מגלה עמוקות/פח: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: תיקון) |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''אופן פח'''{{ש}}'''הואיל''' ושרינא מלה אימא, ראה משה שניצוצו של רבי עקיבא בא לעולם באותו הפרק, כמ"ש רז"ל {{ממ|סנהדרין דף צ"ו:}} מבני בנים של סיסרא למדו תורה ברבים ומנו ר' עקיבא, {{ממ|כדאיתא הוריות דף י':}} שגדולה עבירה לשמה, שמן שבע בעילות שבעל אותו הרשע, מבעילה שלישי דאיתמר גביה שכב {{ממ|שופטים ה כז}}, בלשון נקיה, בא נצוצו של רבי עקיבא. וזה סוד וסיסרא נס ברגלו {{ממ|שופטים ד טו}}, ר"ל עבור שכרע שכב בין רגליה, עבור זה נס לשם, ויעל יצאה לקראתו {{ממ|שופטים ד יח}}, היא ברזא דחכמתא שיצאה לאה לקראת יעקב {{ממ|בראשית ל טז}}, ויצא ממנה אז יששכר {{ממ|בראשית ל יח}}, כן גם כן ביציאה זו שיצאה יעל לקראת סיסרא, יצא ממנה רבי עקיב' שהוא היה מבני יששכר יודעי בינה לעתים {{ממ|דברי הימים א' יב לב}}. לכן אמר רבי עקיב' כשהייתי עם הארץ, אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור {{ממ|כדאיתא בפסחים דף מ"ט:}}, בסוד יששכר חמור גרם {{ממ|בראשית מט יד}} כדברי הר"קנט פרשת ויחי. והנה סוף השירה על סיסרא אמרה {{ממ|שופטים ה' לא}} כן יאבדו כל אויבך ה', ועל רבי עקיבא אמרה ואוהביו כצא' השמש בגבורתו, שרמזה על משה רבינו דאיתמר גביה שיקח את האהל והיה כצאת משה מן המחנה {{ממ|שמות לג ז}}, רק שמשה הוא סוד תורה שבכתב, אבל רבי עקיבא הוא סוד תורה שבעל פה, בגבורתו דייקא שהיא מסיטרא דגבורה, וזה סוד ותכסהו בשמיכה, ואמר ר' יהודא חזרנו על כל המקומות ולא מצינו עוד מלת שמיכה, אבל אמר הקב"ה שמי כה מעיד עליה שנתכוונה לשם שמים כדאיתא בילקוט עמוד פ' {{ממ|שופטים רמז מ"ד}}, רזה דמלה על סוד רבי עקיב' שיצאה נשמתו בכ"ה אתוון דיחודא, לכן אמרו לא נשאר עד אחד {{ממ|שופטים ד טז}}, רמז על רבי עקיבה שיצאה נשמתו באחד {{ממ|כדאיתא בברכות דף ס"א:}}, ולכן אתמר {{ממ|שופטים ד יט}} כי צמתי חסר א', שבשביל שתצא נשמתו בא' שהיא אחד, הוצרך לשתות אותו שתיה, לכן כששאל היש פה איש {{ממ|שופטים ד כ}}, י"ש פ"ה בגימטריא רב"י עקיב"א, ותאמר אין, לא אמרה בלשון לא, רק אמרה לשון דמשתמע תרי אפי, ומפרשה בו בלשון קודש אין פירושו לאו, אבל בלשון ארמי פירושו הן, פירוש תרווייהו קשוט, אין הניצוץ הזה עתה, אבל יהיה לאחר זמן. גם רמזה שהוא יתקן ארמית, שכן למדו רז"ל מפסוק {{ממ|תהלים קלט יז}} מה יקרו רעיך אל, על רבי עקיב' {{ממ|ע"ז דף ה'.}}, וגם אדם הראשון כשראה ספרו, הראה לו בזה הפסוק דורו של רבי עקיב', ואמרו רז"ל אדם הראשון בלשון ארמי סיפר {{ממ|סנהדרין דף ל"ח:}}, שכן ר"ת למפרע מ"ה י"קרו ר"עיך א"ל, ארמי. וכן גבי יוסף כשהראה לו נצוצו של רבי עקיב' מידי אבי"ר יע"קב {{ממ|בראשית מט כד}}, בהיפוך אתוון רב"י עקיב"א, שם הראה לו זרוע ידיו, שהם י' נצוצים, מ"שם ר"עה א"בן י"שראל, ר"ת אר"מי, שהוא היה מקליפת נגה ואין לו זכות אבות, שהיה בן גרים והוא תיקן קליפת נג"ה א"רמית, ועליו קאמר לבן יגר שהדותא {{ממ|בראשית לא מז}}, ומבואר סוד זה שכל הגרים באים מקליפות נוגה, דאיתמר גבי אברהם אב ה"מון ג"וים נ"תתיך {{ממ|בראשית יז ה}}, שהוא למפרע ר"ת נג"ה, ומאחר שבושש רכבו של סיסרא על אותו הניצוץ קאמר שבא למרחוק, לכן תיבב אם סיסרא {{ממ|שופטים ה כח}}. ועל זה העניין בא גם כן משה לבקש ואתחנן אל ה', שהראה נשמתו של רבי עקיבא שעליו אמרו יודעי בינה לעתים, לכן אמר בעת ההיא, שהתפלל גם כן שאותו העת שיהיה לזמן רחוק, יהיה בעת ההוא כתיב לזמן קרוב, ולפי שרבי עקיבה הוא סוד תורה שבעל פה, והוא היה מצד יד שמאל של משה {{ממ|כדאיתא בכוונת האר"י}}, לכן איתמר גם כן ההוא דייקא, לפי שמשה נתן תורה שבכתב, רצה גם כן לזכות לתורר שבעל פה, ועליו קאמר אתה החלות להרא"ות, שנרמז בו סוד תרמ"ב שהם תש"ע מ"אות ר"כב ב"רזל שהיה בימי סיסרא {{ממ|שופטים ד ג}}, ועליו קאמר אעברה נא, אותו העיבור יהיה לזמן קרוב, וא"ראה בגימטריא י"גר, נ"א נוטריקון נ"וגה א"רמית, שיבא אותו העיבור שיהיה לזמן רחוק לתקן יד שמאל של יגר שהדותא של לבן {{ממ|בראשית לא מז}}, שהוא בעור כנ"ל כמניין אעב"רה, אשר עליו אמרו רז"ל {{ממ|בסנהדרין דף ק"ה.}} תנא הוא בעור הוא כושן רשעתים והוא לבן הארמי, עיין שם, וסימן שלהם ולכל בני ישראל לא יחרץ כל"ב לשונו {{ממ|שמות יא ז}}. בזה תהיה מתוקנת קליפת נוגה, אלו היה משה נכנס לארץ, היה מתקן את הרע מיד, וז"ש ההר הטוב הזה. והשיב הקב"ה רב לך, עדיין לא נשלם תיקון עונו שחטא כנגדך בעור שהוא לבן, על זה אמר רב לך, ר"ל חטא גדול עשה ורב לך, כפי דברי האר"י ז"ל שהיה משבט שמעון שמתו בשבילו כ"ד אלף מישראל, לפי שהרג כ"ד אלף בשכם, וזה סוד בסודם אל תבא נפשי {{ממ|בראשית מט ו}}, על סוד העיבור שפגם שמעון ביוסף שהוא יסוד, לכן גרם שפגם אחר כך גם בסוד ברית, ואחר כך נתקנו בכ"ד אלף תלמידים שהיה לו לרבי עקיב' {{ממ|יבמות ס"ב ע"ב}}, לכן אל תוסף: | '''אופן פח'''{{ש}}'''הואיל''' ושרינא מלה אימא, ראה משה שניצוצו של רבי עקיבא בא לעולם באותו הפרק, כמ"ש רז"ל {{ממ|סנהדרין דף צ"ו:}} מבני בנים של סיסרא למדו תורה ברבים ומנו ר' עקיבא, {{ממ|כדאיתא הוריות דף י':}} שגדולה עבירה לשמה, שמן שבע בעילות שבעל אותו הרשע, מבעילה שלישי דאיתמר גביה שכב {{ממ|שופטים ה כז}}, בלשון נקיה, בא נצוצו של רבי עקיבא. וזה סוד וסיסרא נס ברגלו {{ממ|שופטים ד טו}}, ר"ל עבור שכרע שכב בין רגליה, עבור זה נס לשם, ויעל יצאה לקראתו {{ממ|שופטים ד יח}}, היא ברזא דחכמתא שיצאה לאה לקראת יעקב {{ממ|בראשית ל טז}}, ויצא ממנה אז יששכר {{ממ|בראשית ל יח}}, כן גם כן ביציאה זו שיצאה יעל לקראת סיסרא, יצא ממנה רבי עקיב' שהוא היה מבני יששכר יודעי בינה לעתים {{ממ|דברי הימים א' יב לב}}. לכן אמר רבי עקיב' כשהייתי עם הארץ, אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור {{ממ|כדאיתא בפסחים דף מ"ט:}}, בסוד יששכר חמור גרם {{ממ|בראשית מט יד}} כדברי הר"קנט פרשת ויחי. והנה סוף השירה על סיסרא אמרה {{ממ|שופטים ה' לא}} כן יאבדו כל אויבך ה', ועל רבי עקיבא אמרה ואוהביו כצא' השמש בגבורתו, שרמזה על משה רבינו דאיתמר גביה שיקח את האהל והיה כצאת משה מן המחנה {{ממ|שמות לג ז}}, רק שמשה הוא סוד תורה שבכתב, אבל רבי עקיבא הוא סוד תורה שבעל פה, בגבורתו דייקא שהיא מסיטרא דגבורה, וזה סוד ותכסהו בשמיכה, ואמר ר' יהודא חזרנו על כל המקומות ולא מצינו עוד מלת שמיכה, אבל אמר הקב"ה שמי כה מעיד עליה שנתכוונה לשם שמים כדאיתא בילקוט עמוד פ' {{ממ|שופטים רמז מ"ד}}, רזה דמלה על סוד רבי עקיב' שיצאה נשמתו בכ"ה אתוון דיחודא, לכן אמרו לא נשאר עד אחד {{ממ|שופטים ד טז}}, רמז על רבי עקיבה שיצאה נשמתו באחד {{ממ|כדאיתא בברכות דף ס"א:}}, ולכן אתמר {{ממ|שופטים ד יט}} כי צמתי חסר א', שבשביל שתצא נשמתו בא' שהיא אחד, הוצרך לשתות אותו שתיה, לכן כששאל היש פה איש {{ממ|שופטים ד כ}}, י"ש פ"ה בגימטריא רב"י עקיב"א, ותאמר אין, לא אמרה בלשון לא, רק אמרה לשון דמשתמע תרי אפי, ומפרשה בו בלשון קודש אין פירושו לאו, אבל בלשון ארמי פירושו הן, פירוש תרווייהו קשוט, אין הניצוץ הזה עתה, אבל יהיה לאחר זמן. גם רמזה שהוא יתקן ארמית, שכן למדו רז"ל מפסוק {{ממ|תהלים קלט יז}} מה יקרו רעיך אל, על רבי עקיב' {{ממ|ע"ז דף ה'.}}, וגם אדם הראשון כשראה ספרו, הראה לו בזה הפסוק דורו של רבי עקיב', ואמרו רז"ל אדם הראשון בלשון ארמי סיפר {{ממ|סנהדרין דף ל"ח:}}, שכן ר"ת למפרע מ"ה י"קרו ר"עיך א"ל, ארמי. וכן גבי יוסף כשהראה לו נצוצו של רבי עקיב' מידי אבי"ר יע"קב {{ממ|בראשית מט כד}}, בהיפוך אתוון רב"י עקיב"א, שם הראה לו זרוע ידיו, שהם י' נצוצים, מ"שם ר"עה א"בן י"שראל, ר"ת אר"מי, שהוא היה מקליפת נגה ואין לו זכות אבות, שהיה בן גרים והוא תיקן קליפת נג"ה א"רמית, ועליו קאמר לבן יגר שהדותא {{ממ|בראשית לא מז}}, ומבואר סוד זה שכל הגרים באים מקליפות נוגה, דאיתמר גבי אברהם אב ה"מון ג"וים נ"תתיך {{ממ|בראשית יז ה}}, שהוא למפרע ר"ת נג"ה, ומאחר שבושש רכבו של סיסרא על אותו הניצוץ קאמר שבא למרחוק, לכן תיבב אם סיסרא {{ממ|שופטים ה כח}}. ועל זה העניין בא גם כן משה לבקש ואתחנן אל ה', שהראה נשמתו של רבי עקיבא שעליו אמרו יודעי בינה לעתים, לכן אמר בעת ההיא, שהתפלל גם כן שאותו העת שיהיה לזמן רחוק, יהיה בעת ההוא כתיב לזמן קרוב, ולפי שרבי עקיבה הוא סוד תורה שבעל פה, והוא היה מצד יד שמאל של משה {{ממ|כדאיתא בכוונת האר"י}}, לכן איתמר גם כן ההוא דייקא, לפי שמשה נתן תורה שבכתב, רצה גם כן לזכות לתורר שבעל פה, ועליו קאמר אתה החלות להרא"ות, שנרמז בו סוד תרמ"ב שהם תש"ע מ"אות ר"כב ב"רזל שהיה בימי סיסרא {{ממ|שופטים ד ג}}, ועליו קאמר אעברה נא, אותו העיבור יהיה לזמן קרוב, וא"ראה בגימטריא י"גר, נ"א נוטריקון נ"וגה א"רמית, שיבא אותו העיבור שיהיה לזמן רחוק לתקן יד שמאל של יגר שהדותא של לבן {{ממ|בראשית לא מז}}, שהוא בעור כנ"ל כמניין אעב"רה, אשר עליו אמרו רז"ל {{ממ|בסנהדרין דף ק"ה.}} תנא הוא בעור הוא כושן רשעתים והוא לבן הארמי, עיין שם, וסימן שלהם ולכל בני ישראל לא יחרץ כל"ב לשונו {{ממ|שמות יא ז}}. בזה תהיה מתוקנת קליפת נוגה, אלו היה משה נכנס לארץ, היה מתקן את הרע מיד, וז"ש ההר הטוב הזה. והשיב הקב"ה רב לך, עדיין לא נשלם תיקון עונו שחטא כנגדך בעור שהוא לבן, על זה אמר רב לך, ר"ל חטא גדול עשה ורב לך, כפי דברי האר"י ז"ל שהיה משבט שמעון שמתו בשבילו כ"ד אלף מישראל, לפי שהרג כ"ד אלף בשכם, וזה סוד בסודם אל תבא נפשי {{ממ|בראשית מט ו}}, על סוד העיבור שפגם שמעון ביוסף שהוא יסוד, לכן גרם שפגם אחר כך גם בסוד ברית, ואחר כך נתקנו בכ"ד אלף תלמידים שהיה לו לרבי עקיב' {{ממ|יבמות ס"ב ע"ב}}, לכן אל תוסף: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה אחרונה מ־00:25, 24 במרץ 2021
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן פח
הואיל ושרינא מלה אימא, ראה משה שניצוצו של רבי עקיבא בא לעולם באותו הפרק, כמ"ש רז"ל (סנהדרין דף צ"ו:) מבני בנים של סיסרא למדו תורה ברבים ומנו ר' עקיבא, (כדאיתא הוריות דף י':) שגדולה עבירה לשמה, שמן שבע בעילות שבעל אותו הרשע, מבעילה שלישי דאיתמר גביה שכב (שופטים ה כז), בלשון נקיה, בא נצוצו של רבי עקיבא. וזה סוד וסיסרא נס ברגלו (שופטים ד טו), ר"ל עבור שכרע שכב בין רגליה, עבור זה נס לשם, ויעל יצאה לקראתו (שופטים ד יח), היא ברזא דחכמתא שיצאה לאה לקראת יעקב (בראשית ל טז), ויצא ממנה אז יששכר (בראשית ל יח), כן גם כן ביציאה זו שיצאה יעל לקראת סיסרא, יצא ממנה רבי עקיב' שהוא היה מבני יששכר יודעי בינה לעתים (דברי הימים א' יב לב). לכן אמר רבי עקיב' כשהייתי עם הארץ, אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור (כדאיתא בפסחים דף מ"ט:), בסוד יששכר חמור גרם (בראשית מט יד) כדברי הר"קנט פרשת ויחי. והנה סוף השירה על סיסרא אמרה (שופטים ה' לא) כן יאבדו כל אויבך ה', ועל רבי עקיבא אמרה ואוהביו כצא' השמש בגבורתו, שרמזה על משה רבינו דאיתמר גביה שיקח את האהל והיה כצאת משה מן המחנה (שמות לג ז), רק שמשה הוא סוד תורה שבכתב, אבל רבי עקיבא הוא סוד תורה שבעל פה, בגבורתו דייקא שהיא מסיטרא דגבורה, וזה סוד ותכסהו בשמיכה, ואמר ר' יהודא חזרנו על כל המקומות ולא מצינו עוד מלת שמיכה, אבל אמר הקב"ה שמי כה מעיד עליה שנתכוונה לשם שמים כדאיתא בילקוט עמוד פ' (שופטים רמז מ"ד), רזה דמלה על סוד רבי עקיב' שיצאה נשמתו בכ"ה אתוון דיחודא, לכן אמרו לא נשאר עד אחד (שופטים ד טז), רמז על רבי עקיבה שיצאה נשמתו באחד (כדאיתא בברכות דף ס"א:), ולכן אתמר (שופטים ד יט) כי צמתי חסר א', שבשביל שתצא נשמתו בא' שהיא אחד, הוצרך לשתות אותו שתיה, לכן כששאל היש פה איש (שופטים ד כ), י"ש פ"ה בגימטריא רב"י עקיב"א, ותאמר אין, לא אמרה בלשון לא, רק אמרה לשון דמשתמע תרי אפי, ומפרשה בו בלשון קודש אין פירושו לאו, אבל בלשון ארמי פירושו הן, פירוש תרווייהו קשוט, אין הניצוץ הזה עתה, אבל יהיה לאחר זמן. גם רמזה שהוא יתקן ארמית, שכן למדו רז"ל מפסוק (תהלים קלט יז) מה יקרו רעיך אל, על רבי עקיב' (ע"ז דף ה'.), וגם אדם הראשון כשראה ספרו, הראה לו בזה הפסוק דורו של רבי עקיב', ואמרו רז"ל אדם הראשון בלשון ארמי סיפר (סנהדרין דף ל"ח:), שכן ר"ת למפרע מ"ה י"קרו ר"עיך א"ל, ארמי. וכן גבי יוסף כשהראה לו נצוצו של רבי עקיב' מידי אבי"ר יע"קב (בראשית מט כד), בהיפוך אתוון רב"י עקיב"א, שם הראה לו זרוע ידיו, שהם י' נצוצים, מ"שם ר"עה א"בן י"שראל, ר"ת אר"מי, שהוא היה מקליפת נגה ואין לו זכות אבות, שהיה בן גרים והוא תיקן קליפת נג"ה א"רמית, ועליו קאמר לבן יגר שהדותא (בראשית לא מז), ומבואר סוד זה שכל הגרים באים מקליפות נוגה, דאיתמר גבי אברהם אב ה"מון ג"וים נ"תתיך (בראשית יז ה), שהוא למפרע ר"ת נג"ה, ומאחר שבושש רכבו של סיסרא על אותו הניצוץ קאמר שבא למרחוק, לכן תיבב אם סיסרא (שופטים ה כח). ועל זה העניין בא גם כן משה לבקש ואתחנן אל ה', שהראה נשמתו של רבי עקיבא שעליו אמרו יודעי בינה לעתים, לכן אמר בעת ההיא, שהתפלל גם כן שאותו העת שיהיה לזמן רחוק, יהיה בעת ההוא כתיב לזמן קרוב, ולפי שרבי עקיבה הוא סוד תורה שבעל פה, והוא היה מצד יד שמאל של משה (כדאיתא בכוונת האר"י), לכן איתמר גם כן ההוא דייקא, לפי שמשה נתן תורה שבכתב, רצה גם כן לזכות לתורר שבעל פה, ועליו קאמר אתה החלות להרא"ות, שנרמז בו סוד תרמ"ב שהם תש"ע מ"אות ר"כב ב"רזל שהיה בימי סיסרא (שופטים ד ג), ועליו קאמר אעברה נא, אותו העיבור יהיה לזמן קרוב, וא"ראה בגימטריא י"גר, נ"א נוטריקון נ"וגה א"רמית, שיבא אותו העיבור שיהיה לזמן רחוק לתקן יד שמאל של יגר שהדותא של לבן (בראשית לא מז), שהוא בעור כנ"ל כמניין אעב"רה, אשר עליו אמרו רז"ל (בסנהדרין דף ק"ה.) תנא הוא בעור הוא כושן רשעתים והוא לבן הארמי, עיין שם, וסימן שלהם ולכל בני ישראל לא יחרץ כל"ב לשונו (שמות יא ז). בזה תהיה מתוקנת קליפת נוגה, אלו היה משה נכנס לארץ, היה מתקן את הרע מיד, וז"ש ההר הטוב הזה. והשיב הקב"ה רב לך, עדיין לא נשלם תיקון עונו שחטא כנגדך בעור שהוא לבן, על זה אמר רב לך, ר"ל חטא גדול עשה ורב לך, כפי דברי האר"י ז"ל שהיה משבט שמעון שמתו בשבילו כ"ד אלף מישראל, לפי שהרג כ"ד אלף בשכם, וזה סוד בסודם אל תבא נפשי (בראשית מט ו), על סוד העיבור שפגם שמעון ביוסף שהוא יסוד, לכן גרם שפגם אחר כך גם בסוד ברית, ואחר כך נתקנו בכ"ד אלף תלמידים שהיה לו לרבי עקיב' (יבמות ס"ב ע"ב), לכן אל תוסף:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |