שו"ת הרא"ש/נג/ה

שו"ת הרא"ש ‏ נג ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל נג - סימן ה

ילמדנו רבינו בהא דפליגי רבי מאיר ורבנן בריש פרק החולץ בנשא מעוברת חברו או מינקת חברו ופסקו רבוותא כרבנן דאמרי ולכשיגיע לכנוס יכנוס משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דרבא ומר זוטרא קיימי כרבנן דאמר רבא ולדברי חכמים יוציא בגט אמר מר זוטרא דיקא נמי דקתני יוציא ולא קתני יפרוש ורבא מוקי נמי לדרבי מאיר בשיטה ואף על גב דאביי דחי לה הא קיי"ל כרבא לגבי אביי בר מיע"ל קג"ם וסוגיא דשמעתין התם נמי כדרבנן דבעיא מי עביד רבנן תקנתא לכהן או לא והא דאמרינן בפרק אעפ"י (נ"ז) הלכה כרבי מאיר בגזרותיו [דוקא בגזרותיו] אבל לא בקנסותיו והשתא מיבעיא לי אי אית לה כתובה או לא ואת"ל אית לה כתובה [מצי גבי מיניה כתובה לאלתר מכי גרשה לה וכשיגיע זמן החזרה] מצי למימר לא בעינא ליה ואי בעית לה כתוב לה כתובה אחריתי או דילמא כתובה תליא וקיימא עד זמן החזרה אי בעי כניס לה ואי לא בעי ליה הפסידה כתובתה והריני מציע לפניך סברתי ואתה תאיר עיני בהלכה זו נראה לי דאית לה כתובה ולא דמיא לשניות דאין להן כתובה כדתנן בפרק יש מותרות (פ"ד) ובפרק אלמנה ניזונית (ק’) משום דשאני שניות שאין להן היתר אבל מעוברת דאית לה היתר לכשיגיע זמן לכנוס לא קנסו אותה חכמים בכתובתה ולרבי מאיר ודאי כיון דאין לה היתר ודאי אין לה כתובה דומיא דשניות ודוקא מנה ומאתים אבל תוספת יש לה דומיא דשניות כדאמרינן בפרק אלמנה ניזונית (ק"א) אבל לרבנן כיון דאית לה היתר אית לה כתובה [אפילו מנה ומאתים וכיון דמכח דאית לה היתר אית לה כתובה] לא מציא למיתבע כתובה עד שיגיע זמן היתר החזרה ולא בעי איהו וכניס לה אבל כל זמן האיסור מצי איהו אמר בעינא לה לכשיגיע זמן החזרה והוא רוצה לכנסה והיא אינה רוצה תפסיד כתובתה כגון מורדת אף על גב דמורדת אגידא ביה והא לא אגידא ביה מכל מקום כיון דאין לה כתובה אלא משום דיש לה היתר וכשהגיע זמן ההיתר היא מורדת מלינשא לו אין לה כתובה וטעמו של דבר כיון שלא הצריכוהו חכמים לגרש אלא להפרישו מאיסור עד שיגיע זמן ההיתר גם הכתובה תלויה ועומדת עד שיגיע זמן ההיתר כמו שבארנו.

[עוד ילמדנו רבינו בהא דאיתמר נמי התם קידשה בתוך ג' חדשים וברח עירוקיה מסתייה ופירש רש"י עירוקיה מסתייה ולא בעי לאכפייה למיתב גיטא דגלי דעתיה דלא בעי מיכנס עד זמנו ע"כ משמע היכא דלא ערק משמתינן לו עד שיגרש וקשה לי דלא אשכחן דקנסו אותו להוציא בגט אלא במעוברת או מניקה אבל כנסה בתוך שלשה חדשים לא וטעמא דמילתא דלא עדיף קידשה מכנסה ובודאי אם נשא תוך שלשה חדשים לא מפקינן מיניה בגיטא משום דליכא תקנה בגרושין שכבר נתבלבלה ההבחנה אלא מפרישין אותו עד תשלום ג' חדשים שלא יהא חוטא נשכר וכיון דכנסה תוך ג' חדשים אינו מוציא בגט קידשה נמי אינו מוציא דלא להוי מילי דרבנן כחוכא ואטלולא אלא מפרישין אותו עד תשלום ג' חדשים רוצה לומר מעכבין אותו מליכנוס עד תשלום ג' חדשים ועוד קשה לי למה יכפוהו ע"י נידוי יכפוהו כדין אלו שכופין להוציא דמפרישין אותו כדאיתא בפ"ב דגיטין (פ"ח) ובחזקת הבתים בגמרא דאומנין והאריסים (מ"ח) אלא ודאי לא שנא קידש ולא שנא נשא תוך ג' חדשים אין כופין אותו להוציא אלא מפרישין אותו וא"כ הנידוי למה אי משום הפרישה מאי איריא ערק אפילו לא ערק נמי אי פריש הכי נמי מסתייה אלא מסתבר שהנדוי הוא משום דעבר אמילי דרבנן משום הכי עירוקיה מסתייה שנכנע ונתבייש מן החכמים שבעירו כענין שנאמר הראית כי נכנע אחאב וכיון דמשמתינן המקדש תוך שלשה אעפ"י שלא טעם עדיין העבירה כ"ש הנושא מעוברת או מניקה שכבר טעם העבירה דמשמתינן ליה משום העבירה וכן משמע מתוך מה שכת בהרמב"ם בפי"א מהלכות גיטין דכתב ג' אין כופין אותו להוציא בגט אלא מפרישין וגבי נשא מעוברת ומניקת כתב דכופין אותו להוציא בגט וא"כ סבר הר"ם ז"ל שמנדין אותו כעבריין כמו שבארנו נאום יששכר הלוי בר יקותיאל הלוי זצ"ל].

תשובה יקבל את תשובתו החכם ר' יששכר הלוי ש"צ בענין מעוברת חברו דפשיטא לך דלרבי מאיר אין לה כתובה כיון דאין לה היתר דומיא דשניות יראה לי דלרבי מאיר יש לה כתובה דאין ללמדה משניות דשאני שנייה שעומדת כל ימיה באיסור וגזרו עליה משום סייג והרחקה לערוה משמרת למשמרת לכך ראוי להחמיר עליה שתצא בלא כתובה כי שם שנייה עליה כל ימיה אבל מעוברת חברו אסרו חכמים משום דסתם מעוברת למיניקה קיימא ודילמא מיעכר חלבה וקטלא ליה ואיסור זה בשעת נישואין הוא ועתיד לפסוק ואין איסור זה חמור כאיסור שנייה שעשאוהו מדבריהם כאיסור ערוה ועוד דנראה לי דמעוברת חברו הוא מרגילה ולא היא מרגילתו דאשה חסה על בנה אלא שהוא משדלתה ואומר לה שאם תלד יכלכל הילד שלא ימות וכיון שהוא מרגילה יש לה כתובה ולרבנן דאמרי יוציא בגט וכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס על כרחך בגט כריתות מגרש לה וכל תנאי וחזרה תלויה בשניהם וכיון דגט כריתות יהיב לה גביית כתובתה תלוי בדעתה ואם תרצה תתבע כתובתה כשאר כל הנשים המתגרשות ואם תרצה לחזור אליו יכולה לומר לא אחזור אלא אם כן תכתוב לי כתובה אחרת.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף