ערך/יד סולדת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (מי אדיר העביר את הדף יד סולדת לשם ערך/יד סולדת בלי להשאיר הפניה)
(הועבר למרחב המשתמש, שלא להכביד על המעיינים)
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
== גדר יד סולדת ==
== גדר יד סולדת ==
כל שכרסו של תינוק נכוית, [[בבלי/שבת/מ/ב|שבת מ:]]
כל שכרסו של תינוק נכוית {{ממ|[[בבלי/שבת/מ/ב|שבת מ:]]}}.


== יד סולדת ==  
== יד סולדת ==
פרש(שם ד"ה סולדת) 'נמשכת לאחוריה מדאגה שלא תכוה'. אכן בשו"ע (סי' שיסעי' יבסוגרים) איתא 'פירוש מתחממת ונכוית'.
רש{{ממ|[[רש"י/שבת/מ/ב|שם ד"ה סולדת]]}} פירש 'נמשכת לאחוריה מדאגה שלא תכוה'. ובשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/שיח#יד|סימן שיח סי"ד בסוגריים]]}} איתא 'פירוש מתחממת ונכוית'.
 
== כרסו של תינוק נכוית ==
הגמרא במסכת שבת מקשה על הגדר "יד סולדת" - "היכי דמי יד סולדת", ופירש רש"י (שם ד"ה והיכי דמי) יש שסולד מרתיחה מועטת ויש שאינו סולד. דהיינו שהשיעור יד סולדת אינו מחוור שהרי הוא תלוי באנשים. ותירצה הגמרא "כל שכרסו של תינוק נכוית", שזה שיעור אחד לכל. וכ"כ ברבינו ירוחם (ני"ב ח"ג) הובשביתת השבת (מבשל ס"ק צ"ו) 'היכי דמי יס"ב כלומר כי יש אנשים יראים ממעט חום ויש מי שאינם יראים אפי' מחום גדול וא"כ נתת דבריך לשיעורין'.


== היכי דמי יד סולדת ==
פרש"י (שם ד"ה והיכי דמי) יש שסולד מרתיחה מועטת ויש שאינו סולד. משמע מרש"י דמשה"ק היכי דמי היינו שהשיעור יד סולדת אינו מחוור דתלוי באנשים, וע"ז תירצו כל שכרסו של תינוק נכוית, והיינו שזה שיעור אחד לכל. וכ"כ ברבינו ירוחם (ני"ב ח"ג) הו"ד בשביתת השבת (מבשל ס"ק צ"ו) 'היכי דמי יס"ב כלומר כי יש אנשים יראים ממעט חום ויש מי שאינם יראים אפי' מחום גדול וא"כ נתת דבריך לשיעורין'. 
כרסו של תינוק נכוית- כתב הדרישה (סי' שי"ח ס"ק ו') הו"ד במחצה"ש (שם על המג"א ס"ק ל"ז) מכאן תשובה למורי הוראה דשואלים אם היס"ב בתבשיל משערים באצבע, וז"א אלא שכרסו של תינוק נכוית'. ולכאו' הוא ע"פ רש"י ור"י הנ"ל דהדרינן מיד סולדת ומשערין בכרסו של תינוק.
כרסו של תינוק נכוית- כתב הדרישה (סי' שי"ח ס"ק ו') הו"ד במחצה"ש (שם על המג"א ס"ק ל"ז) מכאן תשובה למורי הוראה דשואלים אם היס"ב בתבשיל משערים באצבע, וז"א אלא שכרסו של תינוק נכוית'. ולכאו' הוא ע"פ רש"י ור"י הנ"ל דהדרינן מיד סולדת ומשערין בכרסו של תינוק.


כתב הבכור שור (חולין דף ק"ג) הו"ד בפת"ש (יו"ד סי' ק"ה ס"ק ז') 'דכיון דאנן לא בקיאין בשיעור שכריסו של תינוק נכוית, לכן עכ"פ במידי דאוריתא ראוי להחמיר בכ"ר עד שיצא הספק מלבו וכו', ואפי' בדרבנן צריך חקירה ע"ז, ולא כמנהג העולם לשער בזמן שא"א להחזיק בו היד מחמת חום'.  
כתב הבכור שור (חולין דף ק"ג) הו"ד בפת"ש (יו"ד סי' ק"ה ס"ק ז') 'דכיון דאנן לא בקיאין בשיעור שכריסו של תינוק נכוית, לכן עכ"פ במידי דאוריתא ראוי להחמיר בכ"ר עד שיצא הספק מלבו וכו', ואפי' בדרבנן צריך חקירה ע"ז, ולא כמנהג העולם לשער בזמן שא"א להחזיק בו היד מחמת חום'.


כתב המאירי 'שאין דבר זה חוזר להעמדת מים כנגד המדורה שהתיר כל שאין היד סולדת בו, אלא לענין סכה אשה ידה שמן, וזהו ששאלו היכי דמי יד סולדת בו כלומר בסכה אשה ידה האיך אתה משער פה יד סולדת', וכתב בשביתת השבת (מבשל ס"ק צ"ט) דדבריו צ"ב.
כתב המאירי 'שאין דבר זה חוזר להעמדת מים כנגד המדורה שהתיר כל שאין היד סולדת בו, אלא לענין סכה אשה ידה שמן, וזהו ששאלו היכי דמי יד סולדת בו כלומר בסכה אשה ידה האיך אתה משער פה יד סולדת', וכתב בשביתת השבת (מבשל ס"ק צ"ט) דדבריו צ"ב.
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־08:28, 4 ביוני 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png יד סולדת

גדר יד סולדת[עריכה]

כל שכרסו של תינוק נכוית (שבת מ:).

יד סולדת[עריכה]

רש"י (שם ד"ה סולדת) פירש 'נמשכת לאחוריה מדאגה שלא תכוה'. ובשולחן ערוך (סימן שיח סי"ד בסוגריים) איתא 'פירוש מתחממת ונכוית'.

כרסו של תינוק נכוית[עריכה]

הגמרא במסכת שבת מקשה על הגדר "יד סולדת" - "היכי דמי יד סולדת", ופירש רש"י (שם ד"ה והיכי דמי) יש שסולד מרתיחה מועטת ויש שאינו סולד. דהיינו שהשיעור יד סולדת אינו מחוור שהרי הוא תלוי באנשים. ותירצה הגמרא "כל שכרסו של תינוק נכוית", שזה שיעור אחד לכל. וכ"כ ברבינו ירוחם (ני"ב ח"ג) הו"ד בשביתת השבת (מבשל ס"ק צ"ו) 'היכי דמי יס"ב כלומר כי יש אנשים יראים ממעט חום ויש מי שאינם יראים אפי' מחום גדול וא"כ נתת דבריך לשיעורין'.

כרסו של תינוק נכוית- כתב הדרישה (סי' שי"ח ס"ק ו') הו"ד במחצה"ש (שם על המג"א ס"ק ל"ז) מכאן תשובה למורי הוראה דשואלים אם היס"ב בתבשיל משערים באצבע, וז"א אלא שכרסו של תינוק נכוית'. ולכאו' הוא ע"פ רש"י ור"י הנ"ל דהדרינן מיד סולדת ומשערין בכרסו של תינוק.

כתב הבכור שור (חולין דף ק"ג) הו"ד בפת"ש (יו"ד סי' ק"ה ס"ק ז') 'דכיון דאנן לא בקיאין בשיעור שכריסו של תינוק נכוית, לכן עכ"פ במידי דאוריתא ראוי להחמיר בכ"ר עד שיצא הספק מלבו וכו', ואפי' בדרבנן צריך חקירה ע"ז, ולא כמנהג העולם לשער בזמן שא"א להחזיק בו היד מחמת חום'.

כתב המאירי 'שאין דבר זה חוזר להעמדת מים כנגד המדורה שהתיר כל שאין היד סולדת בו, אלא לענין סכה אשה ידה שמן, וזהו ששאלו היכי דמי יד סולדת בו כלומר בסכה אשה ידה האיך אתה משער פה יד סולדת', וכתב בשביתת השבת (מבשל ס"ק צ"ט) דדבריו צ"ב.

מעבר לתחילת הדף