רש"י/סוכה/לז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(לע"נ מאב"ן זצ"ל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
'''{{עוגן1|אסור}} להריח בו.''' דגמרינן מסוכה דילפינן בפרק קמא {{ממ|[[בבלי/סוכה/ט/א|דף ט.]]}} דחל שם שמים על עצי סוכה ליאסר בהנאה כל שבעה הואיל והוקצו למצוה: | '''{{עוגן1|אסור}} להריח בו.''' דגמרינן מסוכה דילפינן בפרק קמא {{ממ|[[בבלי/סוכה/ט/א|דף ט.]]}} דחל שם שמים על עצי סוכה ליאסר בהנאה כל שבעה הואיל והוקצו למצוה: | ||
'''{{עוגן1|מריחא}}.''' שהוא דרך הנאתו אקציה: | <ref>חסר דבור ובכ"י: '''כי מקצי | ||
ליה.''' משאר הנאתו ומזמין {{ממ|בר"ן ורש"י שברי"ף ומכינו ומזמינו, ונכון}} למצוה: | |||
מריחא כו'. ונשמט בטעות הדומות למצוה | |||
למצוה.</ref>'''{{עוגן1|מריחא}}.''' שהוא דרך הנאתו אקציה: | |||
'''{{עוגן1|הדס}} במחובר.''' לענין שבת נקט לה כל ימות השנה: | '''{{עוגן1|הדס}} במחובר.''' לענין שבת נקט לה כל ימות השנה: | ||
| שורה 29: | שורה 32: | ||
'''{{עוגן1|ולגבהיה}} לאתרוג.''' קא סלקא דעתיה דהואיל דגבוה דקאמ' היינו הא דאמרן לעיל {{ממ|[[בבלי/סוכה/לב/ב|לב:]]}} שדרו של לולב צריך שיצא למעלה מן ההדס טפח: | '''{{עוגן1|ולגבהיה}} לאתרוג.''' קא סלקא דעתיה דהואיל דגבוה דקאמ' היינו הא דאמרן לעיל {{ממ|[[בבלי/סוכה/לב/ב|לב:]]}} שדרו של לולב צריך שיצא למעלה מן ההדס טפח: | ||
'''{{עוגן1|ובמינו}}.''' גבוה משלשתן: | '''{{עוגן1|ובמינו}}.''' גבוה<ref>הנקודה צ"ל אחר גבוה. | ||
בדפו"ר וכ"י נוסף אילנו גבוה, ונשמט | |||
בטעות הדומות.</ref> משלשתן: | |||
'''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|תחלה}} וסוף.''' הודו שבתחלת הפרק והודו שבסוף הפרק בסוף ההלל מן הודו עד סוף ההלל חדא פרשתא במנין פרשיות של ספר תהלים: | '''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|תחלה}} וסוף.''' הודו שבתחלת הפרק והודו שבסוף הפרק בסוף ההלל מן הודו עד סוף ההלל חדא פרשתא במנין פרשיות של ספר תהלים: | ||
| שורה 37: | שורה 42: | ||
'''{{עוגן1|כדי}} לנענע בו.''' אלמא מצוה לנענע כדלקמן לעצור רוחות רעות וטללים רעים: | '''{{עוגן1|כדי}} לנענע בו.''' אלמא מצוה לנענע כדלקמן לעצור רוחות רעות וטללים רעים: | ||
'''{{עוגן1|כיצד}} עושה.''' אותם שהוא צריך להניפם יחד חיים כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#|ויקרא כג]]}} והניף הכהן אותם על לחם וגו' על שני כבשים וגו' הכבשים חיים ומניח שתי הלחם על שני הכבשים כדכתיב על לחם הבכורים תנופה על שני כבשים ואף על גב דרישיה דקרא משמע אותם על לחם ילפינן לה במנחות מלחם המלואים דלחם למעלה: | '''{{עוגן1|כיצד}} עושה.''' אותם שהוא צריך להניפם יחד חיים כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#|ויקרא כג]]}} והניף הכהן אותם על לחם וגו' על שני כבשים וגו' הכבשים חיים ומניח שתי הלחם על שני הכבשים כדכתיב<ref>בכ"י על לחם '''הבכורים תנופה''' על שני כבשים '''הכבשים | ||
חיים ולחם יחד''' כדכתיב. {{ממ|ולחם יחד הוא גם | |||
בדפו"ר}}. ומה שהביא פסוק א' ב"פ צ"ע, ועי' ר"ן.</ref> על לחם הבכורים תנופה על שני כבשים ואף על גב דרישיה דקרא משמע אותם על לחם ילפינן לה במנחות מלחם המלואים דלחם למעלה: | |||
'''{{עוגן1|הונף}}.''' היינו מוליך ומביא ונטלי"ר בלע"ז: | '''{{עוגן1|הונף}}.''' היינו מוליך ומביא ונטלי"ר בלע"ז: | ||
'''{{עוגן1|הורם}}.''' מעלה ואין עלייה בלא הורדה והאי קרא לאו בכבשי עצרת כתיב אלא במלואים ומיהו כל תנופות ילפינן מינה: | '''{{עוגן1|הורם}}.''' מעלה ואין<ref>ז"ל הדק"ס ד"ה הורם בכ"י הורם [היינו] מעלה [ומוריד] ואין עלייה כו' וצ"ל דאין עכ"ל, וצ' בירור בכת"י.</ref> עלייה בלא הורדה והאי קרא לאו בכבשי עצרת כתיב אלא במלואים ומיהו כל תנופות ילפינן מינה: | ||
'''{{עוגן1|למי}} שארבע רוחות שלו.''' מצוה זו אנו עושין לשמו כן מראה בהנפתו: | '''{{עוגן1|למי}} שארבע רוחות שלו.''' מצוה זו אנו עושין לשמו כן מראה בהנפתו: | ||
גרסה אחרונה מ־23:11, 9 באוגוסט 2021
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' אגדות מהרש"א כפות תמרים חתם סופר רש"ש |
הא הפילו הוא. במתכוין דומיא דנפל מאליו שלא אחז באפר עצמו אלא אחז בשפופרת ונערה לתוך שוקת כשר:
ה"ג אמאי ולקחו ונתן אמר רחמנא אלא ש"מ לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה:
ואמר רבה גרס בכולהו:
לא לידוץ איניש לוליבא בהושענא. לאחר שאגד הערבה וההדס יחד לא יתחוב הלולב מלמעלה בתוך האגד:
דלמא נתרי טרפי. הלולב משיר עלי ההדס והערבה ומשתיירין באגד וחוצצין בין מין למין ואינם אגודים יחד להיות לקיחה אחת:
לא (ליגוד) איניש לוליבא בהושענא. אם הוא ארוך יותר מדאי מן הערבה ובא לקצצו מתחת לא יקצצנו בעודו באגודה אלא יוציאנו ויגוז מתחת ויחזור ויאגוד:
דמשתיירי הוצא. של לולב תלושין מן השדרה בתוך האגד לפי שעלי הלולב ארוכים ומחוברים מתחת השדרה ונמשכין ועולין כנגד גובהו של לולב וכשקוצצן מתחת נמצאו חתוכין מן השדרה ונשארין באגודה:
אסור להריח בו. דגמרינן מסוכה דילפינן בפרק קמא (דף ט.) דחל שם שמים על עצי סוכה ליאסר בהנאה כל שבעה הואיל והוקצו למצוה:
[1]מריחא. שהוא דרך הנאתו אקציה:
הדס במחובר. לענין שבת נקט לה כל ימות השנה:
כי שרית ליה. כלומר אע"ג דשרית ליה להריח לא אתי למיתלש דהא במחובר נמי מריח ליה שפיר ואינו טרוד בקציצתו שישכח ויתלשנו:
אבל אתרוג דלאכילה קאי. כי מורח ליה מינשי ותליש ואכיל ליה ואף אם אוכלו במחובר אין לך תולש גדול מזה:
הואיל וגבוה מכולן. חשוב הוא ונקרא האגד על שמו:
ולגבהיה לאתרוג. קא סלקא דעתיה דהואיל דגבוה דקאמ' היינו הא דאמרן לעיל (לב:) שדרו של לולב צריך שיצא למעלה מן ההדס טפח:
ובמינו. גבוה[2] משלשתן:
מתני' תחלה וסוף. הודו שבתחלת הפרק והודו שבסוף הפרק בסוף ההלל מן הודו עד סוף ההלל חדא פרשתא במנין פרשיות של ספר תהלים:
גמ' נענוע מאן דכר שמיה. שיהא אדם חייב לנענע דפשיטא ליה לתנא וקבעי היכן היו מנענעים:
כדי לנענע בו. אלמא מצוה לנענע כדלקמן לעצור רוחות רעות וטללים רעים:
כיצד עושה. אותם שהוא צריך להניפם יחד חיים כדכתיב (ויקרא כג) והניף הכהן אותם על לחם וגו' על שני כבשים וגו' הכבשים חיים ומניח שתי הלחם על שני הכבשים כדכתיב[3] על לחם הבכורים תנופה על שני כבשים ואף על גב דרישיה דקרא משמע אותם על לחם ילפינן לה במנחות מלחם המלואים דלחם למעלה:
הונף. היינו מוליך ומביא ונטלי"ר בלע"ז:
הורם. מעלה ואין[4] עלייה בלא הורדה והאי קרא לאו בכבשי עצרת כתיב אלא במלואים ומיהו כל תנופות ילפינן מינה:
למי שארבע רוחות שלו. מצוה זו אנו עושין לשמו כן מראה בהנפתו:
זאת אומרת. הא דרבי יוסי דקאמר תנופה עוצרת רוחות רעות וטללים רעים:
- ↑ חסר דבור ובכ"י: כי מקצי ליה. משאר הנאתו ומזמין (בר"ן ורש"י שברי"ף ומכינו ומזמינו, ונכון) למצוה: מריחא כו'. ונשמט בטעות הדומות למצוה למצוה.
- ↑ הנקודה צ"ל אחר גבוה. בדפו"ר וכ"י נוסף אילנו גבוה, ונשמט בטעות הדומות.
- ↑ בכ"י על לחם הבכורים תנופה על שני כבשים הכבשים חיים ולחם יחד כדכתיב. (ולחם יחד הוא גם בדפו"ר). ומה שהביא פסוק א' ב"פ צ"ע, ועי' ר"ן.
- ↑ ז"ל הדק"ס ד"ה הורם בכ"י הורם [היינו] מעלה [ומוריד] ואין עלייה כו' וצ"ל דאין עכ"ל, וצ' בירור בכת"י.