ערך/אתרוג: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
והחכם צבי {{ממ|[[חכם צבי/ט|סימן ט]] הו"ד במשנ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תרמח#לג|סימן תרמח סקל"ג]]}} כתב שאם אין לו אתרוג אחר יכול ליטלו אף ביום הראשון{{הערה|ועיין קבא דקשייתא {{ממ|[[קבא דקשייתא/עה|עה]]}} מה שדן בדבריו. וע"ע ערוך השלחן {{ממ|[[ערוך השלחן/אורח חיים/תרמח#כה|סימן תרמח סכ"ה]]}}.}} | והחכם צבי {{ממ|[[חכם צבי/ט|סימן ט]] הו"ד במשנ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תרמח#לג|סימן תרמח סקל"ג]]}} כתב שאם אין לו אתרוג אחר יכול ליטלו אף ביום הראשון{{הערה|ועיין קבא דקשייתא {{ממ|[[קבא דקשייתא/עה|עה]]}} מה שדן בדבריו. וע"ע ערוך השלחן {{ממ|[[ערוך השלחן/אורח חיים/תרמח#כה|סימן תרמח סכ"ה]]}}.}} | ||
== ברכת שהחיינו == | |||
האחרונים נחלקו אם מברכין שהחיינו על אתרוג{{הערה|שד"ח (ברכות ב' סק"ב)}}, י"א שלא לברך, דדר באילנו כל השנה,{{הערה|כתב סופר (סי' כג) הלכות קטנות (ח"א רלג, ועי' ח"ב רנז) ומשנ"ב (רכה טז)}} והכת"ס מוסיף דגם הוא בוסר ולא ראוי לברכה זו, יש שכללו לאתרוג בדין ירקות שאין מברכין עליהם שהחיינו.{{הערה|חסד לאלפים ויפה ללב (רכה ו)}} ובשד"ח שם פלפל בכל הטעמים, דעל טעם שדר באילנו הביא מחסד לאלפים בשם פרי האדמה, שאם יש זמן קבוע לגדילתו מברכין שהחיינו אף שדרכו להתקיים כל השנה באילן. {{הערה|וצ"ע ממש"כ המג"א בטעם שאין מברכין על ירקות - מפני שמשמרים אותם בקרקע כל השנה.}} ועל הטעם שהוא בוסר, הקשה מהמשנה פ"ק דמעשרות (משנה ד') דאתרוגין תחילתן וסופן אוכל, ומהנפסק בשו"ע (רב ס"ב) דעל פירות האילן מברכים בורא פרי העץ משיוציאו פרי, דלא כעל בוסר שמברכים בורא פרי האדמה. וכן כתב שער אפרים (סי' לה). ועל הטעם שאתרוג שווה לירק כתב דיש לפקפק, משמע בכוונתו שלגבי זה אולי לא שווה לירק, א"נ יש הרבה ירקות שמברכין שהחיינו. ולמעשה נקט דהוי ספק ברכה. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה מ־22:40, 2 בנובמבר 2020
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
אתרוג
אסור באכילה
בגמרא בסוכה (לה.) מבואר שאתרוג ערלה וכיוצא בזה פסול כיון דבעינן לכם, וכיון שאסור באכילה אינו חשוב לכם.
ובמגן אברהם (סימן תרמט סקכ"ב) הסתפק באתרוג שבלע איסור ונאסר מחמת כן באכילה, אם נפסל בכך למצוות ארבעת המינים, או שמאחר שאינו אסור מחמת עצמו וכל איסורו מחמת סיבה צדדית דדבר אחר בלוע בו שמא יוכשר. ולמסקנה כתב המג"א שנראה שיש להכשירו בשאר ימים.
ובעיקר הציור הקשה הפרי מגדים (א"א שם) שאם התבשל האתרוג הרי אתרוג מבושל אסור, וכן אם נכבש דעת המגן אברהם עצמו (סימן תרמח סקכ"ב) שכבוש כמבושל[1], ואם רק נפל עליו איסור חם, הרי בכה"ג לא נאסר אלא הקליפה ואם כן אין לפסול בכך את האתרוג כי בכה"ג אין האיסור אוסר אלא כדי קליפה ואף אם נקלוף את האתרוג ממש עדיין יוכשר לברכה ביום הראשון.
פיטם
אתרוג שאין לו פיטם ואין לדעת אם נפל הפיטם או שאתרוג זה מזן אתרוגים שאין בו פיטם. יעויין בשער הציון (סימן תרמח סקל"ז) שהביא דעת האליה רבה בשם הב"ח להחמיר ודעת הפרי מגדים להקל משום ספק ספיקא.
והחכם צבי (סימן ט הו"ד במשנ"ב סימן תרמח סקל"ג) כתב שאם אין לו אתרוג אחר יכול ליטלו אף ביום הראשון[2]
ברכת שהחיינו
האחרונים נחלקו אם מברכין שהחיינו על אתרוג[3], י"א שלא לברך, דדר באילנו כל השנה,[4] והכת"ס מוסיף דגם הוא בוסר ולא ראוי לברכה זו, יש שכללו לאתרוג בדין ירקות שאין מברכין עליהם שהחיינו.[5] ובשד"ח שם פלפל בכל הטעמים, דעל טעם שדר באילנו הביא מחסד לאלפים בשם פרי האדמה, שאם יש זמן קבוע לגדילתו מברכין שהחיינו אף שדרכו להתקיים כל השנה באילן. [6] ועל הטעם שהוא בוסר, הקשה מהמשנה פ"ק דמעשרות (משנה ד') דאתרוגין תחילתן וסופן אוכל, ומהנפסק בשו"ע (רב ס"ב) דעל פירות האילן מברכים בורא פרי העץ משיוציאו פרי, דלא כעל בוסר שמברכים בורא פרי האדמה. וכן כתב שער אפרים (סי' לה). ועל הטעם שאתרוג שווה לירק כתב דיש לפקפק, משמע בכוונתו שלגבי זה אולי לא שווה לירק, א"נ יש הרבה ירקות שמברכין שהחיינו. ולמעשה נקט דהוי ספק ברכה.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |