רש"י/נזיר/ד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''מני אי רבי יהודה הא אמר דמותר לכתחילה.''' ליטמא ומתני' קתני אם נטמא בדיעבד אבל לכתחילה לא: | '''מני אי רבי יהודה הא אמר דמותר לכתחילה.''' ליטמא ומתני' קתני אם נטמא בדיעבד אבל לכתחילה לא: |
גרסה אחרונה מ־13:23, 20 ביולי 2020
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש שיטה מקובצת חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מני אי רבי יהודה הא אמר דמותר לכתחילה. ליטמא ומתני' קתני אם נטמא בדיעבד אבל לכתחילה לא:
תנא נמי גבי נזיר שמשון אם. וה"ה נמי לכתחילה מותר:
הרי עלי. ככר זו כבכור:
רבי יעקב אוסר - דלא בעינן שיהא איסורו בדבר הנידר כגון. (חטאת) ושלמים (דהא כתיב איש כי ידור נדר לה' לרבות דבר האסור כגון בכור):
רבי יהודה סבר לה כר' יעקב דאמר לא בעינן דבר הנדור. הכי נמי כי אמר הריני נזיר שמשון הוי נזיר ואע"ג דשמשון לא יצא נזירות מפיו:
ור"ש. דאומר לא הוי נזיר סבר לה כר' יוסי דאמר מותר משום דלא התפיס אלא בבכור דלא הוי דבר הנדור שהרי קדושתו מרחם:
ושאני גבי בכור. דהיינו טעמא דרבי יעקב משום דכתיב לה' איש כי ידור נדר לה' לרבות את הבכור:
לרבות חטאת ואשם. דכי אמר ככר זה עלי כחטאת וכאשם אסור:
מרבה אני חטאת ואשם שכן מתפיסן בנדר. שאינו מביא חטאת ואשם עד שיהא מחויב להן ויאמר זהו לחטאתי ולאשמי:
שאין מתפיסו את הבכור בנדר. דנדור ועומד מרחם הוא אבל גבי נזיר דכו"ע בין לר' יעקב בין לר' יוסי בעינן דבר הנדור וכי אמר הריני נזיר שמשון לא אמר ולא כלום:
גבי נזיר נמי. בין לר' יעקב בין לרבי יוסי אמאי בעינן דבר הנדור הא כתיב . ביה לה' להזיר:
לא אכלתי [אשם] נזירות מעולם. משום ההוא טעמא דאמרי' לעיל דכשהן מטמאין ורבין עליהן ימי טומאה הן מתחרטין ומביאין חולין לעזרה:
ופחז. ומהר עלי יצרי והביאני לידי הרהור:
לשאוב מים מן הגיע גרסי'. שכן הוא לשון המשנה ופי' מן המעיין:
עליך אמר הכתוב איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'. דמשמע שנודר לשם שמים:
ושמשון לאו נזיר הוא והא כתיב כי נזיר אלהים. וקא ס"ד דמנוח קאמר להא מילתא דהוה ליה דבר הנדור דאדם מדיר את בנו בנזיר:
מלאך הוא דקאמר. כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן אבל מפי מנוח לא יצא:
דילמא גרדויי גרד להו. מחתך חתך בהן אבל הוא גופיה לא נגע בהו:
ויך ויקח כתיב. דמשמע ויך והדר ויקח:
גוססין שוינהו. ובהדי דהוו גוססין אשלחינהו ולא איטמי בהו:
ונזיר עולם היכא כתיב. שמיקל בתער ומביא שלש בהמות:
ה"ג דתניא רבי אומר אבשלום נזיר עולם היה שנאמר ויהי מקץ ארבעים שנה ומגלח היה אבשלום לשנים עשר חדש. דבכך הוה ליה כובד ובבציר מהכי לא ה"ל כובד דכאיש גבורתו (שופטים ח) אבל שאר נזירי עולם מגלח א' לל' יום דהוי ליה בהכי כובד:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |