רש"י/נדרים/נו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: קישורים פנימיים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (←top: +) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
'''{{עוגן1|הלכה}} כרבן שמעון.''' דאמר מתיר קרביטין: | '''{{עוגן1|הלכה}} כרבן שמעון.''' דאמר מתיר קרביטין: | ||
'''{{עוגן1|מתני'}} לתחומה.''' בתוך אלפים אמה: | '''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|לתחומה}}.''' בתוך אלפים אמה: | ||
'''{{עוגן1|לעיבורה}}.''' היינו פגום נכנס פגום יוצא של אותה העיר: | '''{{עוגן1|לעיבורה}}.''' היינו פגום נכנס פגום יוצא של אותה העיר: | ||
'''{{עוגן1|גמ'}} אלא שמע מינה בעיבורה הוה קאי.''' וקרי ליה ביריחו: | '''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|אלא}} שמע מינה בעיבורה הוה קאי.''' וקרי ליה ביריחו: | ||
'''{{עוגן1|אימא}} ואפילו בתחומה.''' הוי בתוך העיר והאי דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו בתחומה הוה קאי: | '''{{עוגן1|אימא}} ואפילו בתחומה.''' הוי בתוך העיר והאי דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו בתחומה הוה קאי: | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
'''{{עוגן1|יכול}} ילך לביתו ויסגיר.''' ע"י שלוחו: | '''{{עוגן1|יכול}} ילך לביתו ויסגיר.''' ע"י שלוחו: | ||
'''{{עוגן1|ת}} | '''{{עוגן1|ת"ל}} אל פתח הבית.''' של מנוגע צריך לעמוד: | ||
'''{{עוגן1|הכי}} גרסינן על השקוף.''' על עובי המפתן: | '''{{עוגן1|הכי}} גרסינן על השקוף.''' על עובי המפתן: | ||
גרסה אחרונה מ־17:21, 8 באפריל 2021
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המיוחדת. ליתן עליה כלים והואיל ואין ישנים עליה אין צריך לכפותה:
רבן שמעון אומר אין צריך לזוקפה. אלא הוא האבל נוטל קרביטין והיא נופלת:
קרביטין. לולאות שבו:
קרביטין מי אית ליה. הכי קים להו דלא הוו להו קרביטין שאינה עשויה להתפרק אלא עומדת מוצעת לעולם:
דצלעי. מוכרי עורות:
ערסא דצלא. של עור שישן עליה אבל אינה חשובה כל כך ולהכי הואיל ואינה חשובה לא היה כופה אלא זוקפה ודיו והלכך אמרי' במתני' דמותר בדרגש שאינה מטה חשובה וערסא דצלא אית לה קרביטין ופליג רשב"ג בגמרא ואמר דבעי כפיה כל כך שמתיר קרביטין והעור נופל מאליו לפי שיש רצועות סביב לעור ומותחין אותו בין ארוכות המטה וקושרין הרצועות בארוכות ושוכבין עליו וכשמתירין הרצועות והעור נופל אין לך כפיה גדולה מזו:
מטה מסרגין אותה על גבה. שכורכין הבגד או העור שישנים עליו סביב אותם עצים שעומדים מראשותיו ומרגלותיו נקובים ומכניסין המשיחות שבבגד או שבעור לתוך אותן נקבים:
משישופם בעור הדג. שמשפשף העצים של מטה הארוכות והקצרות בעור הדג כדי לעשותן צהובין וחלקים:
למה לי שיפת עור הדג. והלא העור מכוסה מן החבלים או מן הבגד או מן העור:
הא והא. מסתרגין מגופן:
לעיולי ולאפוקי אבזיוני. שמכניסין ראשי המשיחות שבבגד דרך הנקבים וקושרים זה בזה:
אעולי ואפוקי באבקתא. שקושרין לו לאות בעצי המטה מראשותיו וממרגלותיו ומכניסין ראשי משיחות בנקבים וקושרין בלולאות והיינו קרביטין:
שנקליטיה יוצאין. כדאמרי' התם נקליטין שנים ואותה מטה אין אדם יכול לכפותה מפני נקליטיה אלא זוקפה על ב' מרגלותיה ומניחה ודיו:
הלכה כרבן שמעון. דאמר מתיר קרביטין:
מתני' לתחומה. בתוך אלפים אמה:
לעיבורה. היינו פגום נכנס פגום יוצא של אותה העיר:
גמ' אלא שמע מינה בעיבורה הוה קאי. וקרי ליה ביריחו:
אימא ואפילו בתחומה. הוי בתוך העיר והאי דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו בתחומה הוה קאי:
תחומה אקרי חוץ לעיר דכתיב ומדותם מחוץ לעיר:
מן האגף ולפנים. מן סגירת הפתח ולפנים אגף כמו (יומא יח.) הגפת דלתות אבל מן האגף ולחוץ על עובי המפתן אינו אסור:
יכול ילך לביתו ויסגיר. ע"י שלוחו:
ת"ל אל פתח הבית. של מנוגע צריך לעמוד:
הכי גרסינן על השקוף. על עובי המפתן:
עד שיצא מן השקוף. דעל השקוף איקרי בית:
בצדי השקוף. מבחוץ מדקאמר עד שיצא מן הבית כולו אלמא דשקוף נמי הוי בית ואמאי הנודר מותר מן האגף ולחוץ:
שאני גבי בית וכו'. אבל גבי נדרים מותר מן האגף ולחוץ שקוף היינו אסקופה משקוף מה שעל הפתח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |