי' לאכלה לבדה ואם היה דבר מועט כדי אכילה בבת אחת או ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר מותר כיוצא בו אין אופין פת בתנור שטחו באליה ואם אפאו דינו כעיסה שנילושה בחלב: הגה ולכן נוהגין ללוש פת עם חלב בחג השבועות גם בשומן לכבוד שבת כי כל זה מחשב כדבר מועט גם כי צורתן משונה משאר פת וכ"ש פלאד"ן או פשטיד"א דמותרין (הגהות ש"ד) ואין לאפות שום פת עם פלאד"ן או פשטיד"א בתנור דחיישינן שמא יזוב מן השומן על הפת ואם זב תחתיו דינו כאלו נילוש עמו (ב"י בשם הגהות אשיר"י) ונוהגין לשום הטפילה בפי התנור (ב"י בשם הגהת ש"ד) ואפי' הוא במחבת נוהגין להחמיר לכתחלה:
ב תנור שטחו באליה אין אופין בו פת עד שיסיקנו מבפנים עד שיתלבן ואפילו אם הוא של בוכיא (פירוש כלי חרס שמסיקין תחתיו ואופין עליו עוגות) אין לו היתירא על ידי היסק מבחוץ:
ג פת שאפאו עם הצלי ודגים שצלאן בתנור אחד עם הבשר אסור לאכלם בחלב והני מילי בתנור קטן אבל בתנור גדול המחזיק שנים עשר עשרונים ופיו פתוח מותר ואם הצלי מכוסה וכן פשטיד"א שמכוסה הנקב שבו מותר אפילו בתנור צר (ועיין לקמן סימן ק"ח כיצד נוהגין):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |