שו"ת הרא"ש/נג/ו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (תיקון תצוגה) |
מ (←top: סדר בתבניות הניווט) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל נג - סימן ו'''</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל נג - סימן ו'''</noinclude> | ||
'''ומה''' שכתבת וזה לשונך בהא דאיתמר נמי התם (יבמות ל"ז) קידשה בתוך שלש וברח פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר משמתינן ליה וחד אמר עירוקיה מסתייה הוה עובדא וא"ל רפרם עירוקיה מסתייה ופרש"י ז"ל עירוקיה מסתייה ולא בעי למכפייה למיתב גיטא דגלי דעתיה דלא בעי לכנוס עד זמנו ע"כ משמע היכא דלא ערק משמתינן ליה עד שיגרש ואם ירצה לגרש לא משמתינן ליה וקשיא לך דלא אשכחן דקנסו אותו להוציא בגט אלא במעוברת ומינקת חברו אבל בתוך שלש לא וטעמא דמילתא דלא עדיף קדש מנשא ובודאי נשא בתוך שלשה לא מפקינן מיניה בגיטא דליכא תקנתא בגירושין שכבר נתקלקל ההבחנה אלא מפרישין אותה עד תשלום ג' חדשים שלא יהא חוטא נשכר וכיון שכנס בתוך שלש אינו מוציא בגט קידשה נמי לא יוציא בגט דלא ליהוו מילי דרבנן כחוכא ואטלולא אלא (מפרישין אותו עד תשלום שלשה חדשים ו) מעכבין אותו מלכנוס עד תשלום שלשה חדשים עכ"ל. | '''ומה''' שכתבת וזה לשונך בהא דאיתמר נמי התם (יבמות ל"ז) קידשה בתוך שלש וברח פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר משמתינן ליה וחד אמר עירוקיה מסתייה הוה עובדא וא"ל רפרם עירוקיה מסתייה ופרש"י ז"ל עירוקיה מסתייה ולא בעי למכפייה למיתב גיטא דגלי דעתיה דלא בעי לכנוס עד זמנו ע"כ משמע היכא דלא ערק משמתינן ליה עד שיגרש ואם ירצה לגרש לא משמתינן ליה וקשיא לך דלא אשכחן דקנסו אותו להוציא בגט אלא במעוברת ומינקת חברו אבל בתוך שלש לא וטעמא דמילתא דלא עדיף קדש מנשא ובודאי נשא בתוך שלשה לא מפקינן מיניה בגיטא דליכא תקנתא בגירושין שכבר נתקלקל ההבחנה אלא מפרישין אותה עד תשלום ג' חדשים שלא יהא חוטא נשכר וכיון שכנס בתוך שלש אינו מוציא בגט קידשה נמי לא יוציא בגט דלא ליהוו מילי דרבנן כחוכא ואטלולא אלא (מפרישין אותו עד תשלום שלשה חדשים ו) מעכבין אותו מלכנוס עד תשלום שלשה חדשים עכ"ל. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''ואין''' לך לסתור דברי רש"י מפני קושיות הללו ומה שכתבת דלא אשכחן דקנסו להוציא בגט אלא במעוברת ומינקת אבל בתוך שלש לא דלא עדיף קדש מנשא עדיף לפי דבריך ואין כאן חוכא ואטלולא דטעמא רבה איכא למילתא דחכמים אמרו להוציא בגט שמא יבא הדבר לידי קלקול במעוברת חברו ומינקת שלא ימות הולד וכן במקדש תוך שלש שלא ישאנה ויבלבל זרע ראשון והשני אבל כשנשאה כבר נתבלבל ולמה יוציא בגט ודי בהפרשה כמו שכתבת שלא יהא חוטא נשכר ועוד לדבריך שכתבת דודאי נשאו בתוך שלש לא מפקינן בגיטא משום דליכא תקנתא בגירושין שכבר נתקלקלה ההבחנה אלא מפרישין שלא יהא חוטא נשכר מנא לך דמפרישין כיון דליכא תו למיחש להבחנה לא אשכחן הפרשה גבי תוך שלש אלא גבי שנים שקדשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה נחלפו זה בזה אהא קתני מפרישין אותם ג' חדשים שמא מעוברת הן והיינו לכתחלה כמו שאסרו לישא לכתחלה תוך שלשה חדשים משום הבחנה אבל לדבריך דליכא תו חשש הבחנה כשנשאת כבר מנא לן דמפרישין אלא בודאי אפילו נשא איכא חשש הבחנה דאין כל אשה מתעברת מיד ובכל ביאה וביאה איכא למיחש השתא הוא דמעברא הלכך בין קידשה בין נשא כופין אותו להוציא עד שיעברו שלשה חדשים ונקט פלוגתייהו בקידשה לרבותא דאע"פ דלא עבר כל כך משמתינן ליה והא דקשיא לך למה אין כופין אותו בשוטי הנה ידעת דברי ר"ח שהביא ראיה מן הירושלמי שאין מעשין אלא לפסולות ואף לדברי ר"י ז"ל שפירש דכל כפיה היא בשוטי יש לחלק דשאני הכא שאין גט זה אלא לזמן ואתה וכל אשר לך שלום נאום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל. | '''ואין''' לך לסתור דברי רש"י מפני קושיות הללו ומה שכתבת דלא אשכחן דקנסו להוציא בגט אלא במעוברת ומינקת אבל בתוך שלש לא דלא עדיף קדש מנשא עדיף לפי דבריך ואין כאן חוכא ואטלולא דטעמא רבה איכא למילתא דחכמים אמרו להוציא בגט שמא יבא הדבר לידי קלקול במעוברת חברו ומינקת שלא ימות הולד וכן במקדש תוך שלש שלא ישאנה ויבלבל זרע ראשון והשני אבל כשנשאה כבר נתבלבל ולמה יוציא בגט ודי בהפרשה כמו שכתבת שלא יהא חוטא נשכר ועוד לדבריך שכתבת דודאי נשאו בתוך שלש לא מפקינן בגיטא משום דליכא תקנתא בגירושין שכבר נתקלקלה ההבחנה אלא מפרישין שלא יהא חוטא נשכר מנא לך דמפרישין כיון דליכא תו למיחש להבחנה לא אשכחן הפרשה גבי תוך שלש אלא גבי שנים שקדשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה נחלפו זה בזה אהא קתני מפרישין אותם ג' חדשים שמא מעוברת הן והיינו לכתחלה כמו שאסרו לישא לכתחלה תוך שלשה חדשים משום הבחנה אבל לדבריך דליכא תו חשש הבחנה כשנשאת כבר מנא לן דמפרישין אלא בודאי אפילו נשא איכא חשש הבחנה דאין כל אשה מתעברת מיד ובכל ביאה וביאה איכא למיחש השתא הוא דמעברא הלכך בין קידשה בין נשא כופין אותו להוציא עד שיעברו שלשה חדשים ונקט פלוגתייהו בקידשה לרבותא דאע"פ דלא עבר כל כך משמתינן ליה והא דקשיא לך למה אין כופין אותו בשוטי הנה ידעת דברי ר"ח שהביא ראיה מן הירושלמי שאין מעשין אלא לפסולות ואף לדברי ר"י ז"ל שפירש דכל כפיה היא בשוטי יש לחלק דשאני הכא שאין גט זה אלא לזמן ואתה וכל אשר לך שלום נאום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל. | ||
<noinclude> | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־23:22, 27 בפברואר 2021
שו"ת הרא"ש 
נג ו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל נג - סימן ו
ומה שכתבת וזה לשונך בהא דאיתמר נמי התם (יבמות ל"ז) קידשה בתוך שלש וברח פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר משמתינן ליה וחד אמר עירוקיה מסתייה הוה עובדא וא"ל רפרם עירוקיה מסתייה ופרש"י ז"ל עירוקיה מסתייה ולא בעי למכפייה למיתב גיטא דגלי דעתיה דלא בעי לכנוס עד זמנו ע"כ משמע היכא דלא ערק משמתינן ליה עד שיגרש ואם ירצה לגרש לא משמתינן ליה וקשיא לך דלא אשכחן דקנסו אותו להוציא בגט אלא במעוברת ומינקת חברו אבל בתוך שלש לא וטעמא דמילתא דלא עדיף קדש מנשא ובודאי נשא בתוך שלשה לא מפקינן מיניה בגיטא דליכא תקנתא בגירושין שכבר נתקלקל ההבחנה אלא מפרישין אותה עד תשלום ג' חדשים שלא יהא חוטא נשכר וכיון שכנס בתוך שלש אינו מוציא בגט קידשה נמי לא יוציא בגט דלא ליהוו מילי דרבנן כחוכא ואטלולא אלא (מפרישין אותו עד תשלום שלשה חדשים ו) מעכבין אותו מלכנוס עד תשלום שלשה חדשים עכ"ל.
עוד הקשית למה כופין בנדוי יכפוהו בשוטי כשאר כופין אותו להוציא [כהני שבגמרא ומתוך כך סתרת פרש"י וכתבת לא שנא קדש ולא שנא נשא אין כופין אותו להוציא] אלא מפרישין אותו והנדוי הוא בשביל שעבר על דברי חכמים ואם ברח ונכנע ונתבייש מן החכמים שבעירו מסתייה ולא משמתינן ליה.
ואין לך לסתור דברי רש"י מפני קושיות הללו ומה שכתבת דלא אשכחן דקנסו להוציא בגט אלא במעוברת ומינקת אבל בתוך שלש לא דלא עדיף קדש מנשא עדיף לפי דבריך ואין כאן חוכא ואטלולא דטעמא רבה איכא למילתא דחכמים אמרו להוציא בגט שמא יבא הדבר לידי קלקול במעוברת חברו ומינקת שלא ימות הולד וכן במקדש תוך שלש שלא ישאנה ויבלבל זרע ראשון והשני אבל כשנשאה כבר נתבלבל ולמה יוציא בגט ודי בהפרשה כמו שכתבת שלא יהא חוטא נשכר ועוד לדבריך שכתבת דודאי נשאו בתוך שלש לא מפקינן בגיטא משום דליכא תקנתא בגירושין שכבר נתקלקלה ההבחנה אלא מפרישין שלא יהא חוטא נשכר מנא לך דמפרישין כיון דליכא תו למיחש להבחנה לא אשכחן הפרשה גבי תוך שלש אלא גבי שנים שקדשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה נחלפו זה בזה אהא קתני מפרישין אותם ג' חדשים שמא מעוברת הן והיינו לכתחלה כמו שאסרו לישא לכתחלה תוך שלשה חדשים משום הבחנה אבל לדבריך דליכא תו חשש הבחנה כשנשאת כבר מנא לן דמפרישין אלא בודאי אפילו נשא איכא חשש הבחנה דאין כל אשה מתעברת מיד ובכל ביאה וביאה איכא למיחש השתא הוא דמעברא הלכך בין קידשה בין נשא כופין אותו להוציא עד שיעברו שלשה חדשים ונקט פלוגתייהו בקידשה לרבותא דאע"פ דלא עבר כל כך משמתינן ליה והא דקשיא לך למה אין כופין אותו בשוטי הנה ידעת דברי ר"ח שהביא ראיה מן הירושלמי שאין מעשין אלא לפסולות ואף לדברי ר"י ז"ל שפירש דכל כפיה היא בשוטי יש לחלק דשאני הכא שאין גט זה אלא לזמן ואתה וכל אשר לך שלום נאום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |