יפה תואר על שמות רבה/א/לו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(תיקון) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''ידע''' שהם עתידים לומר זה אלי כי וידע אלהים משמע שנודע לו לבדו אשר לא נודע עדנה בארץ לעת הזאת: | '''ידע''' שהם עתידים לומר זה אלי כי וידע אלהים משמע שנודע לו לבדו אשר לא נודע עדנה בארץ לעת הזאת: | ||
'''ריב"ל | '''ריב"ל אמר ראה שעתידים לומר כו'.''' פי' אע"ג דידע שיחטאו בעגל ולא היו ראוים לגאולה מ"מ ידע ג"כ את צדקותם שיקדימו נעשה לנשמע ובא זה ויכפר על זה. ואע"ג דבלא"ה אינם ראוים להענש בשביל מה שעתידין לחטוא כי האדם נידון רק באשר הוא שם ואיך יעכב את הגאולה בשביל מה שעתידין לחטוא. מ"מ בלי האמונה בנעשה ונשמע לא היו ראוים לנסים כאלה בשביל שהביט הקב"ה עון בהם לעתיד. ומ"ש בלשון להקדים נעשה לנשמע ולא אמר שאמרו נעשה ונשמע נראים הדברים. כי נעשה הנאמר על המעשה ונשמע הנאמר על התלמוד הוא שני דברים. ופי' אף כי במה שעשו את העגל הפסידו את המעשה וזה מה שאמרו נעשה. אבל את הנשמע הנאמר על התלמוד לא הפסידו ולפי הכלל כי התכנית והעיקר יבואו באחרונה לכן במה שבא התלמוד באחרונה ירוחמו ויגאלו וכמו שאמרינן לקמן פכ"ז גבי משל לב' כוסות וכו': [ובעיקר דברי המדרש נ"ל עפ"י מה שאמרו בירושלמי שקלים פ"א (בע"י סי' י"ז) אי אתה יכול לעמוד על אופי של אומה זו כו' כי המה עושים דבר והפוכו. ולכן גם חטאתם אינם חטאות שלא יוכלו להמחות וז"ש ראה שעתידים לומר אלה אלהיך ישראל וידע ג"כ שעתידים להקדים נעשה לנשמע. לכן גם עונם לא נכתם בקרבם]: | ||
''' אלמלא זכות האבות.''' לא שזכות אבות גדולה מזכות עצמו רק משום דאית ביה תרתי: | ''' אלמלא זכות האבות.''' לא שזכות אבות גדולה מזכות עצמו רק משום דאית ביה תרתי: | ||
גרסה אחרונה מ־23:57, 27 בפברואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ידע הקב"ה שעליו לגאלם למען שמו ובעבור הברית שכרת עם האבות כצ"ל. ושני טעמים הם למה ידע אלהים לגאלם האחד למען שמו וכמו שמביא מיחזקאל ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים והשני למען בריתו וכדכתיב ויזכור אלהים את בריתו:
להמרות על ים סוף שנעשה להם טינא ואומרים אלו לאלו מטיט ולבנים יצאנו ובטיט ולבנים באנו כדאיתא בשוח"ט מז' ק"ו:
ידע שהם עתידים לומר זה אלי כי וידע אלהים משמע שנודע לו לבדו אשר לא נודע עדנה בארץ לעת הזאת:
ריב"ל אמר ראה שעתידים לומר כו'. פי' אע"ג דידע שיחטאו בעגל ולא היו ראוים לגאולה מ"מ ידע ג"כ את צדקותם שיקדימו נעשה לנשמע ובא זה ויכפר על זה. ואע"ג דבלא"ה אינם ראוים להענש בשביל מה שעתידין לחטוא כי האדם נידון רק באשר הוא שם ואיך יעכב את הגאולה בשביל מה שעתידין לחטוא. מ"מ בלי האמונה בנעשה ונשמע לא היו ראוים לנסים כאלה בשביל שהביט הקב"ה עון בהם לעתיד. ומ"ש בלשון להקדים נעשה לנשמע ולא אמר שאמרו נעשה ונשמע נראים הדברים. כי נעשה הנאמר על המעשה ונשמע הנאמר על התלמוד הוא שני דברים. ופי' אף כי במה שעשו את העגל הפסידו את המעשה וזה מה שאמרו נעשה. אבל את הנשמע הנאמר על התלמוד לא הפסידו ולפי הכלל כי התכנית והעיקר יבואו באחרונה לכן במה שבא התלמוד באחרונה ירוחמו ויגאלו וכמו שאמרינן לקמן פכ"ז גבי משל לב' כוסות וכו': [ובעיקר דברי המדרש נ"ל עפ"י מה שאמרו בירושלמי שקלים פ"א (בע"י סי' י"ז) אי אתה יכול לעמוד על אופי של אומה זו כו' כי המה עושים דבר והפוכו. ולכן גם חטאתם אינם חטאות שלא יוכלו להמחות וז"ש ראה שעתידים לומר אלה אלהיך ישראל וידע ג"כ שעתידים להקדים נעשה לנשמע. לכן גם עונם לא נכתם בקרבם]:
אלמלא זכות האבות. לא שזכות אבות גדולה מזכות עצמו רק משום דאית ביה תרתי:
ונגלה על משה. עיקר המחלוקת בסימן הזה הוא בשביל מה נגאלו. חד אמר מתוך רחמים וחד אמר מתוך זכות אבות וקידוש ה'. וחד אמר בזכות התורה וחד אמר מתוך תשובה וכו' ולא ס"ל כמאן דאמר לקמן בד"ר פ"ב מתוך חמשה דברים נגאלו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |