שו"ת הרא"ש/עט/ד

שו"ת הרא"ש ‏ עט ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עט - סימן ד

תשובה אל הזקן הנכבד רבי אברהם ברבי סעדיה על אשר שאלת על ספר שמונה נביאים שהיה של ראובן והיה ממושכן ביד שמעון והוציא לוי שטר על ראובן מוקדם לשטר כי הלוה מעות לראובן קודם שמשכן ראובן את הספר לשמעון וטען לוי כיון ששטרו מוקדם ושעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי [אף על גב דשאר מטלטלי שנתן ראובן לא הוה גבה מיניה אף על גב ששיעבד לו מטלטלין אגב מקרקעי] יש לו להוציא מיד שמעון ספר זה מכח קדימה כי שטרו קדם קודם שקנה ראובן את הספר וכל זה מבורר ושמעון טוען אף על גב שכותבין בשטר שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי נהגו שלא להגבות לבעל חוב מטלטלי דמכר מפני תקנת השוק ואחר כך בא יהודה והוציא גם הוא שטר על ראובן מוקדם לשל לוי ואמר אם מכח קדימה יוכל לוי להוציא הספר מיד שמעון אם כן הוא הזוכה בו כי שטרו מוקדם לשל לוי ואחר כך הוציא לוי שטר חוב על יהודה ואמר אם תזכו את יהודה בספר אגבנו ממנו בחובי ופסקו הדיינין דשייך דין קדימה במטלטלין שמכר או נתן או משכן הלוה מדינא דגמרא כדמוכח בחזקת הבתים (מ"ד) בשמעתא דמכר לו פרה או טלית וגם מכח המנהג כי בררו שהדיין שהיה דן בעיר הוציא פעמים מטלטלי שמכר הלוה ונתנם למלוה בגביית חובו וגם פסקו כיון ששטר לוי ויהודה קדמו לקניית הספר שיגבוהו שניהם בחובם לכל אחד כפי שטרו כיון שכתב להם דאקני ויגבה לוי החלק שגבה יהודה בספר בשטר שיש לו על יהודה.

הוי יודע כי יפה פסקו הדיינים לפום דינא דגמרא אמנם מיום באי לארץ הזאת תמהתי על כי ראיתי כן בשטרות שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי דאם כן אין לך אדם שקונה חפץ מחברו ורציתי לבטלו ואמרו לי אף על פי שכותבין כן בשטרות כבר נהגו בכל הארץ שאין מגבין לבעל חוב מטלטלי שמכר או שנתן הלוה מפני תקנת השוק על כן לבי נוקפי כי מאחר שידוע הוא שפשט מנהג זה בארץ שאין מגבין לבעל חוב ממטלטלי של לוקח שאם היה מקום שלא פשט כן המנהג ראוי היה שבאותו מקום לא יקנה אדם מחברו שום חפץ כי אם בשטר ואחריות כמו קרקע והיה הרגש גדול בדבר כי דין זה היה נמצא בכל יום כמה פעמים והיה הדבר ידוע לכל בני העיר גם מתוך דברי הדיינים מוכיח שידוע להם המנהג שבכל הארץ אלא שראו לומר אחר שעשה מעשה הדיין המוקדם והוציא מטלטלי מיד הלוקח ונתנו למלוה זו היא ראיה שלא פשט המנהג בעיר ההיא ואני אומר שאינה ראיה שמא הדיין ההוא דן דינא דגמרא ולא שם אל לבו המנהג שאלו לא פשט המנהג [לשם כי אומדנא דמוכח היא שאם פשט המנהג רבו הדינים בכל יום בנדון זה ועוד יחקרו אם פשט המנהג] בעיר היה ידוע ומפורסם לכל בני העיר כמו שכתבתי למעלה על כן אני אומר שאין להוציא הספר מיד שמעון שהוא מוחזק בו עד שיתברר בירור גמור שלא פשט המנהג בכל אותה המדינה ובעיירות הסמוכות לה אם לא פשט באותן העיירות הסמוכות לה מסביב איפשר שגם באותה העיר לא פשט אבל אם פשט בעיירות שסביבותיה ודאי אין ראיה ממה שדן הדיין המוקדם.

סבור הייתי שאי אפשר שלא תוכלו לעמוד על המנהג כי הוא דבר הוה ומצוי בכל יום ולכן כתבתי שאין להוציא מיד שמעון עד שיתברר המנהג וכיון שכתבת שאי אפשר לברר שפשט המנהג שם שלא להגבות לבעל חוב מטלטלין משטעבדין אלא אדרבא אירע מעשה פעמים שהגבו הדיין מטלטלין משועבדים אני אומר כיון שאין בירור למנהג יעמוד הדבר על דבר תורה ויגבו לבעל חוב מן המטלטלין הידועין שקדמו ללוה קודם החוב השני שלוה ומה שטען כן בעל הספר שאביו קנאו לו ובזה רוצה לסלק בעלי החובין ממנו כבר נתברר בעדים שאין בדבריו ממש.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף