ילקוט ספורים/דברים/ראה/קיח/יב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הסבה מטי:תב:ילקרוע לתב:ילקרוא) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
'''ושמחת בחגך''' וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#יד|דברים טז, יד]]}}. | '''ושמחת בחגך''' וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#יד|דברים טז, יד]]}}. | ||
{{ | {{ילקרוא|א}}תנו רבנן מעשה ברבי אלעאי שהלך להקביל פני רבי אליעזר רבו ברגל בלוד, אמר ליה אלעאי אינך משובתי הרגל, שהיה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנים שאינם יוצאין מבתיהן ברגל, שנאמר ושמחת בחגך וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#יד|שם]]}}. | ||
{{ | {{ילקרוא|ב}}ר' זעירא סליק לגזורה דר' אילא ולא קביל עלוי מיטעום כלום, [ולא ידעין] אין משום דלא הוה עיסקיה טעם כלום עד יפני מוסף, ולא ידעין אין משום שאין שבחו של תלמיד חכם להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו בהדין לא ידעין. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
=ילקוט הרואים= | =ילקוט הרואים= | ||
{{ | {{ילקרוא-|א}}[[בבלי/סוכה/כז/ב|סוכה כ"ז:]] [[ירושלמי/סוכה/ב/ה|ירושלמי סוכה פ"ב ה"ה דף י.]] {{ילקרוא-|ב}} [[ירושלמי/סוכה/ב/ה|שם דף י:]] | ||
=לקט הקוצרים= | =לקט הקוצרים= | ||
'''אינך משובתי הרגל'''. הואיל ולא עמדת בביתך אצל אשתך. '''משבח אני את העלצנים'''. אעפ"י שלא בשביל הרגל מתעכבין, שהרי אף כל ימות השנה אין יוצאין מחמת עצלנות אעפ"כ משבחן אני. '''לגזורה'''. למול, וחג הסוכות היה, ויש אומרים גזורה שם מקום, ולא רצה לטעום כלום. '''הכי גרסינן ולא ידעין אין משום דלא הוה עסקיה כו''''. והכי פירושו ומספקא לן אם משום שהיה רגיל שלא לאכול קודם שהתפלל מוסף או משום שהיה ברגל ולא רצה לאכול אלא בביתו. | '''אינך משובתי הרגל'''. הואיל ולא עמדת בביתך אצל אשתך. '''משבח אני את העלצנים'''. אעפ"י שלא בשביל הרגל מתעכבין, שהרי אף כל ימות השנה אין יוצאין מחמת עצלנות אעפ"כ משבחן אני. '''לגזורה'''. למול, וחג הסוכות היה, ויש אומרים גזורה שם מקום, ולא רצה לטעום כלום. '''הכי גרסינן ולא ידעין אין משום דלא הוה עסקיה כו''''. והכי פירושו ומספקא לן אם משום שהיה רגיל שלא לאכול קודם שהתפלל מוסף או משום שהיה ברגל ולא רצה לאכול אלא בביתו. |
גרסה אחרונה מ־14:37, 29 בספטמבר 2020
< הקודם · הבא > |
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה |
ושמחת בחגך וגו' (דברים טז, יד).
אתנו רבנן מעשה ברבי אלעאי שהלך להקביל פני רבי אליעזר רבו ברגל בלוד, אמר ליה אלעאי אינך משובתי הרגל, שהיה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנים שאינם יוצאין מבתיהן ברגל, שנאמר ושמחת בחגך וגו' (שם).
בר' זעירא סליק לגזורה דר' אילא ולא קביל עלוי מיטעום כלום, [ולא ידעין] אין משום דלא הוה עיסקיה טעם כלום עד יפני מוסף, ולא ידעין אין משום שאין שבחו של תלמיד חכם להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו בהדין לא ידעין.
ילקוט הרואים[עריכה]
אסוכה כ"ז: ירושלמי סוכה פ"ב ה"ה דף י. ב שם דף י:
לקט הקוצרים[עריכה]
אינך משובתי הרגל. הואיל ולא עמדת בביתך אצל אשתך. משבח אני את העלצנים. אעפ"י שלא בשביל הרגל מתעכבין, שהרי אף כל ימות השנה אין יוצאין מחמת עצלנות אעפ"כ משבחן אני. לגזורה. למול, וחג הסוכות היה, ויש אומרים גזורה שם מקום, ולא רצה לטעום כלום. הכי גרסינן ולא ידעין אין משום דלא הוה עסקיה כו'. והכי פירושו ומספקא לן אם משום שהיה רגיל שלא לאכול קודם שהתפלל מוסף או משום שהיה ברגל ולא רצה לאכול אלא בביתו.