אוצר:בית המדרש/הלכה/שבת

בדף זה ירוכזו הדיונים בענייני הלכות שבת.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

בישול בכלי שני

בנוגע לשאלה שכידוע כלי שני אינו מבשל, ויש ליישב עם תפיסת המדע של ימינו, הגורסת שהבישול תלוי בטמפרטורה ובאורך זמן הבישול בלבד. אבל הביאור בזה פשוט שכמו בהרבה ממלאכות שבת ומהפעולות שעליהן מדברת התורה, פעולת הבישול אינה רק פונקציונלית - כדי ליצור תבשיל, אלא ישנם דגשים גם ובעיקר על אופן הפעולה המקובל או זה שהיה במשכן.

ולכן גם כלי ראשון אינו מבשל מן התורה (לדעת הירושלמי דכ"ר הוי גזרה וכ"ש הוי גזרה לגזרה), מפני שהתורה אסרה רק בישול באור עצמו, ובישול אחר אינו "דרך הבישול", וכשם שהתירו מאותה הסיבה את הבישול בחמה. ייתכן גם שבישול בכלי ראשון היה מקובל ולכן הוא מוגדר בישול מן התורה - לפי התפיסה המקובלת. כך גם נוכל להסביר את עניין קלי הבישול, שדרך בישולם הוא גם בכלי שני או אפילו בכלי שלישי.

ואציין את לשון הריטב"א (חולין קד ב):

ופרכי' ס"ס כלי שני הוא וכלי שני אינו מבשל. פי' אינו חשוב בישול לענין שבת להתחייב עליו כדאיתא התם וכן לענין בשר בחלב אבל לענין איסור ודאי כלי שני מפליט ומבליע שכל שיוצא מכלל צונן מפליט ולא גרע ממליחה ומבי' השחיטה למ"ד בה"ש רותח וכדכתבי' לעיל בפ"ק במסכת ע"א.

מדבריו נראה שהגדרת הבישול לעניין שבת ובשר בחלב אינה בהכרח לפי ההגדרה הטבעית, אלא לפי מה שקבעו חז"ל כשהגדירו את המושג בישול.

ויעויין ברשב"א (שבת מב.) שכתב ואפילו היו מים שהיד סולדת בהן לאחר שנתערבו צונן לתוכן, אינו מחמת הצונן שיש בו להיות יד סולדת אלא מחמת הראשונים שלא נצטננו.

והגרש"ז (הובא בשמירת שבת כהלכתה פרק א הערה קעו) הקשה על כך משקית נילון עם צוננים שמתחממים בכלי שני יותר מיד סולדת בו. ואפשר שהרשב"א מיירי על דרך הכלל וע"פ ראיה זו וכלל זה הגדירו רבותינו מהוא בישול, וכפי שאני מבקש לטעון. (ממשתמש עמנואל בן חיים) מצולות ים (שיחה) 16:42, 25 בינואר 2021 (IST)

חקירה בהוצאה

יש לחקור במי שעקר חפץ ברשות הרבים ואחר כך בנה גוי מחיצות סביביו ואח״כ הניח החפץ. האם נחשב כהוצאה מרה״ר לרשות היחיד? דב״ש (שיחה) 04:57, 12 ביולי 2020 (UTC)

יש לחלק את השאלה, בין אופן שמניח באותו מקום שעקר משם, לאופן שהעבירו קצת מהמקום שעקר משם [ואלי באופן הזה יל"ד מתוס' הנ"ל], דבאופן שמניח באותו מקום שעקר משם, אולי דומה קצת למי שלא עשה כלום [וכמו שהבונה מחיצות סביב חפץ שהיה ברה"ר ועשהו רה"י דודאי פטור], ועי' שבת ה. לגבי זרק חפץ ונעקר ממקומו וחזר הוא וקיבלו, ועיי"ש בר"ח. בן עזאי (שיחה) 11:45, 12 ביולי 2020 (UTC)

שינוי כשהדרך לעשות בשינוי

יל"ע בגוונא דשרי לחלל שבת בשינוי (כגון סכנת אבר וכד'), האם יהא מותר ללחוץ על לחצן המעלית או על המתג וכד' ע"י המרפק בזמן כזמננו (עם התפשטות מגיפת הקורונה) או שבעת הזאת לא חשיב שינוי אחר שפשט המנהג אצל המון העם ללחוץ ע"י המרפק מטעם "ונשמרתם", ואדרבה המשתמש באצילי ידו כבעבר, סכל ופושע יקרא. או שמא י"ל דאזלינן בתר שינוי דחשיב בעלמא ולא מתחשבים בזמנים מיוחדים דדיה לצרה בשעתה. משים עצמו כהדיוט (שיחה) 16:41, 29 במרץ 2020 (UTC)

בעיקר הנושא, כאשר המלאכה היא סגירת מעגל, ההנחה שלחיצה על ידי מרפק נחשבת שינוי טעונה בירור. בשעתו, במלחמת המפרץ פורסמה הוראה בשם הגרי זילברשטיין שליט"א להתיר שינוי כזה לחיוג בטלפון באמצעות מזלג, והיו אז שתמהו על פסק זה ונקטו שאין זה שינוי בעיקר המלאכה. אברהם יגל (שיחה) 18:59, 29 במרץ 2020 (UTC)

טיפות עיניים בשבת

האם מותר לשים טיפות עיניים בשבת, כשסיבת השמתם אינה מפני חולי אלא כדי למנוע יובש או גירוד בעין. כלומר, הטיפות נועדו למעשה "להרטיב" את העין ולא "לרפאות" אותה. חיפשתי ב"אורחות שבת" ולא מצאתי. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

שלום, הרב ארחות שבת שנה פרקו בנושא זה, בקובץ הנפלא "היכלא", גליון ד, תשע"ד, עמ' קלז. "בעניין שימוש בדמעות מלאכותיות בשבת". מסקנתו שם חד-משמעית לאיסור. אולי ברבות הימים נקבל את אישור הרבנים ארחות שבת להעלאת ספרם הנפלא לאוצר הספרים דנן, ואז נוכל לצרף מדור הוספות מקבצי 'היכלא' ויזכו על ידינו להגדיל תורה ולהאדירה. אוצר האוצר (שיחה) 20:03, 2 בדצמבר 2019 (UTC)