שיחה:ערך/גניזה: הבדלים בין גרסאות בדף
הפוסק ההונגרי (שיחה | תרומות) |
(לראות ולא להאמין) |
||
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
:{{א|סר מרע|לכאורה}} פריט הלבוש שעליו מודפס מאמר חז"ל אינו שייך לנדון, אלא רק עצם המאמר. ומצד זה אין סיבה שלא יהיה טעון גניזה ויתירה מזה אמרו שאפילו דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה יש הסוברים שטעון גניזה ועכ"פ לא יזרקנו בבזיון {{ממ|גנזי הקודש פי"ב ה"ז}}, ובלא"ה ודאי שמאמר חז"ל כצורתו טעון גניזה. | :{{א|סר מרע|לכאורה}} פריט הלבוש שעליו מודפס מאמר חז"ל אינו שייך לנדון, אלא רק עצם המאמר. ומצד זה אין סיבה שלא יהיה טעון גניזה ויתירה מזה אמרו שאפילו דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה יש הסוברים שטעון גניזה ועכ"פ לא יזרקנו בבזיון {{ממ|גנזי הקודש פי"ב ה"ז}}, ובלא"ה ודאי שמאמר חז"ל כצורתו טעון גניזה. | ||
:ומה שיש לדון האם צריך לגנוז את כל העניבה או סגי בגזירת מקום הכתב. ובספר הנ"ל {{ממ|שם הערה י}} כתב שהביא קמיה הגרי"ש אלישיב צלחת עם הכיתוב "והדרת פני זקן" וציור של אדם המכבד זקן, ואמר שאין חיוב לגנוז את כולה אלא סגי לגנוז את הפסוק וכן פסק הגרנ"ק (ולגבי המקרה הספציפי הזה הורה הגרנ"ק שתלוי אם התכוון המייצר לפסוק או כמליצה בעלמא, אך בנד"ד ודאי הכוונה למאמר חז"ל). [[משתמש:תורה לשמה|תורה לשמה]] ([[שיחת משתמש:תורה לשמה|שיחה]]) 14:53, 20 במאי 2021 (IDT) | :ומה שיש לדון האם צריך לגנוז את כל העניבה או סגי בגזירת מקום הכתב. ובספר הנ"ל {{ממ|שם הערה י}} כתב שהביא קמיה הגרי"ש אלישיב צלחת עם הכיתוב "והדרת פני זקן" וציור של אדם המכבד זקן, ואמר שאין חיוב לגנוז את כולה אלא סגי לגנוז את הפסוק וכן פסק הגרנ"ק (ולגבי המקרה הספציפי הזה הורה הגרנ"ק שתלוי אם התכוון המייצר לפסוק או כמליצה בעלמא, אך בנד"ד ודאי הכוונה למאמר חז"ל). [[משתמש:תורה לשמה|תורה לשמה]] ([[שיחת משתמש:תורה לשמה|שיחה]]) 14:53, 20 במאי 2021 (IDT) | ||
:{{התנגשות}}לא. [[משתמש:הפוסק ההונגרי|הפוסק ההונגרי]] ([[שיחת משתמש:הפוסק ההונגרי|שיחה]]) 14:55, 20 במאי 2021 (IDT) | ::{{התנגשות}}לא. [[משתמש:הפוסק ההונגרי|הפוסק ההונגרי]] ([[שיחת משתמש:הפוסק ההונגרי|שיחה]]) 14:55, 20 במאי 2021 (IDT) | ||
::{{אחרי התנגשות}}זה לא דברי תורה, זו סיסמה שמקורה בדברי חז"ל או אפילו אם נתייחס לזה כציטוט, הרי זו כתיבה שלא נעשית ללימוד אלא כאמירה של חביבות התורה. [[משתמש:הפוסק ההונגרי|הפוסק ההונגרי]] ([[שיחת משתמש:הפוסק ההונגרי|שיחה]]) 15:15, 20 במאי 2021 (IDT) | |||
:::{{א|הפוסק ההונגרי|"סיסמה"}} שמקורה בדברי חז"ל, זאת מנין לך. זה ציטוט של גמרא במסכת מנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/יח/א|יח.]]}}. לא רואה שום צד להקל. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 16:15, 20 במאי 2021 (IDT) | |||
ליתר דיוק, המאמר מחולק לשנים (בצורה של חצי עיגול למעלה, כנגד חצי עיגול הפוך למטה). למעלה הדפיסו רק את המילים "אשריכם תלמידי חכמים", ולמטה כתובות רק המילים "שדברי תורה חביבים עליכם". באמצע הוסיפו "מסיבת סיום חומש בראשית" ועוד כמה פרטים (תאריך וכו'). את"ל שהעניבה טעונה גניזה, האם בגלל פרט זה (שהמאמר מחולק) ישתנה הדין? [[משתמש:סר מרע|סר מרע]] ([[שיחת משתמש:סר מרע|שיחה]]) 17:10, 20 במאי 2021 (IDT) | |||
== דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה == | |||
דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה, כתוב לעיל שיתכן שהוא טעון גניזה. האם הטעם הוא מפני שכאילו כתוב בו הלכה (וכמו אם היה כתוב עליו "סוף זמן קריאת שמע רבי יהושע אומר עד שלש שעות"), או מטעם אחר? [[משתמש:סר מרע|סר מרע]] ([[שיחת משתמש:סר מרע|שיחה]]) 17:21, 20 במאי 2021 (IDT) | |||
== גזירת מקום הכתב == | |||
כתוב לעיל שיתכן שיש אופנים שסגי בהם לגזור מקום הכתב ולגונזו, ואז אפשר לזרוק השאר. יש דוגמא או מקור לכך (חוץ מהאמור לעיל). [[משתמש:סר מרע|סר מרע]] ([[שיחת משתמש:סר מרע|שיחה]]) 18:32, 21 במאי 2021 (IDT) | |||
ומי שמקל בזה, צריך ליזהר מאד, כי למשל שבוע שעבר באחד העיתונים הכניסו עמוד שלם של הלכות נטילת ידים, ושכחו לכתוב בתחתית העמוד שטעון גניזה כבשאר העמודים עם ד"ת. [[משתמש:סר מרע|סר מרע]] ([[שיחת משתמש:סר מרע|שיחה]]) 23:54, 24 במאי 2021 (IDT) | |||
:{{א|סר מרע|לכאורה}} בדבריך נגעת בשני עניינים, דומים אמנם אך חלוקים. הראשון נוגע לאותו החפץ/הדף, האם ניתן לחתוך את מקום הכתב ולגונזו ואת השאר להשליך. והשני הוא בנוגע לעיתון שיש בו עמודים שיש בהם דברי תורה ויש שאין בהם, האם הידוק העיתון נחשב לחיבור אמיתי שגורם לכל העיתון להיות דבר שבקדושה או לא. ובכל אופן יש להזהר במקרה כזה שאולי צריך לגנוז את הדף המקביל (שהרי כידוע בעיתון מהודק כל דף מכיל 4 עמודי עיתון) וכמדומני שבעיתון יתד נאמן רושמים את "בעמוד זה יש דברים הטעונים גניזה" רק בעמוד בו יש את הגניזה ולא בעמוד המקביל שהוא למעשה דף אחד עם עמוד זה, וצ"ע לדינא. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 00:05, 25 במאי 2021 (IDT) | |||
::בלי להיכנס לנושא שציינת שאולי צריך לגנוז את הדף המקביל, ישנה בעיה חמורה הרבה יותר לפעמים בגזירת העמודים, ומצריכה שימת לב יתרה. (ולמשל, השבוע, בשני העמודים ללא מיספור שאחר עמוד 45 בעיתון. שהחותך אותם אחד אחד הרי הוא לכאו' לא פחות בחומרתו מהנוטל ספר "חידושי הריטב"א" וקורעו ר"ל). אוי לנו שהגענו לכך, ולכתבי ד"ת הנגללים ברחובות בבזיון בכל סוגי העיתונים העלונים והפרסומות למיניהם, ואשרי מי שיכול לפעול בנושא. להפסיק את ניסיונות "קידוש החול כביכול" על מנת למנוע את "חילול הקודש", וכענין שאמרו חז"ל במסכת ראש השנה. [[משתמש:סר מרע|סר מרע]] ([[שיחת משתמש:סר מרע|שיחה]]) 02:09, 26 במאי 2021 (IDT) |
גרסה אחרונה מ־01:10, 26 במאי 2021
עניבה עם הדפס מאמר חז"ל[עריכה]
עניבה קטנה של ילדים (מקרטון) שמודפס עליה המאמר "אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם", טעונה גניזה? סר מרע (שיחה) 13:42, 20 במאי 2021 (IDT)
- לכאורה פריט הלבוש שעליו מודפס מאמר חז"ל אינו שייך לנדון, אלא רק עצם המאמר. ומצד זה אין סיבה שלא יהיה טעון גניזה ויתירה מזה אמרו שאפילו דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה יש הסוברים שטעון גניזה ועכ"פ לא יזרקנו בבזיון (גנזי הקודש פי"ב ה"ז), ובלא"ה ודאי שמאמר חז"ל כצורתו טעון גניזה.
- ומה שיש לדון האם צריך לגנוז את כל העניבה או סגי בגזירת מקום הכתב. ובספר הנ"ל (שם הערה י) כתב שהביא קמיה הגרי"ש אלישיב צלחת עם הכיתוב "והדרת פני זקן" וציור של אדם המכבד זקן, ואמר שאין חיוב לגנוז את כולה אלא סגי לגנוז את הפסוק וכן פסק הגרנ"ק (ולגבי המקרה הספציפי הזה הורה הגרנ"ק שתלוי אם התכוון המייצר לפסוק או כמליצה בעלמא, אך בנד"ד ודאי הכוונה למאמר חז"ל). תורה לשמה (שיחה) 14:53, 20 במאי 2021 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא. הפוסק ההונגרי (שיחה) 14:55, 20 במאי 2021 (IDT)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: זה לא דברי תורה, זו סיסמה שמקורה בדברי חז"ל או אפילו אם נתייחס לזה כציטוט, הרי זו כתיבה שלא נעשית ללימוד אלא כאמירה של חביבות התורה. הפוסק ההונגרי (שיחה) 15:15, 20 במאי 2021 (IDT)
- "סיסמה" שמקורה בדברי חז"ל, זאת מנין לך. זה ציטוט של גמרא במסכת מנחות (יח.). לא רואה שום צד להקל. סיני ועוקר הרים (שיחה) 16:15, 20 במאי 2021 (IDT)
ליתר דיוק, המאמר מחולק לשנים (בצורה של חצי עיגול למעלה, כנגד חצי עיגול הפוך למטה). למעלה הדפיסו רק את המילים "אשריכם תלמידי חכמים", ולמטה כתובות רק המילים "שדברי תורה חביבים עליכם". באמצע הוסיפו "מסיבת סיום חומש בראשית" ועוד כמה פרטים (תאריך וכו'). את"ל שהעניבה טעונה גניזה, האם בגלל פרט זה (שהמאמר מחולק) ישתנה הדין? סר מרע (שיחה) 17:10, 20 במאי 2021 (IDT)
דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה[עריכה]
דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה, כתוב לעיל שיתכן שהוא טעון גניזה. האם הטעם הוא מפני שכאילו כתוב בו הלכה (וכמו אם היה כתוב עליו "סוף זמן קריאת שמע רבי יהושע אומר עד שלש שעות"), או מטעם אחר? סר מרע (שיחה) 17:21, 20 במאי 2021 (IDT)
גזירת מקום הכתב[עריכה]
כתוב לעיל שיתכן שיש אופנים שסגי בהם לגזור מקום הכתב ולגונזו, ואז אפשר לזרוק השאר. יש דוגמא או מקור לכך (חוץ מהאמור לעיל). סר מרע (שיחה) 18:32, 21 במאי 2021 (IDT)
ומי שמקל בזה, צריך ליזהר מאד, כי למשל שבוע שעבר באחד העיתונים הכניסו עמוד שלם של הלכות נטילת ידים, ושכחו לכתוב בתחתית העמוד שטעון גניזה כבשאר העמודים עם ד"ת. סר מרע (שיחה) 23:54, 24 במאי 2021 (IDT)
- לכאורה בדבריך נגעת בשני עניינים, דומים אמנם אך חלוקים. הראשון נוגע לאותו החפץ/הדף, האם ניתן לחתוך את מקום הכתב ולגונזו ואת השאר להשליך. והשני הוא בנוגע לעיתון שיש בו עמודים שיש בהם דברי תורה ויש שאין בהם, האם הידוק העיתון נחשב לחיבור אמיתי שגורם לכל העיתון להיות דבר שבקדושה או לא. ובכל אופן יש להזהר במקרה כזה שאולי צריך לגנוז את הדף המקביל (שהרי כידוע בעיתון מהודק כל דף מכיל 4 עמודי עיתון) וכמדומני שבעיתון יתד נאמן רושמים את "בעמוד זה יש דברים הטעונים גניזה" רק בעמוד בו יש את הגניזה ולא בעמוד המקביל שהוא למעשה דף אחד עם עמוד זה, וצ"ע לדינא. מצולות ים (שיחה) 00:05, 25 במאי 2021 (IDT)
- בלי להיכנס לנושא שציינת שאולי צריך לגנוז את הדף המקביל, ישנה בעיה חמורה הרבה יותר לפעמים בגזירת העמודים, ומצריכה שימת לב יתרה. (ולמשל, השבוע, בשני העמודים ללא מיספור שאחר עמוד 45 בעיתון. שהחותך אותם אחד אחד הרי הוא לכאו' לא פחות בחומרתו מהנוטל ספר "חידושי הריטב"א" וקורעו ר"ל). אוי לנו שהגענו לכך, ולכתבי ד"ת הנגללים ברחובות בבזיון בכל סוגי העיתונים העלונים והפרסומות למיניהם, ואשרי מי שיכול לפעול בנושא. להפסיק את ניסיונות "קידוש החול כביכול" על מנת למנוע את "חילול הקודש", וכענין שאמרו חז"ל במסכת ראש השנה. סר מרע (שיחה) 02:09, 26 במאי 2021 (IDT)