אילת השחר/בבא בתרא/נח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי) |
מ (←top: תיקון) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''רשב"ם ד"ה לחד ברא.''' לאחד מבני אותו שיבררו ב"ד. משמע דרוצה ליתן למי שיבררו שזהו בנו, ובד"ה אמרו להו כתב דכיון דזהו צנוע מסתברא דאותו אהב יותר, ומאי צריך לזה הא כיון דהוא אמר למי שיבררו שזה בנו והא בירר שזהו בנו ולא האחרים, ועי' ברש"ש. ונראה דודאי בדיבורו מבואר דלמי שיבררו נותן, אבל אם לא יבררו אמרינן שודא ואז יתן למי שאהב יותר, וזה באמת לא הי' סגי לסמוך ע"ז בתור בירור, אבל בתור שודא מגיע לו דמסתמא אהב אותו יותר. והנה מהרשב"ם משמע דרק כאן זיכהו מדין שודא, אבל בהא דחביתא דעפרא ודגרמא ודאודרא הי' מצד דזהו ודאי כונתו, ומהריטב"א בשם רשב"ם משמע קצת דיתכן דגם זה דלעיל הוי מדין שודא. והראוני בחו"מ סי' ט"ו, והמקור ציין בבה"ג שם לתשו' הרא"ש (כלל ק"ז סי' ו') דמפרש אחרת מהרשב"ם וריטב"א. | '''רשב"ם ד"ה לחד ברא.''' לאחד מבני אותו שיבררו ב"ד. משמע דרוצה ליתן למי שיבררו שזהו בנו, ובד"ה אמרו להו כתב דכיון דזהו צנוע מסתברא דאותו אהב יותר, ומאי צריך לזה הא כיון דהוא אמר למי שיבררו שזה בנו והא בירר שזהו בנו ולא האחרים, ועי' ברש"ש. ונראה דודאי בדיבורו מבואר דלמי שיבררו נותן, אבל אם לא יבררו אמרינן שודא ואז יתן למי שאהב יותר, וזה באמת לא הי' סגי לסמוך ע"ז בתור בירור, אבל בתור שודא מגיע לו דמסתמא אהב אותו יותר. והנה מהרשב"ם משמע דרק כאן זיכהו מדין שודא, אבל בהא דחביתא דעפרא ודגרמא ודאודרא הי' מצד דזהו ודאי כונתו, ומהריטב"א בשם רשב"ם משמע קצת דיתכן דגם זה דלעיל הוי מדין שודא. והראוני בחו"מ סי' ט"ו, והמקור ציין בבה"ג שם לתשו' הרא"ש (כלל ק"ז סי' ו') דמפרש אחרת מהרשב"ם וריטב"א. | ||
'''תוד"ה מציין.''' הנה עיקר קושייתם משום דס"ל דאין מציינין אלא היכא שיש טומאת אהל כמבואר בתוס' נזיר דף נ"ד, ובנימוק"י תירץ דס"ל דגם באופן שאינו מטמא אלא בנגיעה כגון בקבר סתום מ"מ כהן מוזהר בנגיעה ולכך צריך לציין המקום. וצ"ע דכתב הגר"א במס' אהלות דקרקע עולם אינה מטמאה משום קבר סתום רק אם המת בתוך הבנין וכיון שהקבר שבתוך המערה הוא רק קרקע עולם נמצא שלא יטמא הנוגע משום קבר סתום וצ"ע, וכן מתוס' בנזיר משמע דרק משום דאין מציינין על טומאת נגיעה גרידא הוי קשה להו אבל טומאת נגיעה יהי' על הנוגע בקבר אע"פ שזה קרקע עולם. | '''תוד"ה מציין.''' הנה עיקר קושייתם משום דס"ל דאין מציינין אלא היכא שיש טומאת אהל כמבואר בתוס' נזיר דף נ"ד, ובנימוק"י תירץ דס"ל דגם באופן שאינו מטמא אלא בנגיעה כגון בקבר סתום מ"מ כהן מוזהר בנגיעה ולכך צריך לציין המקום. וצ"ע דכתב הגר"א במס' אהלות דקרקע עולם אינה מטמאה משום קבר סתום רק אם המת בתוך הבנין וכיון שהקבר שבתוך המערה הוא רק קרקע עולם נמצא שלא יטמא הנוגע משום קבר סתום וצ"ע, וכן מתוס' בנזיר משמע דרק משום דאין מציינין על טומאת נגיעה גרידא הוי קשה להו אבל טומאת נגיעה יהי' על הנוגע בקבר אע"פ שזה קרקע עולם. | ||
'''והתוס'''' תירצו דאברהם נקרא אדם וכן אדם הראשון, ולפי"ז זה נאמר רק בדין טומאת מת דמקרו אדם, אבל בריטב"א מובא בשם תוס' דכיון דקיימו כל התורה והיו נביאים דינם כישראל, משמע דלכל דיני התורה דינם כישראל, אלא דאפשר דכ"ז דלגבי דידן דינם כישראל לענין שיש טומאת מת עליהם, אבל הם לגבי עצמם יתכן דהי' דינם רק כבני נח אפי' להריטב"א. | '''והתוס'''' תירצו דאברהם נקרא אדם וכן אדם הראשון, ולפי"ז זה נאמר רק בדין טומאת מת דמקרו אדם, אבל בריטב"א מובא בשם תוס' דכיון דקיימו כל התורה והיו נביאים דינם כישראל, משמע דלכל דיני התורה דינם כישראל, אלא דאפשר דכ"ז דלגבי דידן דינם כישראל לענין שיש טומאת מת עליהם, אבל הם לגבי עצמם יתכן דהי' דינם רק כבני נח אפי' להריטב"א. | ||
{{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}} | {{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:01, 30 באוגוסט 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
רשב"ם ד"ה לחד ברא. לאחד מבני אותו שיבררו ב"ד. משמע דרוצה ליתן למי שיבררו שזהו בנו, ובד"ה אמרו להו כתב דכיון דזהו צנוע מסתברא דאותו אהב יותר, ומאי צריך לזה הא כיון דהוא אמר למי שיבררו שזה בנו והא בירר שזהו בנו ולא האחרים, ועי' ברש"ש. ונראה דודאי בדיבורו מבואר דלמי שיבררו נותן, אבל אם לא יבררו אמרינן שודא ואז יתן למי שאהב יותר, וזה באמת לא הי' סגי לסמוך ע"ז בתור בירור, אבל בתור שודא מגיע לו דמסתמא אהב אותו יותר. והנה מהרשב"ם משמע דרק כאן זיכהו מדין שודא, אבל בהא דחביתא דעפרא ודגרמא ודאודרא הי' מצד דזהו ודאי כונתו, ומהריטב"א בשם רשב"ם משמע קצת דיתכן דגם זה דלעיל הוי מדין שודא. והראוני בחו"מ סי' ט"ו, והמקור ציין בבה"ג שם לתשו' הרא"ש (כלל ק"ז סי' ו') דמפרש אחרת מהרשב"ם וריטב"א.
תוד"ה מציין. הנה עיקר קושייתם משום דס"ל דאין מציינין אלא היכא שיש טומאת אהל כמבואר בתוס' נזיר דף נ"ד, ובנימוק"י תירץ דס"ל דגם באופן שאינו מטמא אלא בנגיעה כגון בקבר סתום מ"מ כהן מוזהר בנגיעה ולכך צריך לציין המקום. וצ"ע דכתב הגר"א במס' אהלות דקרקע עולם אינה מטמאה משום קבר סתום רק אם המת בתוך הבנין וכיון שהקבר שבתוך המערה הוא רק קרקע עולם נמצא שלא יטמא הנוגע משום קבר סתום וצ"ע, וכן מתוס' בנזיר משמע דרק משום דאין מציינין על טומאת נגיעה גרידא הוי קשה להו אבל טומאת נגיעה יהי' על הנוגע בקבר אע"פ שזה קרקע עולם.
והתוס' תירצו דאברהם נקרא אדם וכן אדם הראשון, ולפי"ז זה נאמר רק בדין טומאת מת דמקרו אדם, אבל בריטב"א מובא בשם תוס' דכיון דקיימו כל התורה והיו נביאים דינם כישראל, משמע דלכל דיני התורה דינם כישראל, אלא דאפשר דכ"ז דלגבי דידן דינם כישראל לענין שיש טומאת מת עליהם, אבל הם לגבי עצמם יתכן דהי' דינם רק כבני נח אפי' להריטב"א.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |