שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קלט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן מת והניח בנות ובן אח' והניח נכסים ביד אחיו אחד ואחיו אחד לקח שתי בנות המת לשני בניו וכשנשא דן את אשתו נתן האח שהנכסים בידו לדן בנדויי' אשתו אלף אישקודוש וכשבא נפתלי אח דן להשיא הבת השנית שואל גם הוא אלף אישקודוש או יותר והאח שהנכסים בידו אומר שממ' שנתן לדן אחיו בנדוניית אשתו נתחרט שמפחד כי כשיגדל הנע' יבקש ממנו וישאל לו מי נתן לו רשות לתת מנכסיו לבת שכפי דין תור' אינה יורש' ועת' יירנו רבנו הדין עם מי:
תשובה
נר' שהדין עם האח שיש בידו הנכסים כי בלי ספק צריך דקדוק גדול להוציא נכסים מחזקת מארייהו כי כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה וכל שכן כדי להוציא ממון מרשו' יתום קטן דבעילא כל דהו מספיק כדי להחזיק הממון ביד היתומים היורשים האמתיים וכמו שאומר הרי"ף פרק מציאת האשה על משנת יתומה שהשיאו אמה ואחיה לדעתה כו' הביא סברת הגאונים וכתב חזינן לגאון דכתב הא דאזלינן בתר אומדן דעתיה דאב לגרועי מעשו' נכסי הוא אבל לאוסופי על העישור לא כו' עד הילכך לית לן לאפוקי מנכסי יתומים טפי מעישור נכסים וגאון אחר אמר רב יהודה דגמר אם השיא בת ראשונה ינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה דאלמא בתר אמדן דעתיה דאב אזלינן סתמ' קאמר לא שנא לפחות מן העישור ולא שנא להוסיף על העישור וכיון דאיפסיקא הלכתא כרבי יודה בהדייא כוותיה עבדינן דהיכ' דידעינן אומדן דעתי' דאב יהבינן לה בין לפחו' מן העישו' ובין להוסי' על העישו' ואי לא ידעינ' דעתי' יהבינן לה עישור נכסי ע"כ לשון הרי"ף והעתקתיו לפי שהוא אב לפוס' והוא לא הכריע והאמת כי היה נר' שהיה מספיק בזה להורות שבלי ספק אין כח ביד האח תופס הנכסים להוציא לנדוני' הבנות כי אם עישור נכסי ואם נודע אמדן דעת המת לגרוע עבדינן הכי אבל לא להוסיף כיון שהרי"ף לא הכריע ואע"ג דהרמב"ם פ"כ מהלכות אישות נר' שדעתו דאמדינן בין להוסיף בין לגרוע וכמ"ש הרב המגיד משנה וז"ל ובהלכות כתוב שנחלקו הגאונים בזה יש מי שאומר שהשומא הוא לפחות מן העישור ויש מי שאומר דבין לפחות בין להוסיף וזהו דעת רבנו והרבה מן הגאונים וכן עקר וכן דעת הרמב"ן והראב"ד ורש"י דאזלינן בתר אמדן דעת האב בין להוסיף ובין לגרוע כמ"ש הר"ן מ"מ הר"ן הכריע כמאן דאמר לגרוע ולא להוסיף וכן הרא"ש ובנו הטור א"ה סי' קי"ג וכן הגהה מימונית בפ' הנז' ומהררי"ק שרש ע"ח כתב וז"ל אמנם מאחר שפסק ר"ח וכן התוס' ורוב הדעו' שאין שמין באב להוסיף על עישור נכסים אלא לגרוע אין בידנו לחייבו יותר מעישור נכסים ע"כ מכל זה נר' ברור שאין לנו להוציא לפרנסת הבת יותר מעישור נכסים:
עוד יש מקום עיון בדבר הזה שנפל מחלוקת אחר בין הפוסקים דאיכא מאן דאמר דאפי' דהשתא תקנו הגאונים דמטלטלי הוו כמקרקעי לענין גביית חוב ולמזון האשה והבנות מ"מ לענין פרנסת הבת דהיינו נדוניא לא מגבינן לה אלא ממקרקעי לא ממטלטלי ואיכא מאן דאמר בין ממקרקעי בין ממטלטלי ודעת הרי"ף לא כן הוא דדוקא ממקרקעי מגבינן לה ולא ממטלטלי שכתב וז"ל והאידנא תקינו רבנן דמתיבתא למגבה כתובה אפי' ממטלטלי דק"ל תנאי כתובה ככתובה אבל פרנסה דלית' מתנאי כתוב' כדקיימ' קיימא וכן דעת הרא"ש וכן דעת הר"ן:
עוד מחלוקת שלישי דאיכא מאן דס"ל דאין מגבין אלא מקרקעי לא מטלטלי בזמן דיהבינן לה עישור נכסי ואפי' הניח מקרקעי ומטלטלי לא יהבינן לה אלא עישור הקרקעות לא עישור המטלטלים וסברא זו היא דעת הרמב"ם מ"מ נר' בעיני שהיה דבר קשה לפסוק לא כמ"ד ממקרקעי לבד ולא כמ"ד דעישור נכסי מן הכל אלא שאין נותני' לה העישור מן הקרקעו' לא מן המטלטלים שא"כ אומרים לא הנחת בת יתומה תגבה לפרנסתה כי מי הוא זה בזמן הזה שיש לו מקרקעי אלא מ"מ יועיל לנו לענין מה שכתבנו שאין לנו ליתן לבת אלא עישור נכסי לבד לא תוספת על עישור שדי לנו שאנו מוותרים לה שאנו נותנין מן המטלטלין אלא שנות' עוד שנתן לה תוספ' על העישור כ"ש שמי הוא שיערב אל לבו לאמוד דעת אב הבנות ומ"ד עתה שהנפטר מת בפורטוגאל או בארץ אדום והנכסים במלכות אחר והבנות במלכות אחרת והמקומות משתנים וכן הזמנים והדעות לפיכך נר' שהדרך הבטוחה בלי גמגום הוא ליתן לה עישור הנכסים כפי שסדר הרמב"ם פ' הנז"ל הראשונה נוטלת עישור נכסים והשניה כשתבא להנשא תטול עישור הנכסים מה ששיירה הראשונה והשלישי' נוטלת עישור נכסים מה ששיירה שנית עוד יש דין אחר בענין זה כפי דין התלמוד והסכימו בו הפוסקים ולא חלקו בין זמן זה לזמן התלמוד והוא זה דמה שיש לנו להוציא לפרנסת הבת עישור נכסי למר כדאית ליה ולכ"ל היינו קטנה אפי' כשנשא' או נערה אפי' לא נשאת אפי' לא מחתה אבל נערה שנשאת או בוגרת שבגרה קודם שנשאת אבדו פרנסתן אם לא שמחתה הבוגרת או הנערה אם פסקו לה מזונות או שמחתה וכן בוגרת מיד כשבגרה אפילו לא נישאת אבדה פרנסתה אלא א"כ מחתה או בפסקו ליתן לה עוד מזונות כל אלו הדינים מתבארים מהל' הרי"ף ופסקי הרא"ש ורמזתים כאן להודיעם הדין עם האח תופס הנכסים כי צריך הרבה יישוב דעת ורשות ב"ד יראי ה' וחושבי שמו לידע כמה יתנו לבת הבאה להנשא עתה אם בגרה ואם לא בגרה אם היתה נזונית מנכסי האח אם לא אם מחתה אם לא ועל הכל שאין ליתן לה אלא עישור נכסי ולא יותר הנלע"ד כתו"ח שמי אני הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |