שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/נח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שאלה''' ראובן שלח גט לאשתו ע"י שליח ממונישטיריו לשופיאה ונמצאו בגט גמגומים ובפרט ואוי"ן שנתנו לפני ינוקי דלא חכימי ולא טפישי והיו קורין אותם נוני"ן עוד היה כתוב בגט לפלונית העומדת במקום פ' ואיפשר שבעת ההיא לא היתה עומדת ושאל השואל אם ראוי גט זה שתנשא אשה זו על ידו: | |||
'''שאלה''' | |||
'''תשובה''' | '''תשובה''' | ||
'''נראה''' | '''נראה''' בעיני שזה גט פסול ולא תנשא בו ולא מבעיא לדעת שכתב הרמב"ם פ"ד דהל' גירושין והביאו הטור א"ה סי' קכ"ה וז"ל כתב הרמב"ם אם לא האריך בוא"ו או לא כתב יודי"ן היתרות או שכתב יודי"ן שלא היה לו לכתוב הגט פסול וכן כל כיוצא בזה בכל לשון הגט פסול ע"כ הרי שפסול גט אעפ"י שהואו"ין היו ניכרות אלא שלא האריך כמו שדרך להאריך בהם כמו שאמרו ולורכו לוי"ו דוכדו כו' על אכו"כ ווי"ן נראין נונין אלא דגט פסול גמור הוי אלא אפי' לדברי בעל העיטור דפליג על הרמב"ם וכתב משמיה דרבוותא דה"מ כשהבעל כתב הגט או שהסופר כתבו ובא הבעל ואמר שכוונתו הי' לקלקלה הא לאו הכי תנשא לכתחלה ונר' מדברי הטור שאביו הרא"ש מסכים לזה ומ"מ מי הוא זה יערב את לבו להתיר אשה בגט שהוא פסול לדעת הרמב"ם אם לא יהיה במקום דאיכא עיגון גדו' וכולי האי ואולי אבל בנ"ד לכ"ע אפי' לדעת בעל העיטור הגט פסול ולא תנשא בו וראיה לזה מ"ש הטור שם תשובת אביו וז"ל שליח הולכה שמביא גט ולא היו הווין ארוכים אם יכולים ב"ד להאריכן אין יכולין ב"ד להאריכן ואם ניתן לה הגט ואין הווין ארוכין והבעל רחוק מכאן לא הייתי פוסלו בשביל זה. וכן אם יש בו תקנת עיגון יאריכו הווין כו' עד וכן יש לסמוך בשעת הדחק ע"כ וק"ק שהרי ברישא נמי במקום רחוק אלא שנר' שרישא רחוק הוא אבל ליכא עיגון כולי האי ומשו"ה דוקא בדיעבד דניתן כבר אמרינן שלא היה פוסלו. אבל במקום דאיכא עיגונא ודאי ב"ד יאריכו הווין כנז' שם ולמעלה מסי' זה הביא הטור תשובה אחרת גט הבא מארץ מרחק ויש בו אותות שמשתנות כו' עד תשובה צריך שיהא נקרא כתב הגט ממקום כתיבתו לינוקא דלא חכים ולא טפש ואם לאו אין כאן גט כלל ע"כ ולפום ריהט' סתרן אהדדי אלא התם הווין כהלכתן אלא שאינן עשויות על צד היותר טוב כמו שתקנו חכמים אבל בשינוי האות כנז' אינו גט כלל ואין לתקן האותיות א"כ בנ"ד פשיטא שאין לאשה זו שתנשא בגט זה ואפי' במקום דאיכא עגונא כ"ש הכא דליכא כ"כ עיגונא ועוד שגט זה פסול שנעשה ע"י מי שאינו יודע מקום עמידת האשה והוא לא ידע וכיוצא בזה לא היה לו לכתוב מקום האשה ואע"פ שהיה אפשר לפרש העומד' שהית' עומדת ע"ד שכתב הריב"ש בגט שהיה כתו' בו הדרה במקום פלו' שיש לקרות מלעיל ולא מלרע ה"נ היה אפשר כדפי' אע"פ שאינו דומה מ"מ כדמות ראיה מיהא הוי ואעפ"כ אין ספק שהיה טעות מפורסם וצרי' להזהר שלא תנשא אשה זו בגט זה: | ||
גרסה אחרונה מ־16:29, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן שלח גט לאשתו ע"י שליח ממונישטיריו לשופיאה ונמצאו בגט גמגומים ובפרט ואוי"ן שנתנו לפני ינוקי דלא חכימי ולא טפישי והיו קורין אותם נוני"ן עוד היה כתוב בגט לפלונית העומדת במקום פ' ואיפשר שבעת ההיא לא היתה עומדת ושאל השואל אם ראוי גט זה שתנשא אשה זו על ידו:
תשובה
נראה בעיני שזה גט פסול ולא תנשא בו ולא מבעיא לדעת שכתב הרמב"ם פ"ד דהל' גירושין והביאו הטור א"ה סי' קכ"ה וז"ל כתב הרמב"ם אם לא האריך בוא"ו או לא כתב יודי"ן היתרות או שכתב יודי"ן שלא היה לו לכתוב הגט פסול וכן כל כיוצא בזה בכל לשון הגט פסול ע"כ הרי שפסול גט אעפ"י שהואו"ין היו ניכרות אלא שלא האריך כמו שדרך להאריך בהם כמו שאמרו ולורכו לוי"ו דוכדו כו' על אכו"כ ווי"ן נראין נונין אלא דגט פסול גמור הוי אלא אפי' לדברי בעל העיטור דפליג על הרמב"ם וכתב משמיה דרבוותא דה"מ כשהבעל כתב הגט או שהסופר כתבו ובא הבעל ואמר שכוונתו הי' לקלקלה הא לאו הכי תנשא לכתחלה ונר' מדברי הטור שאביו הרא"ש מסכים לזה ומ"מ מי הוא זה יערב את לבו להתיר אשה בגט שהוא פסול לדעת הרמב"ם אם לא יהיה במקום דאיכא עיגון גדו' וכולי האי ואולי אבל בנ"ד לכ"ע אפי' לדעת בעל העיטור הגט פסול ולא תנשא בו וראיה לזה מ"ש הטור שם תשובת אביו וז"ל שליח הולכה שמביא גט ולא היו הווין ארוכים אם יכולים ב"ד להאריכן אין יכולין ב"ד להאריכן ואם ניתן לה הגט ואין הווין ארוכין והבעל רחוק מכאן לא הייתי פוסלו בשביל זה. וכן אם יש בו תקנת עיגון יאריכו הווין כו' עד וכן יש לסמוך בשעת הדחק ע"כ וק"ק שהרי ברישא נמי במקום רחוק אלא שנר' שרישא רחוק הוא אבל ליכא עיגון כולי האי ומשו"ה דוקא בדיעבד דניתן כבר אמרינן שלא היה פוסלו. אבל במקום דאיכא עיגונא ודאי ב"ד יאריכו הווין כנז' שם ולמעלה מסי' זה הביא הטור תשובה אחרת גט הבא מארץ מרחק ויש בו אותות שמשתנות כו' עד תשובה צריך שיהא נקרא כתב הגט ממקום כתיבתו לינוקא דלא חכים ולא טפש ואם לאו אין כאן גט כלל ע"כ ולפום ריהט' סתרן אהדדי אלא התם הווין כהלכתן אלא שאינן עשויות על צד היותר טוב כמו שתקנו חכמים אבל בשינוי האות כנז' אינו גט כלל ואין לתקן האותיות א"כ בנ"ד פשיטא שאין לאשה זו שתנשא בגט זה ואפי' במקום דאיכא עגונא כ"ש הכא דליכא כ"כ עיגונא ועוד שגט זה פסול שנעשה ע"י מי שאינו יודע מקום עמידת האשה והוא לא ידע וכיוצא בזה לא היה לו לכתוב מקום האשה ואע"פ שהיה אפשר לפרש העומד' שהית' עומדת ע"ד שכתב הריב"ש בגט שהיה כתו' בו הדרה במקום פלו' שיש לקרות מלעיל ולא מלרע ה"נ היה אפשר כדפי' אע"פ שאינו דומה מ"מ כדמות ראיה מיהא הוי ואעפ"כ אין ספק שהיה טעות מפורסם וצרי' להזהר שלא תנשא אשה זו בגט זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |