ראשי תיבות בבלי/מועד קטן/ו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רובע זרע ממין אחר ימעט והתניא התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה דתניא בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות אחת שמנכשין להם שדותיהן ואחת שמשליכין לפני בהמתם התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים ועדיין היו שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה:
מתני' ר"א בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה:
גמ' אמר רב יהודה אם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי כשאמרו אסור להשקותן במועד לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו לפני המועד מותר להשקותן במועד ואם היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא שדה גריד מאי טעמא דאפלא משוי לה חרפא ה"נ אפלא משוי לה חרפא ת"ר מרביצין שדה לבן בשביעית אבל לא במועד והא תניא מרביצין בין במועד בין בשביעית אמר רב הונא לא קשיא הא ר"א בן יעקב הא רבנן תניא אידך מרביצין שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית ולא עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית:
מתני' צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית וחכ"א משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:
גמ' מאי אישות אמר רב יהודה בריה שאין לה עינים אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מאי קרא כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש ת"ר צדין את האישות ואת העכברים משדה הלבן ומשדה האילן כדרכו ומחריבין חורי נמלים כיצד מחריבין רשב"ג אומר מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דקאי בתרי עברי נהרא והוא דליכא גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הכנה ליצירת ראשי תיבות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{רת הוראות}} | |||
ר{{רת|ובע}} ז{{רת|רע}} מ{{רת|מין}} א{{רת|חר}} י{{רת|מעט}} ו{{רת|התניא}} ה{{רת|תקינו}} ש{{רת|יהו}} מ{{רת|פקירין}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|שדה}} כ{{רת|ולה}} ל{{רת|א}} ק{{רת|שיא}} כ{{רת|אן}} ק{{רת|ודם}} ת{{רת|קנה}} כ{{רת|אן}} ל{{רת|אחר}} ת{{רת|קנה}} ד{{רת|תניא}} ב{{רת|ראשונה}} ה{{רת|יו}} ע{{רת|וקרין}} ו{{רת|משליכין}} ל{{רת|פני}} ב{{רת|המתן}} ו{{רת|היו}} ב{{רת|עלי}} ב{{רת|תים}} ש{{רת|מחין}} ש{{רת|תי}} ש{{רת|מחות}} א{{רת|חת}} ש{{רת|מנכשין}} ל{{רת|הם}} ש{{רת|דותיהן}} ו{{רת|אחת}} ש{{רת|משליכין}} ל{{רת|פני}} ב{{רת|המתם}} ה{{רת|תקינו}} ש{{רת|יהו}} ע{{רת|וקרין}} ו{{רת|משליכין}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|דרכים}} ו{{רת|עדיין}} ה{{רת|יו}} ש{{רת|מחין}} ש{{רת|מחה}} ג{{רת|דולה}} ש{{רת|מנכשין}} ש{{רת|דותיהן}} ה{{רת|תקינו}} ש{{רת|יהו}} מ{{רת|פקירין}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|שדה}} כ{{רת|ולה}}: {{ש}}'''[[משנה/מועד קטן/א#ג|מתני']]''' ר{{רת|"א}} ב{{רת|ן}} י{{רת|עקב}} א{{רת|ומר}} מ{{רת|ושכין}} א{{רת|ת}} ה{{רת|מים}} מ{{רת|אילן}} ל{{רת|אילן}} ו{{רת|בלבד}} ש{{רת|לא}} י{{רת|שקה}} א{{רת|ת}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|שדה}} ז{{רת|רעים}} ש{{רת|לא}} ש{{רת|תו}} ל{{רת|פני}} ה{{רת|מועד}} ל{{רת|א}} י{{רת|שקם}} ב{{רת|מועד}} ו{{רת|חכמים}} מ{{רת|תירין}} ב{{רת|זה}} ו{{רת|בזה}}: {{ש}}'''גמ'''' א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ם}} ה{{רת|יתה}} ש{{רת|דה}} מ{{רת|טוננת}} מ{{רת|ותר}} ת{{רת|ניא}} נ{{רת|מי}} ה{{רת|כי}} כ{{רת|שאמרו}} א{{רת|סור}} ל{{רת|השקותן}} ב{{רת|מועד}} ל{{רת|א}} א{{רת|מרו}} א{{רת|לא}} ב{{רת|זרעים}} ש{{רת|לא}} ש{{רת|תו}} מ{{רת|לפני}} ה{{רת|מועד}} א{{רת|בל}} ז{{רת|רעים}} ש{{רת|שתו}} ל{{רת|פני}} ה{{רת|מועד}} מ{{רת|ותר}} ל{{רת|השקותן}} ב{{רת|מועד}} ו{{רת|אם}} ה{{רת|יתה}} ש{{רת|דה}} מ{{רת|טוננת}} מ{{רת|ותר}} ו{{רת|אין}} מ{{רת|שקין}} ש{{רת|דה}} ג{{רת|ריד}} ב{{רת|מועד}} ו{{רת|חכמים}} מ{{רת|תירין}} ב{{רת|זה}} ו{{רת|בזה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בינא}} ש{{רת|מע}} מ{{רת|ינה}} ה{{רת|אי}} ת{{רת|רביצא}} ש{{רת|רי}} ל{{רת|תרבוצי}} ב{{רת|חולא}} ד{{רת|מועדא}} ש{{רת|דה}} ג{{רת|ריד}} מ{{רת|אי}} ט{{רת|עמא}} ד{{רת|אפלא}} מ{{רת|שוי}} ל{{רת|ה}} ח{{רת|רפא}} ה{{רת|"נ}} א{{רת|פלא}} מ{{רת|שוי}} ל{{רת|ה}} ח{{רת|רפא}} ת{{רת|"ר}} מ{{רת|רביצין}} ש{{רת|דה}} ל{{רת|בן}} ב{{רת|שביעית}} א{{רת|בל}} ל{{רת|א}} ב{{רת|מועד}} ו{{רת|הא}} ת{{רת|ניא}} מ{{רת|רביצין}} ב{{רת|ין}} ב{{רת|מועד}} ב{{רת|ין}} ב{{רת|שביעית}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ה{{רת|ונא}} ל{{רת|א}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} ר{{רת|"א}} ב{{רת|ן}} י{{רת|עקב}} ה{{רת|א}} ר{{רת|בנן}} ת{{רת|ניא}} א{{רת|ידך}} מ{{רת|רביצין}} ש{{רת|דה}} ל{{רת|בן}} ע{{רת|רב}} ש{{רת|ביעית}} כ{{רת|די}} ש{{רת|יצאו}} י{{רת|רקות}} ב{{רת|שביעית}} ו{{רת|לא}} ע{{רת|וד}} א{{רת|לא}} ש{{רת|מרביצין}} ש{{רת|דה}} ל{{רת|בן}} ב{{רת|שביעית}} כ{{רת|די}} ש{{רת|יצאו}} י{{רת|רקות}} ל{{רת|מוצאי}} ש{{רת|ביעית}}: {{ש}}'''[[משנה/מועד קטן/א#ד|מתני']]''' צ{{רת|דין}} א{{רת|ת}} ה{{רת|אישות}} ו{{רת|את}} ה{{רת|עכברים}} מ{{רת|שדה}} ה{{רת|אילן}} ו{{רת|משדה}} ה{{רת|לבן}} כ{{רת|דרכו}} ב{{רת|מועד}} ו{{רת|בשביעית}} ו{{רת|חכ"א}} מ{{רת|שדה}} ה{{רת|אילן}} כ{{רת|דרכו}} ו{{רת|משדה}} ה{{רת|לבן}} ש{{רת|לא}} כ{{רת|דרכו}} ו{{רת|מקרין}} א{{רת|ת}} ה{{רת|פירצה}} ב{{רת|מועד}} ו{{רת|בשביעית}} ב{{רת|ונה}} כ{{רת|דרכו}}: {{ש}}'''גמ'''' מ{{רת|אי}} א{{רת|ישות}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} ב{{רת|ריה}} ש{{רת|אין}} ל{{רת|ה}} ע{{רת|ינים}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בא}} ב{{רת|ר}} י{{רת|שמעאל}} ו{{רת|איתימא}} ר{{רת|ב}} י{{רת|ימר}} ב{{רת|ר}} ש{{רת|למיא}} מ{{רת|אי}} ק{{רת|רא}} [[תנ"ך/תהלים/נח#ט|כ{{רת|מו}} ש{{רת|בלול}} ת{{רת|מס}} י{{רת|הלך}} נ{{רת|פל}} א{{רת|שת}} ב{{רת|ל}} ח{{רת|זו}} ש{{רת|מש}}]] ת{{רת|"ר}} צ{{רת|דין}} א{{רת|ת}} ה{{רת|אישות}} ו{{רת|את}} ה{{רת|עכברים}} מ{{רת|שדה}} ה{{רת|לבן}} ו{{רת|משדה}} ה{{רת|אילן}} כ{{רת|דרכו}} ו{{רת|מחריבין}} ח{{רת|ורי}} נ{{רת|מלים}} כ{{רת|יצד}} מ{{רת|חריבין}} ר{{רת|שב"ג}} א{{רת|ומר}} מ{{רת|ביא}} ע{{רת|פר}} מ{{רת|חור}} ז{{רת|ה}} ו{{רת|נותן}} ל{{רת|תוך}} ח{{רת|ור}} ז{{רת|ה}} ו{{רת|הן}} ח{{רת|ונקין}} ז{{רת|ה}} א{{רת|ת}} ז{{רת|ה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|ימר}} ב{{רת|ר}} ש{{רת|למיא}} מ{{רת|שמיה}} ד{{רת|אביי}} ו{{רת|הוא}} ד{{רת|קאי}} ב{{רת|תרי}} ע{{רת|ברי}} נ{{רת|הרא}} ו{{רת|הוא}} ד{{רת|ליכא}} ג{{רת|שרא}} ו{{רת|הוא}} ד{{רת|ליכא}} ג{{רת|מלא}} ו{{רת|הוא}} ד{{רת|ליכא}} מ{{רת|צרא}} {{שומר דף בבלי|עד}} | |||
אחת | |||
{{ש}}'''[[משנה/מועד קטן/א#ג|מתני']]''' ר"א | |||
לא | |||
{{ש}}'''גמ'''' | |||
לפני | |||
{{ש}}'''[[משנה/מועד קטן/א#ד|מתני']]''' | |||
משדה | |||
{{ש}}'''גמ'''' | |||
את | |||
{{שומר דף בבלי|עד | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:31, 3 באוגוסט 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שיח השדה |
עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')
מתני' ר"א בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה:
גמ' אמר רב יהודה אם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי כשאמרו אסור להשקותן במועד לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו לפני המועד מותר להשקותן במועד ואם היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא שדה גריד מאי טעמא דאפלא משוי לה חרפא ה"נ אפלא משוי לה חרפא ת"ר מרביצין שדה לבן בשביעית אבל לא במועד והא תניא מרביצין בין במועד בין בשביעית אמר רב הונא לא קשיא הא ר"א בן יעקב הא רבנן תניא אידך מרביצין שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית ולא עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית:
מתני' צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית וחכ"א משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:
גמ' מאי אישות אמר רב יהודה בריה שאין לה עינים אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מאי קרא כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש ת"ר צדין את האישות ואת העכברים משדה הלבן ומשדה האילן כדרכו ומחריבין חורי נמלים כיצד מחריבין רשב"ג אומר מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דקאי בתרי עברי נהרא והוא דליכא גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא