שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קמ: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''עוד''' בקש ממני השואל להורות דעתי על ראובן הנ"ל שבהיותו בפורטוגאל שלח לפלאנדיש ביד ר יצחק אמארילייו סך אלף זהובים והפקיד' בידו ולאחר ימים ושנים שנתעכבו המעות הללו בידו ונפט' המפקיד ורא' האיש הזה רבי יצחק אמארילייו הנז' שזה הנפט' הני' כל נכסיו ביד אחיו ר' שמואל והו' אפטרו' לבני אחיו הנז"ל בשאלה הראשונ' בשם ראובן ראה כי טוב וישר ליתן האלף זהובים הנז' ביד אח הנפטר כיון ששאר כל הנכסים בידו והוא יעשה מאלו האלף זהובים במשא ומתן מה שיעשה משאר הנכסים וכן עשה והאח אשר השי' לבניו היתומות לראובן הנז' טוען ומבקש מרבי יצחק אמארילייו שהוא נשא ונתן עם האלף זהובי' ושיתן הריוח שהרויח עמהם ורבי יצחק הנז' טוען שהוא לא הרויח עמהם אלא שהניחם בקרן זוית ואפי' את"ל שאני הרוחתי בהם לא הרוחתי אלא לעצמי ולאחריותי הייתי נושא ונותן בהם כי לא נמסרו בידי אלא בתורת פקדון לא להתעסק בהם מה הדין נותן גם בזה: | |||
'''עוד''' | |||
'''תשובה''' | '''תשובה''' | ||
''' דבר''' | ''' דבר''' זה אין צריך לפנים דפשיט' הוא יותר מביעתא בכותתא אפי' לדרדקי דבי רב שנפקד זה נאמן בכל מה שיאמר אלא שיש חילוק שכפי הטענה שלא נשא ונתן בהם נשבע ונפטר ואפשר שאפי' שבועה אינו צריך וכן נר' כפי האמת מטעמא דאין נשבעין בטענת שמא ומי יוכל לטעון טענת בריא שנשא ונתן באלו המעות ממש הרי זה דבר רחוק מאד וא"כ אין עליו אלא חרם סתם אם נשא ונתן בהם לתועלת המפקיד או יורשיו אם לאו שאם יודה שנשא ונתן בהם לתועלת המפקיד ויורשיו ידו על התחתונה אם הרויח הרויח למפקיד או ליורשיו ואם הפסיד הפסיד לעצמו כמו שאכתוב בס"ד ואם התקיים בטענה שהרויח ונשא ונתן מתחלה לאחריותו גם בזה הדין עמו שאין כופין בדין שיתן כלל ליורשים אלא כל מה שהרויח יהיה שלו ויחזיר הקרן ליורשי' אלא שעושה עצמו רשע שהרי תנן בבבא מציעא פרק המפקיד המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהם כו' מותרי' ישתמש בהם אצל בעל הבית בין צרורי' בין מותרי' לא ישתמש בהם ומשנ' זאת הביאוה הפוסקי' להלכה אין בה מחלוקת ואם כן אחר שלא היה יכול להשתמש בהם ושלח בהם יד לצורכו נעשה גזלן ואמנם אין מחייבין אותו בית דין לשלם אלא הקרן בלבד דקי"ל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה ומבואר כל זה בתשובה להרשב"א סי' תתקל"א וזה ר' הפקיד מעות לש' ונתעסק בהם והריוח כו' תשובה אתה לא הודעתני אם הפקיד' ר' לש' בתור' עס' כו' עד אבל אם הפקיד בידו סתם אין הנפקד רשאי ליגע בהם כו' עד ואם שלח בהם יד והוציאם הרי זה נעשה גזלן עליהם ומשלם כשעת הגזלה ואם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו והרי א"כ נתבאר כל מה שאמרנו אלא שאני אומר שאפשר לומר בנ"ד אפי' הוציאם לעצמו כיון שהוציאם בדעת לפורעם אינו נקרא גזלן והטעם שאפשר לדמות אלו הסוחרים הגדולים שבפראנקיאה לשולחני והדין הוא בשולחני או חנוני שכל עוד שלא שלח אותם צרורים בקשר משונה שיכול להשהמש בהם ולא עוד אלא שכתב הטור ח"מ סי' רצ"ב ור"ת כתב אפי' בע"ה אם רוב עסקו ברבים דינו כשולחני לפי שצריך תמיד למעות ואלו הסוחרי' אשר בפראנקיאה לע"ד לא גרעי מא' מאלו הג' או שולחני או חנוני או רוב עסקו ברבים וא"כ מן הדין היה יכול להשתמש בהם וא"כ נראה בעיני ברור שבשום מן הטענות שיאמר אין צריך לא חרם ולא שבועה כיון שאפי' שיודה שנשא ונתן בהם היה מותר לעשותו והמעות נכנסו בידו מתחלה לאחריותו כאותם שנכנסו ביד השולחני או החנוני או עוסק ברבים עוד אומר לי לבי שדרך משא ומתן שלא נתברר עם אלו המעות ששלח המפקיד אם היו מעות ממש או סחורות שוים הסך הנז' דנר' דיש לחלק דע"כ לא אמרינן בגמרא ובמתני' אלא מעות ממש שיכול הנפקד לשומרם שלא יפסידו אבל אם שלח המפקיד סחורות כדי למוכרם או אפי' על הסתם שהיה כי הא דתנן בפ' המפקיד המפקיד פירות אצל חברו אפי' הם אבודים לא יגע בהם רשב"ג אומר מוכרן בפני ב"ד מפני שהוא כמשיב אבידה לבעלים ואמרינן בגמ' אמר רבה בר חנא אמר רבי יוחנן מחלוקת בכדי חסרונן אבל יותר מכדי חסרונן דברי הכל מוכרן בפני ב"ד וכן הלכה כמו שפסק הרמב"ם הלכות שאלה ופקדון וכן הטור ח"מ סימן רצ"ב וגם כן אם היו הסחורות בגדים וכיוצא באלו פשיטא שהיה רשאי למוכר' ואחר שהוצרך למוכרם אבל אפשר לע"ד שאפי' בעל הבית יכול להשתמש במעות אדעתא ליתנם כשיבא המפקיד כן נראה לעניות דעתי הצעיר שמואל די מדינה: | ||
שאלות מאבילונה | שאלות מאבילונה | ||
גרסה אחרונה מ־15:31, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד בקש ממני השואל להורות דעתי על ראובן הנ"ל שבהיותו בפורטוגאל שלח לפלאנדיש ביד ר יצחק אמארילייו סך אלף זהובים והפקיד' בידו ולאחר ימים ושנים שנתעכבו המעות הללו בידו ונפט' המפקיד ורא' האיש הזה רבי יצחק אמארילייו הנז' שזה הנפט' הני' כל נכסיו ביד אחיו ר' שמואל והו' אפטרו' לבני אחיו הנז"ל בשאלה הראשונ' בשם ראובן ראה כי טוב וישר ליתן האלף זהובים הנז' ביד אח הנפטר כיון ששאר כל הנכסים בידו והוא יעשה מאלו האלף זהובים במשא ומתן מה שיעשה משאר הנכסים וכן עשה והאח אשר השי' לבניו היתומות לראובן הנז' טוען ומבקש מרבי יצחק אמארילייו שהוא נשא ונתן עם האלף זהובי' ושיתן הריוח שהרויח עמהם ורבי יצחק הנז' טוען שהוא לא הרויח עמהם אלא שהניחם בקרן זוית ואפי' את"ל שאני הרוחתי בהם לא הרוחתי אלא לעצמי ולאחריותי הייתי נושא ונותן בהם כי לא נמסרו בידי אלא בתורת פקדון לא להתעסק בהם מה הדין נותן גם בזה:
תשובה
דבר זה אין צריך לפנים דפשיט' הוא יותר מביעתא בכותתא אפי' לדרדקי דבי רב שנפקד זה נאמן בכל מה שיאמר אלא שיש חילוק שכפי הטענה שלא נשא ונתן בהם נשבע ונפטר ואפשר שאפי' שבועה אינו צריך וכן נר' כפי האמת מטעמא דאין נשבעין בטענת שמא ומי יוכל לטעון טענת בריא שנשא ונתן באלו המעות ממש הרי זה דבר רחוק מאד וא"כ אין עליו אלא חרם סתם אם נשא ונתן בהם לתועלת המפקיד או יורשיו אם לאו שאם יודה שנשא ונתן בהם לתועלת המפקיד ויורשיו ידו על התחתונה אם הרויח הרויח למפקיד או ליורשיו ואם הפסיד הפסיד לעצמו כמו שאכתוב בס"ד ואם התקיים בטענה שהרויח ונשא ונתן מתחלה לאחריותו גם בזה הדין עמו שאין כופין בדין שיתן כלל ליורשים אלא כל מה שהרויח יהיה שלו ויחזיר הקרן ליורשי' אלא שעושה עצמו רשע שהרי תנן בבבא מציעא פרק המפקיד המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהם כו' מותרי' ישתמש בהם אצל בעל הבית בין צרורי' בין מותרי' לא ישתמש בהם ומשנ' זאת הביאוה הפוסקי' להלכה אין בה מחלוקת ואם כן אחר שלא היה יכול להשתמש בהם ושלח בהם יד לצורכו נעשה גזלן ואמנם אין מחייבין אותו בית דין לשלם אלא הקרן בלבד דקי"ל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה ומבואר כל זה בתשובה להרשב"א סי' תתקל"א וזה ר' הפקיד מעות לש' ונתעסק בהם והריוח כו' תשובה אתה לא הודעתני אם הפקיד' ר' לש' בתור' עס' כו' עד אבל אם הפקיד בידו סתם אין הנפקד רשאי ליגע בהם כו' עד ואם שלח בהם יד והוציאם הרי זה נעשה גזלן עליהם ומשלם כשעת הגזלה ואם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו והרי א"כ נתבאר כל מה שאמרנו אלא שאני אומר שאפשר לומר בנ"ד אפי' הוציאם לעצמו כיון שהוציאם בדעת לפורעם אינו נקרא גזלן והטעם שאפשר לדמות אלו הסוחרים הגדולים שבפראנקיאה לשולחני והדין הוא בשולחני או חנוני שכל עוד שלא שלח אותם צרורים בקשר משונה שיכול להשהמש בהם ולא עוד אלא שכתב הטור ח"מ סי' רצ"ב ור"ת כתב אפי' בע"ה אם רוב עסקו ברבים דינו כשולחני לפי שצריך תמיד למעות ואלו הסוחרי' אשר בפראנקיאה לע"ד לא גרעי מא' מאלו הג' או שולחני או חנוני או רוב עסקו ברבים וא"כ מן הדין היה יכול להשתמש בהם וא"כ נראה בעיני ברור שבשום מן הטענות שיאמר אין צריך לא חרם ולא שבועה כיון שאפי' שיודה שנשא ונתן בהם היה מותר לעשותו והמעות נכנסו בידו מתחלה לאחריותו כאותם שנכנסו ביד השולחני או החנוני או עוסק ברבים עוד אומר לי לבי שדרך משא ומתן שלא נתברר עם אלו המעות ששלח המפקיד אם היו מעות ממש או סחורות שוים הסך הנז' דנר' דיש לחלק דע"כ לא אמרינן בגמרא ובמתני' אלא מעות ממש שיכול הנפקד לשומרם שלא יפסידו אבל אם שלח המפקיד סחורות כדי למוכרם או אפי' על הסתם שהיה כי הא דתנן בפ' המפקיד המפקיד פירות אצל חברו אפי' הם אבודים לא יגע בהם רשב"ג אומר מוכרן בפני ב"ד מפני שהוא כמשיב אבידה לבעלים ואמרינן בגמ' אמר רבה בר חנא אמר רבי יוחנן מחלוקת בכדי חסרונן אבל יותר מכדי חסרונן דברי הכל מוכרן בפני ב"ד וכן הלכה כמו שפסק הרמב"ם הלכות שאלה ופקדון וכן הטור ח"מ סימן רצ"ב וגם כן אם היו הסחורות בגדים וכיוצא באלו פשיטא שהיה רשאי למוכר' ואחר שהוצרך למוכרם אבל אפשר לע"ד שאפי' בעל הבית יכול להשתמש במעות אדעתא ליתנם כשיבא המפקיד כן נראה לעניות דעתי הצעיר שמואל די מדינה:
שאלות מאבילונה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |