רש"ש/נזיר/ד/ב

רש"ש נזיר ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ושאני גבי בכור דכתיב ביה לה'. המפרש ותוס' ומהריב"ל שהביא הכ"מ בפ"ג מהל' נזירות הי"ג כולם פי' דהכוונה על לה' דכתיב גבי נדר בר"פ מטות כי ידור נדר לה'. ול"י מה ה"ל להתוי"ט שפי' הכוונה על לה' דכתיב גבי בכור תקדיש לה'. ולשון דכתיב ביה אולי אטעיתיה אבל אין זה הכרע. וגם מהמפרש משמע דל"ג מלת בי'. ובתוס' משמע דגרסי ושאני הכא דכתיב לה'. ואולי משום קושיית הברכת ראש דהאי לה' דבפ' מטות מבע"ל להא דנדרים חלים ע"ד מצוה (נדרים טז ב) או משום דק"ל הא מקשינן נזירות לנדרים (שם ג) אבל זה ל"ק משום דגבי נדרים נמי לא מרבינן אלא בכור דהוי נדור קצת כדמסיק. וק"ק לפ"ז למה ל"ל משום דכתיב ביה לה' לימא שאני בכור דמצוה להקדישו. וי"ל. אמנם לפי' התוי"ט קשה דמאי יענה לר' יוסי דדריש ליה לחטאת ואשם. ואולי יאמר משום דכתיב לה' לחטאת ויקרא (ד ג) לחטאת לה' (במדבר כח טו) וגבי אשם נמי כתיב אשמו לה' (ויקרא ה טו) ושם (יט כא) ודוחק. ופי' הב"ר דהכוונה על לה' דכתיב גבי כי תדור נדר בפ' תצא לא מחוור דפשטיה מיירי בנדרי קרבן דלא שייך בהו התפסה בבכור. ולעד"נ דר"ל לה' דכתיב בפ' נזיר לנדור נדר נזיר להזיר לה'. דלה' שב נמי על לנדור נדר וכמו דפריך בנדרים (טז ב) שבועה נמי הא כתיב או השבע שבועה לה' ע"ש:

שם גבי נזיר נמי הכתיב לה'. נ"פ דהקושיא איננה רק לר"ש מאחר דמוקי דרי"ע ור' יוסי תרוייהו ס"ל דבעינן דבר הנדור ואפ"ה מרבינן מן לה' דבר שאינו נדור לגמרי. גבי נזיר נמי ה"ל לרבויי מן לה' נזירות שמשון. אבל לרי"ע ור' יוסי גופייהו ליכא למיפרך מידי דדלמא באמת ס"ל כן וכרי"ה וסתמא דמתניתין. ומיושב פסק הרמב"ם והוא ע"ד תירוץ מהריב"ל (עתוי"ט). והתו"ח ל"ד במה שהקשה עליו הא רי"ע ור' יוסי ס"ל כשמעון הצדיק. וגם מהריב"ל גופיה (כפי מה שהביא הכ"מ בשמו) ל"ד במש"כ דהאי שנויא היינו לר' יוסי וא"נ כו' ולרי"ע ע"ש. גם מש"כ התו"ח ולמה נפסוק כיחידאי נגד המרובים. אינו כלום דכיון דסתם מתניתין כהיחיד יש לפסוק כן וכמש"כ מהריב"ל בעצמו. ועי' רשב"ם בב"ב (דף עט). ומש"כ עוד דבנדרים מוקמינן מתניתין דשם כר"י ולא כר"ש דס"ל כשה"צ. ע"ש בגמרא דלאוקימתא קמייתא מוקי לה דוקא כשה"צ:

רש"י ד"ה רי"ע אוסר. כגון חטאת כו'. בגליון מגיה עולה. והוא לל"צ דחטאת מיקרי ג"כ דבר הנדור לכ"ע לר' יוסי מרבויא דלה' וכדמסיק. ולרי"ע דמפיק ליה לבכור ע"כ ס"ל דחטאת ל"צ לרבויי:

רד"ה גבי נזיר נמי. הא כתיב ביה לה' להזיר לה'. כצ"ל:

רד"ה לשאוב מים מן הגיע. גרסי'. אולי צ"ל מן הגבא. או מן הגומא. או מן העין:

תד"ה שמשון. שהמלאך היה אומר לאביו. אולי צ"ל על אביו כי לא אמר המלאך כי נזיר אלהים כו' אלא להאשה:

תד"ה גרויי. כלומר מרחוק זרק כו'. פי' הלחי ולא כהתוי"ט שכ' ע"י חצים דהא כתיב בלחי החמור הכיתי כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף