מנחת שי/שופטים/כ: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטמטית - הגירסא הראשונית של הטקסט פורסמה ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== יג == | == יג == | ||
'''ולא אבו בנימן.''' | '''ולא אבו בנימן.''' בני ק' ולא כתיב והוא חד מן י' מלין דקריין ולא כתבו ע"פ המסורת וסימן נמסר ברות וחיסר הכתוב מלת בני כי עשו זמה ונבלה בישראל וראוי היה לגרוע יחוסם מבנימן הצדיק ולהרחיק' מתולדותיו ומכללו ולא כינס בני בנימן כי לא אבו לשמוע בקול אחיהם ושאר כל המקומות שקראם בני בנימן נתן להם תקוה ודרך תשובה אם יחזרו ממעשיהם הרעים ויעשו תשובה יקראו בנים על שם אביהם כך מצאתי בפי' י' דברים נקרים ולא נכתבים: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''ויתפקדו בני בנימן.''' | '''ויתפקדו בני בנימן.''' הקו"ף רפויה והפ"א קמוצה שלא כמנהג ההתפעל וכן לבד מיושבי הגבעה התפקדו וכן איש ישראל התפקדו שבפרשה וכן ויתפקד העם סי' כ"א וכן כל פקד בהתפעל המוקל קמ"ץ פ"א הפעל רד"ק בפי' ומכלול דף פ"ט: | ||
'''שלף חרב לבד.''' | '''שלף חרב לבד.''' השי"ן בגלגל והלמ"ד במאריך בנסחאות כ"י וגם במקצת ספרי הדפוס וכן שלף חרב כל זה שבסמוך בשני טעמים ועיין מ"ש בפ' קרח על ויוצא פרח ויצץ ציץ: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''אל השערה.''' | '''אל השערה.''' בס"א ישן כתוב השערה הטעם בסי"ן והעי"ן בשוא לבדו וכן הוא בס' בעל הלשון ובכל שאר ספרי הדפוס וכ"י מלרע הטעם ברי"ש והעי"ן בשוא ופתח ולדעת המכלול הוא מלעיל בין שתהיה הה"א נוספת או סימן הנקבה ע"ש דף ר': | ||
== יח == | == יח == | ||
'''בית אל.''' | '''בית אל.''' כל בית אל האמורים בענין בספרי דוקני תרתי מילי נינהו כמ"ש בריש פ' לך לך: | ||
'''וישאלו באלהים.''' | '''וישאלו באלהים.''' פ' שבועת העדות ומס' סופרי' כל שמות האמורים בגבעת בנימן רבי אליעזר אומר חול רבי יהושע אומר קדש א"ל רבי אליעזר וכי מבטיח ואינו עושה א"ל רבי יהושע מה שהבטיח עשה והם לא ביחנו אם לנצח אם לינצח באחרונה שביחנו הסכימו (אורים ותומים) על ידן שנאמר ופינחס בן אלעזר וגו' האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אתי אם אחדל ויאמר ה' עלו כי מחר אתננו בידך וק"ל כר' יהושע דתניא כותיה בגמרא דילן ודבני מערבא ביומא פ' בא לו כ"ג כוותיה וכן פסק הרמב"ם בפ"ו מהלכות יסודי התורה: | ||
== לב == | == לב == | ||
'''ונתקנוהו.''' | '''ונתקנוהו.''' דגש הקו"ף לתפארת: | ||
== לג == | == לג == | ||
'''וארב ישראל מגיח.''' | '''וארב ישראל מגיח.''' בספרים מדוייקים חסר וא"ו בין אל"ף לרי"ש וכן נכון שלא נמנה במסורת עם ג' מלאים בלישנא וסימן נמסר ביהושע ח' במ"ג: | ||
== לד == | == לד == | ||
'''ויבאו מנגד.''' | '''ויבאו מנגד.''' בשתי מקראות ישנות כ"י כתוב מנגב וכן תרגם יונתן מדרום: | ||
== לה == | == לה == | ||
'''ויגף ה' את בנימן וגו' שלף חרב.''' | '''ויגף ה' את בנימן וגו' שלף חרב.''' בספרים מדוייקים בשני מאריכין וכן איש רגלי שלף חרב דלעיל ולקמן איש שלף חרב ביום ההוא: | ||
== לו == | == לו == | ||
'''כי בטחו אל הארב.''' | '''כי בטחו אל הארב.''' בספרים מדוייקים חסר וא"ו וכן והארב החישו וגו' וימשך הארב וכן עם הארב דבסמוך וכן ראוים ע"פ המסורת כמ"ש למעלה: | ||
'''אשר שמו אל הגבעה.''' | '''אשר שמו אל הגבעה.''' בספרים מדויקים כתוב אל וכן הוא למערבאי דקימ"ל כוותיהו ולמדינחאי על הגבעה: | ||
== מ == | == מ == | ||
'''והמשאת החלה.''' | '''והמשאת החלה.''' הלמ"ד בדגש בספרים כ"י ודפוסים ישנים: | ||
== מא == | == מא == | ||
'''כי נגעה עליו הרעה.''' | '''כי נגעה עליו הרעה.''' בקצת ספרים כ"י אליו ויש הערה ג"כ מחילוף זה בדפוס ישן. ובמאיר נתיב בשרש נגע כתוב אליו ובשרש רוע עליו אבל בס"ס המדוייקים כתוב עליו: | ||
== מג == | == מג == | ||
'''הדריכהו.''' | '''הדריכהו.''' עיין מ"ש באיוב כ"ח: | ||
== מד == | == מד == | ||
'''ויפלו מבנימן שמנה עשר.''' | '''ויפלו מבנימן שמנה עשר.''' מלת שמנה המאריך בנו"ן בספרים מדוייקים: | ||
== מו == | == מו == | ||
'''ויהי כל.''' | '''ויהי כל.''' הכ"ף רפה במדויקים: | ||
== מח == | == מח == | ||
'''מעיר מתם.''' | '''מעיר מתם.''' יש ספרים שהתי"ו בחירק ואין לסמוך עליהם שזהו א' מן ד' מתם בחולם בקריאה וחסר וא"ו על פי המסורת ובספרי הדפוס שכתוב בפי' רד"ק מתים טעות הוא כי כן הביא לשונו בעל מכלל יופי וכתבו בחולם וגם בשרשים כ"י בשרש מתה כתוב כלשון הזה והשם מעיר מתו"ם עד בהמה. אין מתו"ם בבשרי. מכף רגל ועד ראש אין בו מתו"ם. והמ"ם נוספת כמ"ם שלשים. וענין המלה הזאת אנשים וגו' ומה שכתוב אח"כ מעיר מתים הוא פסוק אחר באיוב כ"ד וכ"כ בבעל הלשון שרוב ספרי מהשרשים זל"ש מתה ענינו אנישות השם אין מתם בבשרי מעיר מתם עד בהמה והמ"ם נוספת כמ"ם שלשם. ופדיום. והתאר מִתָה ע"מ סְאָה. מן מעיר מתים ינאקו (איוב כד יב): | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:20, 21 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יג[עריכה]
ולא אבו בנימן. בני ק' ולא כתיב והוא חד מן י' מלין דקריין ולא כתבו ע"פ המסורת וסימן נמסר ברות וחיסר הכתוב מלת בני כי עשו זמה ונבלה בישראל וראוי היה לגרוע יחוסם מבנימן הצדיק ולהרחיק' מתולדותיו ומכללו ולא כינס בני בנימן כי לא אבו לשמוע בקול אחיהם ושאר כל המקומות שקראם בני בנימן נתן להם תקוה ודרך תשובה אם יחזרו ממעשיהם הרעים ויעשו תשובה יקראו בנים על שם אביהם כך מצאתי בפי' י' דברים נקרים ולא נכתבים:
טו[עריכה]
ויתפקדו בני בנימן. הקו"ף רפויה והפ"א קמוצה שלא כמנהג ההתפעל וכן לבד מיושבי הגבעה התפקדו וכן איש ישראל התפקדו שבפרשה וכן ויתפקד העם סי' כ"א וכן כל פקד בהתפעל המוקל קמ"ץ פ"א הפעל רד"ק בפי' ומכלול דף פ"ט:
שלף חרב לבד. השי"ן בגלגל והלמ"ד במאריך בנסחאות כ"י וגם במקצת ספרי הדפוס וכן שלף חרב כל זה שבסמוך בשני טעמים ועיין מ"ש בפ' קרח על ויוצא פרח ויצץ ציץ:
טז[עריכה]
אל השערה. בס"א ישן כתוב השערה הטעם בסי"ן והעי"ן בשוא לבדו וכן הוא בס' בעל הלשון ובכל שאר ספרי הדפוס וכ"י מלרע הטעם ברי"ש והעי"ן בשוא ופתח ולדעת המכלול הוא מלעיל בין שתהיה הה"א נוספת או סימן הנקבה ע"ש דף ר':
יח[עריכה]
בית אל. כל בית אל האמורים בענין בספרי דוקני תרתי מילי נינהו כמ"ש בריש פ' לך לך:
וישאלו באלהים. פ' שבועת העדות ומס' סופרי' כל שמות האמורים בגבעת בנימן רבי אליעזר אומר חול רבי יהושע אומר קדש א"ל רבי אליעזר וכי מבטיח ואינו עושה א"ל רבי יהושע מה שהבטיח עשה והם לא ביחנו אם לנצח אם לינצח באחרונה שביחנו הסכימו (אורים ותומים) על ידן שנאמר ופינחס בן אלעזר וגו' האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אתי אם אחדל ויאמר ה' עלו כי מחר אתננו בידך וק"ל כר' יהושע דתניא כותיה בגמרא דילן ודבני מערבא ביומא פ' בא לו כ"ג כוותיה וכן פסק הרמב"ם בפ"ו מהלכות יסודי התורה:
לב[עריכה]
ונתקנוהו. דגש הקו"ף לתפארת:
לג[עריכה]
וארב ישראל מגיח. בספרים מדוייקים חסר וא"ו בין אל"ף לרי"ש וכן נכון שלא נמנה במסורת עם ג' מלאים בלישנא וסימן נמסר ביהושע ח' במ"ג:
לד[עריכה]
ויבאו מנגד. בשתי מקראות ישנות כ"י כתוב מנגב וכן תרגם יונתן מדרום:
לה[עריכה]
ויגף ה' את בנימן וגו' שלף חרב. בספרים מדוייקים בשני מאריכין וכן איש רגלי שלף חרב דלעיל ולקמן איש שלף חרב ביום ההוא:
לו[עריכה]
כי בטחו אל הארב. בספרים מדוייקים חסר וא"ו וכן והארב החישו וגו' וימשך הארב וכן עם הארב דבסמוך וכן ראוים ע"פ המסורת כמ"ש למעלה:
אשר שמו אל הגבעה. בספרים מדויקים כתוב אל וכן הוא למערבאי דקימ"ל כוותיהו ולמדינחאי על הגבעה:
מ[עריכה]
והמשאת החלה. הלמ"ד בדגש בספרים כ"י ודפוסים ישנים:
מא[עריכה]
כי נגעה עליו הרעה. בקצת ספרים כ"י אליו ויש הערה ג"כ מחילוף זה בדפוס ישן. ובמאיר נתיב בשרש נגע כתוב אליו ובשרש רוע עליו אבל בס"ס המדוייקים כתוב עליו:
מג[עריכה]
הדריכהו. עיין מ"ש באיוב כ"ח:
מד[עריכה]
ויפלו מבנימן שמנה עשר. מלת שמנה המאריך בנו"ן בספרים מדוייקים:
מו[עריכה]
ויהי כל. הכ"ף רפה במדויקים:
מח[עריכה]
מעיר מתם. יש ספרים שהתי"ו בחירק ואין לסמוך עליהם שזהו א' מן ד' מתם בחולם בקריאה וחסר וא"ו על פי המסורת ובספרי הדפוס שכתוב בפי' רד"ק מתים טעות הוא כי כן הביא לשונו בעל מכלל יופי וכתבו בחולם וגם בשרשים כ"י בשרש מתה כתוב כלשון הזה והשם מעיר מתו"ם עד בהמה. אין מתו"ם בבשרי. מכף רגל ועד ראש אין בו מתו"ם. והמ"ם נוספת כמ"ם שלשים. וענין המלה הזאת אנשים וגו' ומה שכתוב אח"כ מעיר מתים הוא פסוק אחר באיוב כ"ד וכ"כ בבעל הלשון שרוב ספרי מהשרשים זל"ש מתה ענינו אנישות השם אין מתם בבשרי מעיר מתם עד בהמה והמ"ם נוספת כמ"ם שלשם. ופדיום. והתאר מִתָה ע"מ סְאָה. מן מעיר מתים ינאקו (איוב כד יב):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |