ערך/אליהו הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(קישורים פנימים)
שורה 8: שורה 8:


===טעם המנהג===
===טעם המנהג===
א. אחר שלא יכול לבוא בערבי שבתות ושבתות מבקשים שיבוא במוצאי שבת - המנהיג (שם), טור (שם), רמ"א (שם), הלבוש (שם ס"א) בשם ערך מילין. אך בדרישה (שם סק"ב) דחה שבשבת שאין טורח הכנה יכול לבוא, וביאר שבשבת אפשר שאינו יכול לבוא אם יש תחומין למעלה מעשרה. ובסדר היום (סדר ערבית של מוצאי שבת) הביא טעם זה וכתב שאף בשבת לפי שהעם בנחת ואין לבלבלם אין בן דוד בא. ובעולת שבת {{דיוק מקור}} תירץ שאף שיכול לבוא בשבת אין מתפללים על כך.
א. אחר שלא יכול לבוא בערבי שבתות ושבתות מבקשים שיבוא במוצאי שבת - המנהיג {{ממ|[[המנהיג/שבת/עא|הלכות שבת אות עא]]}}, טור {{ממ|[[טור/אורח חיים/רצה|שם]]}}, רמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצה|שם]]}}, הלבוש {{ממ|[[לבוש/אורח חיים/רצה#א|שם ס"א]]}} בשם ערך מילין. אך בדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/רצה#ב|שם סק"ב]]}} דחה שבשבת שאין טורח הכנה יכול לבוא, וביאר שבשבת אפשר שאינו יכול לבוא אם יש תחומין למעלה מעשרה. ובסדר היום {{ממ|[[סדר היום/ערבית של מוצאי שבת|סדר ערבית של מוצאי שבת]]}} הביא טעם זה וכתב שאף בשבת לפי שהעם בנחת ואין לבלבלם אין בן דוד בא. ובעולת שבת {{דיוק מקור}} תירץ שאף שיכול לבוא בשבת אין מתפללים על כך.


ב. שבזכות השבת יגאלו ישראל - המנהיג (שם), אורחות חיים (שם), אבודרהם (סדר מוצאי שבת ד"ה אליהו).
ב. שבזכות השבת יגאלו ישראל - המנהיג {{ממ|[[המנהיג/שבת/עא|הלכות שבת אות עא]]}}, אורחות חיים {{ממ|[[אורחות חיים/הבדלה/כז|הלכות הבדלה סימן כז]]}}, אבודרהם {{ממ|[[אבודרהם/מוצאי שבת|סדר מוצאי שבת ד"ה אליהו]]}}.


ג. שבמוצאי שבת נחרב הבית וראוי גם לנחמה - שו"ת בית ארזים (ח"ג הל' שבת סי' רצו אות כא).
ג. שבמוצאי שבת נחרב הבית וראוי גם לנחמה - שו"ת בית ארזים {{ממ|[[בית ארזים/ג/רצו#כא|ח"ג הלכות שבת סימן רצו אות כא]]}}.


ד. מי שנתכפרו עוונותיו בגיהנום או צדיק שעשה מקצת חטאים מקבלם עליו אליהו הנביא שלא ישוב לגיהנום - שכחת לקט (ע' אליהו ואלישע) בשם הרוקח בספר סודי רזיא. כעי"ז כ' החיד"א (מחזיק ברכה או"ח סי' תר"א סק"א) בשם תלמידי ר"י החסיד שקיבלו מרבם, שסובל דין הצדיקים שהיו צריכים לצאת מגיהנום בא' מימות השבוע.
ד. מי שנתכפרו עוונותיו בגיהנום או צדיק שעשה מקצת חטאים מקבלם עליו אליהו הנביא שלא ישוב לגיהנום - שכחת לקט {{ממ|ע' אליהו ואלישע}} בשם הרוקח בספר סודי רזיא. כעי"ז כ' החיד"א {{ממ|[[מחזיק ברכה/אורח חיים/תרא#א|מחזיק ברכה או"ח סימן תרא סק"א]}} בשם תלמידי ר"י החסיד שקיבלו מרבם, שסובל דין הצדיקים שהיו צריכים לצאת מגיהנום בא' מימות השבוע.


ה. שאליהו יושב וכותב זכויותיהם של שומרי שבת - מהרי"ל (סוף הל' שבת) בשם ר"ש מנוישטאט. ובס' ברכת המזון וזמירות ופירושיהם מרבי יחיאל מיכל מוראפשטיק, כתב שמתפללים אנו שיכתוב זכויותינו לטובה כיון ששמרנו שבת כהלכתה, ובכף החיים (פלאג'י, סי' לא אות כב) כתב שמחזיקים לו טובה על שכותב זכויותיהם של שומרי שבת [עי' טעמים נוספים ספר מחמדי שבת פרק כא].
ה. שאליהו יושב וכותב זכויותיהם של שומרי שבת - מהרי"ל {{ממ|סוף הלכות שבת}}{{דיוק מקור}} בשם ר"ש מנוישטאט. ובספר ברכת המזון וזמירות ופירושיהם מרבי יחיאל מיכל מוראפשטיק, כתב שמתפללים אנו שיכתוב זכויותינו לטובה כיון ששמרנו שבת כהלכתה, ובכף החיים {{ממ|[[כף החיים (פלאג'י)/לא#כב|פלאג'י, סימן לא אות כב]]}} כתב שמחזיקים לו טובה על שכותב זכויותיהם של שומרי שבת [עי' טעמים נוספים ספר מחמדי שבת {{ממ|פרק כא}}].


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־15:23, 1 בנובמבר 2018

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אליהו הנביא

זמן הגעתו

אם בא בשבת. עי' להלן 'הזכרתו במוצאי שבת טעם המנהג'. ובסידור בית יעקב (דף רא.) כתב שהאותיות הנעלמות ב'שבת' כלומר השלמת שם האותיות 'שין' - 'ין' וכו', עולה עולה בגימטריא משיח בן דוד, כיון שבשבת הוא נעלם ואחר שבת מתגלה. והובאה גימטריא זו במגלה עמוקות (פ' ואתחנן אופן רנב) ובעונג שבת (אות פא).

הזכרתו במוצאי שבת

מקור

אור זרוע (הלכות מוצאי שבת סימן צה ד"ה בפרק אילו) הביא תשובת הגאונים לומר הבדלות ופיוטים שנתפייטו מאליהו במוצאי שבת. וכ"כ בספר המנהיג (הלכות שבת אות עא), מחזור ויטרי (סימן רג), אורחות חיים (הלכות הבדלה סימן כז), אבודרהם (סדר מוצאי שבת), צדה לדרך (מאמר רביעי, כלל ראשון, פרק שביעי), טור ושו"ע (או"ח סימן רצה).

טעם המנהג

א. אחר שלא יכול לבוא בערבי שבתות ושבתות מבקשים שיבוא במוצאי שבת - המנהיג (הלכות שבת אות עא), טור (שם), רמ"א (שם), הלבוש (שם ס"א) בשם ערך מילין. אך בדרישה (שם סק"ב) דחה שבשבת שאין טורח הכנה יכול לבוא, וביאר שבשבת אפשר שאינו יכול לבוא אם יש תחומין למעלה מעשרה. ובסדר היום (סדר ערבית של מוצאי שבת) הביא טעם זה וכתב שאף בשבת לפי שהעם בנחת ואין לבלבלם אין בן דוד בא. ובעולת שבת [השלם מקור] תירץ שאף שיכול לבוא בשבת אין מתפללים על כך.

ב. שבזכות השבת יגאלו ישראל - המנהיג (הלכות שבת אות עא), אורחות חיים (הלכות הבדלה סימן כז), אבודרהם (סדר מוצאי שבת ד"ה אליהו).

ג. שבמוצאי שבת נחרב הבית וראוי גם לנחמה - שו"ת בית ארזים (ח"ג הלכות שבת סימן רצו אות כא).

ד. מי שנתכפרו עוונותיו בגיהנום או צדיק שעשה מקצת חטאים מקבלם עליו אליהו הנביא שלא ישוב לגיהנום - שכחת לקט (ע' אליהו ואלישע) בשם הרוקח בספר סודי רזיא. כעי"ז כ' החיד"א {{ממ|[[מחזיק ברכה/אורח חיים/תרא#א|מחזיק ברכה או"ח סימן תרא סק"א]}} בשם תלמידי ר"י החסיד שקיבלו מרבם, שסובל דין הצדיקים שהיו צריכים לצאת מגיהנום בא' מימות השבוע.

ה. שאליהו יושב וכותב זכויותיהם של שומרי שבת - מהרי"ל (סוף הלכות שבת)[השלם מקור] בשם ר"ש מנוישטאט. ובספר ברכת המזון וזמירות ופירושיהם מרבי יחיאל מיכל מוראפשטיק, כתב שמתפללים אנו שיכתוב זכויותינו לטובה כיון ששמרנו שבת כהלכתה, ובכף החיים (פלאג'י, סימן לא אות כב) כתב שמחזיקים לו טובה על שכותב זכויותיהם של שומרי שבת [עי' טעמים נוספים ספר מחמדי שבת (פרק כא)].

מעבר לתחילת הדף