ערך/רודף אחר חבירו להרגו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(בתהליך, לא הושלם עדיין)
(בתהליך, לא הושלם עדיין)
שורה 4: שורה 4:


== מקור הדין ==
== מקור הדין ==
"אתיא בקל וחומר מ[[ערך/רודף אחר נערה המאורסה|נערה המאורסה]]. מה נערה המאורסה, שלא בא אלא לפוגמה, אמרה תורה ניתן להצילה בנפשו, רודף אחר חבירו להרגו על אחת כמה וכמה" {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עג/א|סנהדרין עג.]]}}
"אתיא בקל וחומר מנערה המאורסה. מה [[ערך/רודף אחר נערה המאורסה|נערה המאורסה]], שלא בא אלא לפוגמה, אמרה תורה ניתן להצילה בנפשו, רודף אחר חבירו להרגו על אחת כמה וכמה" {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עג/א|סנהדרין עג.]]}}


הגמרא {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עג/א|שם]]}} שואלת על זה "וכי עונשין מן הדין". ומשני "דבי רבי תנא, הקישא הוא, [[תנ"ך/דברים/כב#כו|כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש]], וכי מה למדנו מרוצח, מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מקיש רוצח לנערה המאורסה. מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו, אף רוצח ניתן להצילו בנפשו".
הגמרא {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עג/א|שם]]}} שואלת על זה "וכי עונשין מן הדין". ומשני "דבי רבי תנא, הקישא הוא, [[תנ"ך/דברים/כב#כו|כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש]], וכי מה למדנו מרוצח, מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מקיש רוצח לנערה המאורסה. מה [[ערך/רודף אחר נערה המאורסה|נערה המאורסה]] ניתן להצילה בנפשו, אף רוצח ניתן להצילו בנפשו".


== פרטי הדין ==
== פרטי הדין ==
שורה 34: שורה 34:
מיתות ב"ד
מיתות ב"ד


כל הני למה לי צריכי דאי כתב
כל הני למה לי צריכי דאי כתב רחמנא נער משום דלאו אורחיה אבל נערה דאורחה אימא לא ואי כתב רחמנא נערה משום דקא פגים לה אבל נער דלא קא פגים ליה אימא לא ואי כתב רחמנא הני משום דהאי לאו אורחיה הוא והא קא פגים לה אבל שאר עריות דאורחייהו ולא נפיש פיגמייהו אימא לא כתב רחמנא חטא ואי כתב רחמנא חטא הוה אמינא אפילו חייבי לאוין כתב רחמנא מות ואי כתב רחמנא
רחמנא נער משום דלאו אורחיה אבל
מות הוה אמינא חייבי מיתות בית דין אין חייבי כריתות לא כתב רחמנא חטא
נערה דאורחה אימא לא ואי כתב רחמנא
 
נערה משום דקא פגים לה אבל נער דלא
ולכתוב רחמנא חטא מות ולא בעי נער ונערה
קא פגים ליה אימא לא ואי כתב רחמנא הני
 
אין ה"נ
 
ואלא נער נערה
 
חד למעוטי עובד עבודת כוכבים וחד למעוטי בהמה ושבת
 
ולר"ש בן יוחי דאמר עובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו למה לי חד למעוטי בהמה וחד למעוטי שבת
 
סד"א תיתי שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים
 
ולרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר מחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו דאתיא שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים מאי איכא למימר
 
חד מיעוט למעוטי בהמה ואידך איידי דכתב רחמנא נער כתב נמי נערה.
 
רבי יהודה אומר אף האומרת
הניחו לו שלא יהרגנה: במאי קמיפלגי אמר
רבא במקפדת על פיגמה ומניחתו שלא
יהרגנה רבנן סברי אפיגמה קפיד רחמנא
והרי מקפדת על פיגמה ורבי יהודה האי
דקאמר רחמנא קטליה משום דמסרה נפשה
לקטלא הא לא מסרה נפשה לקטלא
 
אמר ליה
רב פפא לאביי אלמנה לכהן גדול נמי קא
פגים לה אמר ליה אפיגמה רבה קפיד רחמנא
אפיגמה זוטא לא קפיד רחמנא.
 
חטא אלו
חייבי כריתות: ורמינהו ואלו נערות שיש
להן קנס הבא על אחותו אמרוה רבנן קמיה
דרב חסדא משעת העראה דפגמה איפטר
לה מקטלא ממונא לא משלם עד גמר ביאה
הניחא למאן דאמר העראה זו נשיקה אלא
למ"ד העראה זו הכנסת עטרה מאי איכא
למימר אלא אמר רב חסדא כגון שבא עליה
שלא כדרכה וחזר ובא עליה כדרכה רבא
אמר במניחתו שלא יהרגנה ור' יהודה היא
רב פפא אמר במפותה ודברי הכל אביי
אמר ביכול להציל באחד מאבריו ורבי יונתן
בן שאול היא דתניא רבי יונתן בן שאול
אומר רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו
ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל נהרג
עליו מאי טעמא דרבי יונתן בן שאול דכתיב
[[תנ"ך/שמות/כא#כב|וכי ינצו אנשים (יחדו) וגו']] וא"ר אלעזר
במצות שבמיתה הכתוב מדבר דכתיב
[[תנ"ך/שמות/כא#כג|ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש]] ואפ"ה
אמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יענש אי
אמרת בשלמא יכול להציל באחד מאבריו
לא ניתן להצילו בנפשו היינו דמשכחת לה
דיענש כגון שיכול להציל באחד מאבריו
אלא אי אמרת יכול להציל באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו היכי
משכחת לה דיענש דילמא שאני הכא דמיתה לזה ותשלומין לזה לא שנא
דאמר רבא רודף שהיה רודף אחר חבירו ושיבר את הכלים בין של נרדף
ובין של כל אדם פטור מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא ונרדף ששיבר את
הכלים של רודף פטור של כל אדם חייב של רודף פטור שלא יהא ממונו
חביב עליו מגופו של כל אדם חייב שמציל עצמו בממון חבירו ורודף שהיה
רודף אחר רודף להצילו ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף בין של
כל אדם פטור ולא מן הדין שאם אי אתה אומר כן נמצא אין לך כל אדם
שמציל את חבירו מיד הרודף.
 
אבל הרודף אחר בהמה: תניא רשב"י אומר
העובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו מק"ו ומה פגם הדיוט ניתן להצילו
בנפשו פגם גבוה לא כל שכן וכי עונשין מן הדין קא סבר עונשין מן הדין
 
תניא רבי אלעזר ברבי שמעון אומר המחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו
סבר לה כאבוה דאמר עונשין מן הדין ואתיא שבת בחילול חילול מעבודת
כוכבים.


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־23:09, 18 במאי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png רודף אחר חבירו להרגו

הרודף אחר חבירו להרגו, מותר לכל אדם להרוג את הרודף כדי להציל את הנרדף.

מקור הדין

"אתיא בקל וחומר מנערה המאורסה. מה נערה המאורסה, שלא בא אלא לפוגמה, אמרה תורה ניתן להצילה בנפשו, רודף אחר חבירו להרגו על אחת כמה וכמה" (סנהדרין עג.)

הגמרא (שם) שואלת על זה "וכי עונשין מן הדין". ומשני "דבי רבי תנא, הקישא הוא, כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, וכי מה למדנו מרוצח, מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מקיש רוצח לנערה המאורסה. מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו, אף רוצח ניתן להצילו בנפשו".

פרטי הדין

במשנה בסנהדרין ואלו הן שמצילין אותן בנפשן הרודף אחר חבירו להרגו ואחר הזכר ואחר הנערה המאורסה אבל הרודף אחר בהמה והמחלל את השבת ועובד עבודת כוכבים אין מצילין אותן בנפשן.

ובגמרא.


תנו רבנן אחד הרודף אחר חבירו להרגו ואחר הזכר ואחר נערה המאורסה ואחר חייבי מיתות ב"ד ואחר חייבי כריתות מצילין אותן בנפשו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אין מצילין אותן בנפשו נעבדה בה עבירה אין מצילין אותה בנפשו יש לה מושיע אין מצילין אותה בנפשו רבי יהודה אומר אף האומרת הניחו לו שלא יהרגנה

מנה"מ אמר קרא ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות נער זה זכור נערה זו נערה המאורסה חטא אלו חייבי כריתות מות אלו חייבי מיתות ב"ד

כל הני למה לי צריכי דאי כתב רחמנא נער משום דלאו אורחיה אבל נערה דאורחה אימא לא ואי כתב רחמנא נערה משום דקא פגים לה אבל נער דלא קא פגים ליה אימא לא ואי כתב רחמנא הני משום דהאי לאו אורחיה הוא והא קא פגים לה אבל שאר עריות דאורחייהו ולא נפיש פיגמייהו אימא לא כתב רחמנא חטא ואי כתב רחמנא חטא הוה אמינא אפילו חייבי לאוין כתב רחמנא מות ואי כתב רחמנא מות הוה אמינא חייבי מיתות בית דין אין חייבי כריתות לא כתב רחמנא חטא

ולכתוב רחמנא חטא מות ולא בעי נער ונערה

אין ה"נ

ואלא נער נערה

חד למעוטי עובד עבודת כוכבים וחד למעוטי בהמה ושבת

ולר"ש בן יוחי דאמר עובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו למה לי חד למעוטי בהמה וחד למעוטי שבת

סד"א תיתי שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים

ולרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר מחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו דאתיא שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים מאי איכא למימר

חד מיעוט למעוטי בהמה ואידך איידי דכתב רחמנא נער כתב נמי נערה.

רבי יהודה אומר אף האומרת הניחו לו שלא יהרגנה: במאי קמיפלגי אמר רבא במקפדת על פיגמה ומניחתו שלא יהרגנה רבנן סברי אפיגמה קפיד רחמנא והרי מקפדת על פיגמה ורבי יהודה האי דקאמר רחמנא קטליה משום דמסרה נפשה לקטלא הא לא מסרה נפשה לקטלא

אמר ליה רב פפא לאביי אלמנה לכהן גדול נמי קא פגים לה אמר ליה אפיגמה רבה קפיד רחמנא אפיגמה זוטא לא קפיד רחמנא.

חטא אלו חייבי כריתות: ורמינהו ואלו נערות שיש להן קנס הבא על אחותו אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא משעת העראה דפגמה איפטר לה מקטלא ממונא לא משלם עד גמר ביאה הניחא למאן דאמר העראה זו נשיקה אלא למ"ד העראה זו הכנסת עטרה מאי איכא למימר אלא אמר רב חסדא כגון שבא עליה שלא כדרכה וחזר ובא עליה כדרכה רבא אמר במניחתו שלא יהרגנה ור' יהודה היא רב פפא אמר במפותה ודברי הכל אביי אמר ביכול להציל באחד מאבריו ורבי יונתן בן שאול היא דתניא רבי יונתן בן שאול אומר רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל נהרג עליו מאי טעמא דרבי יונתן בן שאול דכתיב וכי ינצו אנשים (יחדו) וגו' וא"ר אלעזר במצות שבמיתה הכתוב מדבר דכתיב ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש ואפ"ה אמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יענש אי אמרת בשלמא יכול להציל באחד מאבריו לא ניתן להצילו בנפשו היינו דמשכחת לה דיענש כגון שיכול להציל באחד מאבריו אלא אי אמרת יכול להציל באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו היכי משכחת לה דיענש דילמא שאני הכא דמיתה לזה ותשלומין לזה לא שנא דאמר רבא רודף שהיה רודף אחר חבירו ושיבר את הכלים בין של נרדף ובין של כל אדם פטור מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא ונרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור של כל אדם חייב של רודף פטור שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו של כל אדם חייב שמציל עצמו בממון חבירו ורודף שהיה רודף אחר רודף להצילו ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם פטור ולא מן הדין שאם אי אתה אומר כן נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף.

אבל הרודף אחר בהמה: תניא רשב"י אומר העובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו מק"ו ומה פגם הדיוט ניתן להצילו בנפשו פגם גבוה לא כל שכן וכי עונשין מן הדין קא סבר עונשין מן הדין

תניא רבי אלעזר ברבי שמעון אומר המחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו סבר לה כאבוה דאמר עונשין מן הדין ואתיא שבת בחילול חילול מעבודת כוכבים.



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף