ערך/רודף אחר חבירו להרגו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון קל)
(דיני קלב"מ ברודף)
שורה 15: שורה 15:


== דיני קלב"מ ברודף ==
== דיני קלב"מ ברודף ==
"רודף שהיה רודף אחר חבירו, ושיבר את הכלים, בין של נרדף ובין של כל אדם, פטור. מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא".
"רודף שהיה רודף אחר חבירו, ושיבר את הכלים, בין של נרדף ובין של כל אדם, פטור. מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא" {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|סנהדרין עד.]]}}


"ונרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור, של כל אדם חייב. של רודף פטור, שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו. של כל אדם חייב, שמציל עצמו בממון חבירו".
נרדף ששיבר כלים של רודף, פטור, שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|שם]]}}


"ורודף שהיה רודף אחר רודף להצילו, ושיבר את הכלים, בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם, פטור. ולא מן הדין, שאם אי אתה אומר כן נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף".
נרדף ששיבר כלים של כל אדם, חייב, שמציל עצמו בממון חבירו {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|שם]]}}
 
רודף שהיה רודף אחר רודף להצילו, ושיבר את הכלים, בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם, פטור, ולא מן הדין, אלא שאם אי אתה אומר כן נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|שם]]}}


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־18:34, 23 במאי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png רודף אחר חבירו להרגו

הרודף אחר חבירו להרגו, מותר לכל אדם להרוג את הרודף כדי להציל את הנרדף (סנהדרין פ"ה מ"ז).

מקור הדין

"אתיא בקל וחומר מנערה המאורסה. מה נערה המאורסה, שלא בא אלא לפוגמה, אמרה תורה ניתן להצילה בנפשו, רודף אחר חבירו להרגו על אחת כמה וכמה" (סנהדרין עג.)

הגמרא (שם) שואלת על זה "וכי עונשין מן הדין"[1].

ומשני "דבי רבי תנא, הקישא הוא, כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, וכי מה למדנו מרוצח, מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מקיש רוצח לנערה המאורסה. מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו, אף רוצח ניתן להצילו בנפשו".

פרטי הדין

יכול להצילו באחד מאבריו

רבי יונתן בן שאול סובר שאם אדם רואה את חבירו רודף אחר אדם אחר להורגו, ויכול להצילו באחד מאבריו, ולא הצילו באחד מאבריו אלא הרגו לגמרי, נהרג עליו. "דכתיב וכי ינצו אנשים (יחדו) וגו', וא"ר אלעזר במצות שבמיתה הכתוב מדבר, דכתיב ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש, ואפ"ה אמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יענש, אי אמרת בשלמא יכול להציל באחד מאבריו לא ניתן להצילו בנפשו היינו דמשכחת לה דיענש כגון שיכול להציל באחד מאבריו, אלא אי אמרת יכול להציל באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו היכי משכחת לה דיענש".

דיני קלב"מ ברודף

"רודף שהיה רודף אחר חבירו, ושיבר את הכלים, בין של נרדף ובין של כל אדם, פטור. מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא" (סנהדרין עד.)

נרדף ששיבר כלים של רודף, פטור, שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו (שם)

נרדף ששיבר כלים של כל אדם, חייב, שמציל עצמו בממון חבירו (שם)

רודף שהיה רודף אחר רודף להצילו, ושיבר את הכלים, בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם, פטור, ולא מן הדין, אלא שאם אי אתה אומר כן נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף (שם)



שולי הגליון


  1. פי' דלא קיי"ל הכי. ולפ"ז למ"ד עונשין מן הדין אין צריך להאי דרשא דתנא דבי רבי.
מעבר לתחילת הדף