מחברת מנחם/ג/גר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:40, 8 באפריל 2021

‎גר

‎מתחלק לעשתי עשרה מחלקות: האחד, גר אנכי בארץ (תהלים קיט יט), גרים ותושבים (ויקרא כה כג), כי גרתי משך (תהלים קכ ה), עם לבן גרתי (בראשית לב ה), מרחוק לגור (ישעיה כג ז), אשר אני מתגורר עמה (מלכים א, יז כ), וגורי באשר תגורי (מלכים ב, ח א), אגורה באהלך עולמים (תהלים סא ה), מי יגור באהלך (שם טו א), לא יגרך רע (שם ה ה), וחרבות מחים גרים יאכלו (ישעיה ה יז), לא יוסיפו לגור (איכה ד טו), יגורו בך נדחי (ישעיה טז ד), הן גור יגור (שם נד טו), מי גר אתך (שם), לשון דירה הם. והן 'גור יגור' כה הוא פתרונו, הן שכון ישכון הנחדל מממי ואשר גר אתך וגלה עמך, ונלוה עליך יפול, וזה וזה יחדו ישובון לשכן בירושלם. ואין נפילה זאת כיתר הנפילות, כי יש בלשון עברית נפילה בלשון ליווי ושכן, כאלה: וממנשה נפלו על דוד, בבואו עם פלשתים (דברי הימים א, יב יט), נפלו עליה ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל (שם יב כ), חבלים נפלו עד היום הוה (שמואל א, כט ג), חבלים נפלו לי בנעימים (תהלים טז ו), ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהושע יז ה), וכאלה הרבה.

‎השני, כמים מגרים במורד (מיכה א ד), והגרתי לגי אבניה (שם ו), נגרות ביום אפו (איוב כ כה), עיני נגרה ולא תדמה (איכה ג מט), והגרם על ידי חרב (ירמיה יח כא), נגרה ולא תפוג (תהלים עז ג), וכמים הנגרים (שמואל ב, יד יד). פתרון מלא מסך ויגר מזה (תהלים עה ט), כה הוא, הנה כוס יי' מלא מסך ומרוב מלאות הכוס יגור יינו על שפתיו מזה ומזה, מפה ומפה על עברי פיהו. פתרון פרץ נחל מעם גר (איוב כה ד), יען אשר תמה איוב מנפלאות תמים דעים ונפלאתה בעיניו פליאת נתיבתו, ונלאה עמוד על הקר תכונתו, על כן אמר כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב, כי אמנם לכל בנין יש יסוד, ולכל סעיפה שרשים, ולכל תכלית יש קץ, ולכל דבר יש מוצא מבלעדי הדעת אשר לא נמצא לה מוצא על כן אמר כי יש לכסף מוצא (שם א), ברזל מעפר יקח, ואבן יצוק נחושה (שם ב). פרץ נחל מעם גר, למימי הנחלים יש מקום אשר יפרצו ממנו מימיו ויגרו נוזליו ויפוצו מעינותיו. ופתרון גר כמו גיר, כי מוצא המים יגיר מי הנחל, וכה אמר איוב בתמהו כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב, ומקום לברזל, ומחצב לנחשת, ויש מקום אשר ספיר אבנים ועפריו זהב, ומוצא למי הנחלים ובקיעת צורים למוצאי יאורים ולשרשי הים יש חקר ולבכי יש מוצא, אשר מימיו אזר נהרות ממציא, וישם זרם חגורתם לחבוש, וגם התעלומה לאור יורה עליה לכל אלה יש מוצא, ולמכון הדעת אין מוצא, והחכמה מאין תבוא ואיזה מקום בינה (איוב כח כ).

‎נשוב לענין ראשון, השלישי, גורו לכם מפני חרב (איוב יט כט), ומגורתם אביא להם (ישעיה סו ד), לא תגורו מפני איש (דברים א יז), מגור מסביב (ירמיה ו כה), מגורת רשע (משלי י כד), כי יגרתי (דברים ט יט), שד רשעים יגרם (משלי כא ז), ויגר מואב (במדבר כב ג), מתגרת ידך (תהלים לט יא), יגרתי כל עצבתי (איוב ט כח), משתו יגורו אלים (שם יא יז), לשון מורא המה.

‎הרביעי, נהרסו ממגרות (יואל א יז), העוד הזרע במגורה (חגי ב יט), יגורהו בחרמו (חבקוק א טו), לשון קביצה הוא.

‎החמישי, עשרים גרה (שמות ל יג), שנים שלשה גרגרים (ישעיה יז ו), זרועי [נ"וו גרעיני] אשל הם.

‎הששי, גרה לא יגור (ויקרא יא ז), ממעלה הגרה (שם יא ד), ויתכן להיות מלה זאת מגזרת הנגרים ארצה (שמואל ב, יד יד).

‎השביעי, קרא בגרון (ישעיה נח א), וגרונך מצמאה (ירמיה ב כה), נחר גרוני (תהלים סט ד), ותלכנה נטיות גרון (ישעיה ג טז), וענקים לגרגרתיך (משלי א ט), ענין אחד להם, קרובות לגרה לא יגר (ויקרא יא ז), ולהנגרים ארצה (שמואל ב, יד יד).

‎השמיני, גור אריה (בראשית מט ט), בדי גרותיו (נחום ב יג), הניקו גוריהן (איכה ד ג), אחד מגריה כפיר היה (יחזקאל יט ג), בני לביא הם.

‎התשיעי, כאבני גיר מנפצות (ישעיה כו ט), על גירא די כתל (דניאל ה ה), לשון שיד הם, ושדת אותם בשיר (דברים כז ב).

‎העשירי, מגררות במגרה (מלכים א, ז ט), וישר במגרה (דברי הימים א, כ ג), אנשי הפתרון החליפו רי"ש במ"ם, וכן פתרו המלה ואמרו כי ישר במגרה. וישם במגרה, ומבלי תמורה המלה דרושה כדת, שקולה כמשפט, כי לא נכתב בשין כי אם להיות גזרתו מגזרת 'משור', אם יתגדל המשור על מניפו (ישעיה י טו).

‎העשתי עשרה, אל תתגרו בם (דברים ב ה), ואל תתגר בם מלחמה (שם ב ט), איש חמה יגרה מדון (משלי טו יח), כי ביי' התגרית (ירמיה נ כד), כל היום יגורו מלחמות (תהלים קמ ג), יתגרה למלחמה (דניאל יא כה), יתגוררו יסורו בי (הושע ז יד), לשון מריבה ומצה ומדון המה. אבל 'יתגוררו' נוטה למריבה ונוטה לאסיפה, מגזרת יגורהו בחרמו (חבקוק א טו), וכל מלה אשר היא רבת פנים, לא יכול [ג"וו רשאי] הפותר לפתור כי אם במראה הקרוב אליה והראוי לה.

שולי הגליון

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{הועלה אוטומטית}}
 {{ניווט כללי עליון}}
 <strong><big>‎גר </big></strong>
-‎מתחלק לעשתי עשרה מחלקות: האחד, '''גר'''  אנכי בארץ <small>{{ממ|תהלים קיט, יט}}</small>, ''' גרים'''  ותושבים <small>{{ממ|ויקרא כה, כג}}</small>, כי ''' גרתי'''  משך <small>{{ממ|תהלים קכ, ה}}</small>, עם לבן ''' גרתי'''  <small>{{ממ|בראשית לב, ה}}</small>, מרחוק ''' לגור'''  <small>{{ממ|ישעיהו כג, ז}}</small>, אשר אני ''' מתגורר'''  עמה <small>{{ממ|מ"א יז, כ}}</small>, ''' וגורי'''  באשר ''' תגורי'''  <small>{{ממ|מ"ב ח, א}}</small>, ''' אגורה'''  באהלך עולמים <small>{{ממ|תהלים סא, ה}}</small>, מי ''' יגור'''  באהלך <small>{{ממ|שם טו, א}}</small>, לא ''' יגרך'''  רע <small>{{ממ|שם ה, ה}}</small>, וחרבות מחים ''' גרים'''  יאכלו <small>{{ממ|ישעיהו ה, יז}}</small>, לא יוסיפו ''' לגור'''  <small>{{ממ|איכה דם ו}}</small>, ''' יגורו'''  בך נדחי <small>{{ממ|ישעיהו טז, ד}}</small>, הן ''' גור יגור'''  <small>{{ממ|שם נד, טו}}</small>, מי ''' גר'''  אתך <small>{{ממ|שם}}</small>, לשון דירה הם. והן 'גור יגור' כה הוא פתרונו, הן שכון ישכון הנחדל מממי ואשר גר אתך וגלה עמך, ונלוה עליך יפול, וזה וזה יחדו ישובון לשכן בירושלם. ואין נפילה זאת כיתר הנפילות, כי יש בלשון עברית נפילה בלשון ליווי ושכן, כאלה: וממנשה נפלו על דוד, בבואו עם פלשתים <small>{{ממ|דה״‎א יב, יט}}</small>, נפלו עליה ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל <small>{{ממ|שם יב, כ}}</small>, חבלים נפלו עד היום הוה <small>{{ממ|ש"א כט, ג}}</small>, חבלים נפלו לי בנעימים <small>{{ממ|תהלים טז, ו}}</small>, ויפלו חבלי מנשה עשרה <small>{{ממ|יהושע יז, ה}}</small>, וכאלה הרבה.
+‎מתחלק לעשתי עשרה מחלקות: האחד, '''גר''' אנכי בארץ {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קיט#יט|תהלים קיט יט]]}}, '''גרים''' ותושבים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#כג|ויקרא כה כג]]}}, כי '''גרתי''' משך {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קכ#ה|תהלים קכ ה]]}}, עם לבן '''גרתי''' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לב#ה|בראשית לב ה]]}}, מרחוק '''לגור''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כג#ז|ישעיה כג ז]]}}, אשר אני '''מתגורר''' עמה {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יז#כ|מלכים א, יז כ]]}}, '''וגורי''' באשר '''תגורי''' {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/ח#א|מלכים ב, ח א]]}}, '''אגורה''' באהלך עולמים {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סא#ה|תהלים סא ה]]}}, מי '''יגור''' באהלך {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/טו#א|שם טו א]]}}, לא '''יגרך''' רע {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/ה#ה|שם ה ה]]}}, וחרבות מחים '''גרים''' יאכלו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ה#יז|ישעיה ה יז]]}}, לא יוסיפו '''לגור''' {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ד#טו|איכה ד טו]]}}, '''יגורו''' בך נדחי {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/טז#ד|ישעיה טז ד]]}}, הן '''גור יגור''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נד#טו|שם נד טו]]}}, מי '''גר''' אתך {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נד#טו|שם]]}}, לשון דירה הם. והן 'גור יגור' כה הוא פתרונו, הן שכון ישכון הנחדל מממי ואשר גר אתך וגלה עמך, ונלוה עליך יפול, וזה וזה יחדו ישובון לשכן בירושלם. ואין נפילה זאת כיתר הנפילות, כי יש בלשון עברית נפילה בלשון ליווי ושכן, כאלה: וממנשה נפלו על דוד, בבואו עם פלשתים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/יב#יט|דברי הימים א, יב יט]]}}, נפלו עליה ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/יב#כ|שם יב כ]]}}, חבלים נפלו עד היום הוה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/כט#ג|שמואל א, כט ג]]}}, חבלים נפלו לי בנעימים {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/טז#ו|תהלים טז ו]]}}, ויפלו חבלי מנשה עשרה {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/יז#ה|יהושע יז ה]]}}, וכאלה הרבה.
-‎השני, כמים '''מגרים'''  במורד <small>{{ממ|מיכה א, ד}}</small>, ''' והגרתי'''  לגי אבניה <small>{{ממ|שם, ו}}</small>, ''' נגרות'''  ביום אפו <small>{{ממ|איוב כ, כה}}</small>, עיני ''' נגרה'''  ולא תדמה <small>{{ממ|איכה ג, מט}}</small>, ''' והגרם'''  על ידי חרב <small>{{ממ|ירמיהו יח, כא}}</small>, ''' נגרה'''  ולא תפוג <small>{{ממ|תהלים עז, ג}}</small>, וכמים ''' הנגרים'''  <small>{{ממ|ש"ב יד, יד}}</small>. פתרון מלא מסך ויגר מזה <small>{{ממ|תהלים עה, ט}}</small>, כה הוא, הנה כוס יי' מלא מסך ומרוב מלאות הכוס יגור יינו על שפתיו מזה ומזה, מפה ומפה על עברי פיהו. פתרון פרץ נחל מעם גר <small>{{ממ|איוב כה, ד}}</small>, יען אשר תמה איוב מנפלאות תמים דעים ונפלאתה בעיניו פליאת נתיבתו, ונלאה עמוד על הקר תכונתו, על כן אמר כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב, כי אמנם לכל בנין יש יסוד, ולכל סעיפה שרשים, ולכל תכלית יש קץ, ולכל דבר יש מוצא מבלעדי הדעת אשר לא נמצא לה מוצא על כן אמר כי יש לכסף מוצא <small>{{ממ|שם, א}}</small>, ברזל מעפר יקח, ואבן יצוק נחושה <small>{{ממ|שם, ב}}</small>. פרץ נחל מעם גר, למימי הנחלים יש מקום אשר יפרצו ממנו מימיו ויגרו נוזליו ויפוצו מעינותיו. ופתרון גר כמו גיר, כי מוצא המים יגיר מי הנחל, וכה אמר איוב בתמהו כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב, ומקום לברזל, ומחצב לנחשת, ויש מקום אשר ספיר אבנים ועפריו זהב, ומוצא למי הנחלים ובקיעת צורים למוצאי יאורים ולשרשי הים יש חקר ולבכי יש מוצא, אשר מימיו אזר נהרות ממציא, וישם זרם חגורתם לחבוש, וגם התעלומה לאור יורה עליה לכל אלה יש מוצא, ולמכון הדעת אין מוצא, והחכמה מאין תבוא ואיזה מקום בינה <small>{{ממ|איוב כח, כ}}</small>.
+‎השני, כמים '''מגרים''' במורד {{ממ|[[תנ"ך/מיכה/א#ד|מיכה א ד]]}}, '''והגרתי''' לגי אבניה {{ממ|[[תנ"ך/מיכה/א#ו|שם ו]]}}, '''נגרות''' ביום אפו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כ#כה|איוב כ כה]]}}, עיני '''נגרה''' ולא תדמה {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ג#מט|איכה ג מט]]}}, '''והגרם''' על ידי חרב {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יח#כא|ירמיה יח כא]]}}, '''נגרה''' ולא תפוג {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/עז#ג|תהלים עז ג]]}}, וכמים '''הנגרים''' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יד#יד|שמואל ב, יד יד]]}}. פתרון מלא מסך ויגר מזה {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/עה#ט|תהלים עה ט]]}}, כה הוא, הנה כוס יי' מלא מסך ומרוב מלאות הכוס יגור יינו על שפתיו מזה ומזה, מפה ומפה על עברי פיהו. פתרון פרץ נחל מעם גר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כה#ד|איוב כה ד]]}}, יען אשר תמה איוב מנפלאות תמים דעים ונפלאתה בעיניו פליאת נתיבתו, ונלאה עמוד על הקר תכונתו, על כן אמר כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב, כי אמנם לכל בנין יש יסוד, ולכל סעיפה שרשים, ולכל תכלית יש קץ, ולכל דבר יש מוצא מבלעדי הדעת אשר לא נמצא לה מוצא על כן אמר כי יש לכסף מוצא {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כה#א|שם א]]}}, ברזל מעפר יקח, ואבן יצוק נחושה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כה#ב|שם ב]]}}. פרץ נחל מעם גר, למימי הנחלים יש מקום אשר יפרצו ממנו מימיו ויגרו נוזליו ויפוצו מעינותיו. ופתרון גר כמו גיר, כי מוצא המים יגיר מי הנחל, וכה אמר איוב בתמהו כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב, ומקום לברזל, ומחצב לנחשת, ויש מקום אשר ספיר אבנים ועפריו זהב, ומוצא למי הנחלים ובקיעת צורים למוצאי יאורים ולשרשי הים יש חקר ולבכי יש מוצא, אשר מימיו אזר נהרות ממציא, וישם זרם חגורתם לחבוש, וגם התעלומה לאור יורה עליה לכל אלה יש מוצא, ולמכון הדעת אין מוצא, והחכמה מאין תבוא ואיזה מקום בינה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כח#כ|איוב כח כ]]}}.
-‎נשוב לענין ראשון, השלישי, '''גורו'''  לכם מפני חרב <small>{{ממ|איוב יט, כט}}</small>, ''' ומגורתם'''  אביא להם <small>{{ממ|ישעיהו סו, ד}}</small>, לא ''' תגורו'''  מפני איש <small>{{ממ|דברים א, יז}}</small>, ''' מגור'''  מסביב <small>{{ממ|ירמיהו ו, כה}}</small>, ''' מגורת'''  רשע <small>{{ממ|משלי י, כד}}</small>, כי ''' יגרתי'''  <small>{{ממ|דברים ט, יט}}</small>, שד רשעים ''' יגרם'''  <small>{{ממ|משלי כא, ז}}</small>, ''' ויגר'''  מואב <small>{{ממ|במדבר כב, ג}}</small>, ''' מתגרת'''  ידך <small>{{ממ|תהלים לט, יא}}</small>, ''' יגרתי'''  כל עצבתי <small>{{ממ|איוב ט, כח}}</small>, משתו ''' יגורו'''  אלים <small>{{ממ|שם יא, יז}}</small>, לשון מורא המה.
+‎נשוב לענין ראשון, השלישי, '''גורו''' לכם מפני חרב {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יט#כט|איוב יט כט]]}}, '''ומגורתם''' אביא להם {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סו#ד|ישעיה סו ד]]}}, לא '''תגורו''' מפני איש {{ממ|[[תנ"ך/דברים/א#יז|דברים א יז]]}}, '''מגור''' מסביב {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ו#כה|ירמיה ו כה]]}}, '''מגורת''' רשע {{ממ|[[תנ"ך/משלי/י#כד|משלי י כד]]}}, כי '''יגרתי''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ט#יט|דברים ט יט]]}}, שד רשעים '''יגרם''' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כא#ז|משלי כא ז]]}}, '''ויגר''' מואב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כב#ג|במדבר כב ג]]}}, '''מתגרת''' ידך {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לט#יא|תהלים לט יא]]}}, '''יגרתי''' כל עצבתי {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ט#כח|איוב ט כח]]}}, משתו '''יגורו''' אלים {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יא#יז|שם יא יז]]}}, לשון מורא המה.
-‎הרביעי, נהרסו '''ממגרות'''  <small>{{ממ|יואל א, יז}}</small>, העוד הזרע ''' במגורה'''  <small>{{ממ|חגי ב, יט}}</small>, ''' יגורהו'''  בחרמו <small>{{ממ|חבקוק א, טו}}</small>, לשון קביצה הוא.
+‎הרביעי, נהרסו '''ממגרות''' {{ממ|[[תנ"ך/יואל/א#יז|יואל א יז]]}}, העוד הזרע '''במגורה''' {{ממ|[[תנ"ך/חגי/ב#יט|חגי ב יט]]}}, '''יגורהו''' בחרמו {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/א#טו|חבקוק א טו]]}}, לשון קביצה הוא.
-‎החמישי, עשרים '''גרה'''  <small>{{ממ|שמות ל, יג}}</small>, שנים שלשה ''' גרגרים'''  <small>{{ממ|ישעיהו יז, ו}}</small>, זרועי [נ"וו גרעיני] אשל הם.
+‎החמישי, עשרים '''גרה''' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ל#יג|שמות ל יג]]}}, שנים שלשה '''גרגרים''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יז#ו|ישעיה יז ו]]}}, זרועי [נ"וו גרעיני] אשל הם.
-‎הששי, '''גרה'''  לא ''' יגור'''  <small>{{ממ|ויקרא יא, ז}}</small>, ממעלה ''' הגרה'''  <small>{{ממ|שם יא, ד}}</small>, ויתכן להיות מלה זאת מגזרת הנגרים ארצה <small>{{ממ|ש"ב יד, יד}}</small>.
+‎הששי, '''גרה''' לא '''יגור''' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יא#ז|ויקרא יא ז]]}}, ממעלה '''הגרה''' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יא#ד|שם יא ד]]}}, ויתכן להיות מלה זאת מגזרת הנגרים ארצה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יד#יד|שמואל ב, יד יד]]}}.
-‎השביעי, קרא '''בגרון'''  <small>{{ממ|ישעיהו נח, א}}</small>, ''' וגרונך'''  מצמאה <small>{{ממ|ירמיהו ב, כה}}</small>, נחר ''' גרוני'''  <small>{{ממ|תהלים סט, ד}}</small>, ותלכנה נטיות ''' גרון'''  <small>{{ממ|ישעיהו ג, טז}}</small>, וענקים ''' לגרגרתיך'''  <small>{{ממ|משלי א, ט}}</small>, ענין אחד להם, קרובות לגרה לא יגר <small>{{ממ|ויקרא יא, ז}}</small>, ולהנגרים ארצה <small>{{ממ|ש"ב יד, יד}}</small>.
+‎השביעי, קרא '''בגרון''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נח#א|ישעיה נח א]]}}, '''וגרונך''' מצמאה {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#כה|ירמיה ב כה]]}}, נחר '''גרוני''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סט#ד|תהלים סט ד]]}}, ותלכנה נטיות '''גרון''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ג#טז|ישעיה ג טז]]}}, וענקים '''לגרגרתיך''' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/א#ט|משלי א ט]]}}, ענין אחד להם, קרובות לגרה לא יגר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יא#ז|ויקרא יא ז]]}}, ולהנגרים ארצה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יד#יד|שמואל ב, יד יד]]}}.
-‎השמיני, '''גור'''  אריה <small>{{ממ|בראשית מט, מ}}</small>, בדי ''' גרותיו'''  <small>{{ממ|נחום ב, יג}}</small>, הניקו ''' גוריהן'''  <small>{{ממ|איכה ד, ג}}</small>, אחד ''' מגריה'''  כפיר היה <small>{{ממ|יחזקאל יט, ג}}</small>, בני לביא הם.
+‎השמיני, '''גור''' אריה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מט#ט|בראשית מט ט]]}}, בדי '''גרותיו''' {{ממ|[[תנ"ך/נחום/ב#יג|נחום ב יג]]}}, הניקו '''גוריהן''' {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ד#ג|איכה ד ג]]}}, אחד '''מגריה''' כפיר היה {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יט#ג|יחזקאל יט ג]]}}, בני לביא הם.
-‎התשיעי, כאבני '''גיר'''  מנפצות <small>{{ממ|ישעיהו כו, ט}}</small>, על ''' גירא'''  די כתל <small>{{ממ|דניאל ה, ה}}</small>, לשון שיד הם, ושדת אותם בשיר <small>{{ממ|דברים כז, ב}}</small>.
+‎התשיעי, כאבני '''גיר''' מנפצות {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כו#ט|ישעיה כו ט]]}}, על '''גירא''' די כתל {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ה#ה|דניאל ה ה]]}}, לשון שיד הם, ושדת אותם בשיר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#ב|דברים כז ב]]}}.
-‎העשירי, מגררות '''במגרה'''  <small>{{ממ|מ"א ז, ט}}</small>, וישר ''' במגרה'''  <small>{{ממ|דה״‎א כ, ג}}</small>, אנשי הפתרון החליפו רי"ש במ"ם, וכן פתרו המלה ואמרו כי ישר במגרה. וישם במגרה, ומבלי תמורה המלה דרושה כדת, שקולה כמשפט, כי לא נכתב בשין כי אם להיות גזרתו מגזרת 'משור', אם יתגדל ''' המשור'''  על מניפו <small>{{ממ|ישעיהו י, טו}}</small>.
+‎העשירי, מגררות '''במגרה''' {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ז#ט|מלכים א, ז ט]]}}, וישר '''במגרה''' {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כ#ג|דברי הימים א, כ ג]]}}, אנשי הפתרון החליפו רי"ש במ"ם, וכן פתרו המלה ואמרו כי ישר במגרה. וישם במגרה, ומבלי תמורה המלה דרושה כדת, שקולה כמשפט, כי לא נכתב בשין כי אם להיות גזרתו מגזרת 'משור', אם יתגדל '''המשור''' על מניפו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/י#טו|ישעיה י טו]]}}.
-‎העשתי עשרה, אל '''תתגרו'''  בם <small>{{ממ|דברים ב, ה}}</small>, ואל ''' תתגר'''  בם מלחמה <small>{{ממ|שם ב, ט}}</small>, איש חמה ''' יגרה'''  מדון <small>{{ממ|משלי טו, יח}}</small>, כי ביי' ''' התגרית'''  <small>{{ממ|ירמיהו נ, כד}}</small>, כל היום ''' יגורו'''  מלחמות <small>{{ממ|תהלים קמ, ג}}</small>, ''' יתגרה'''  למלחמה <small>{{ממ|דניאל יא, כה}}</small>, ''' יתגוררו'''  יסורו בי <small>{{ממ|הושע ז, יד}}</small>, לשון מריבה ומצה ומדון המה. אבל 'יתגוררו' נוטה למריבה ונוטה לאסיפה, מגזרת יגורהו בחרמו <small>{{ממ|חבקוק א, טו}}</small>, וכל מלה אשר היא רבת פנים, לא יכול [ג"וו רשאי] הפותר לפתור כי אם במראה הקרוב אליה והראוי לה.
+‎העשתי עשרה, אל '''תתגרו''' בם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ב#ה|דברים ב ה]]}}, ואל '''תתגר''' בם מלחמה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ב#ט|שם ב ט]]}}, איש חמה '''יגרה''' מדון {{ממ|[[תנ"ך/משלי/טו#יח|משלי טו יח]]}}, כי ביי' '''התגרית''' {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/נ#כד|ירמיה נ כד]]}}, כל היום '''יגורו''' מלחמות {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמ#ג|תהלים קמ ג]]}}, '''יתגרה''' למלחמה {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/יא#כה|דניאל יא כה]]}}, '''יתגוררו''' יסורו בי {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ז#יד|הושע ז יד]]}}, לשון מריבה ומצה ומדון המה. אבל 'יתגוררו' נוטה למריבה ונוטה לאסיפה, מגזרת יגורהו בחרמו {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/א#טו|חבקוק א טו]]}}, וכל מלה אשר היא רבת פנים, לא יכול [ג"וו רשאי] הפותר לפתור כי אם במראה הקרוב אליה והראוי לה.
 {{ניווט כללי תחתון}}
 {{פורסם בנחלת הכלל}}

מחברת מנחם/ג/גר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:40, 8 באפריל 2021

תפריט ניווט

חיפוש