בבלי/בבא מציעא/פח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
(לימוד סדר נזיקין לע"נ מאב"ן ז"ל) |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־00:12, 15 בנובמבר 2018
מעבר לעמוד אחר במסכת זו |
---|
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. | קי: | קיא. | קיא: | קיב. | קיב: | קיג. | קיג: | קיד. | קיד: | קטו. | קטו: | קטז. | קטז: | קיז. | קיז: | קיח. | קיח: | קיט. |
עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי
הקדש מן הבית ורבי יוחנן אמר אפילו
חצר קובעת שנאמר ואכלו בשעריך
ושבעו ורבי יוחנן נמי הא כתיב מן הבית
אמר לך חצר דומיא דבית מה בית
המשתמר אף חצר המשתמרת ורבי ינאי
נמי הכתיב בשעריך ההוא מיבעי ליה
דמעייל ליה דרך שער לאפוקי דרך גגות
וקרפיפות דלא מתיב רב חנינא חוזאה
כנפשך כך נפשו של פועל מה נפשך אוכל
ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור הא
לוקח חייב מאי לאו בשדה אמר רב פפא הכא
בתאנה העומדת בגינה ונופה נוטה לחצר
עסקינן ולמאן דאמר לבית לבית א"ה בעל
הבית נמי ניחייב בעל הבית עיניו בתאנתו
ולוקח עיניו במקחו ולוקח מדאורייתא מי מחייב
והתניא מפני מה חרבו חנויות של בית הינו
שלש שנים קודם ירושלים מפני שהעמידו
דבריהם על דברי תורה שהיו אומרין