שו"ת רדב"ז/א'תצא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''{{ממ|קיח}} שאלת ''' ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרב ז"ל פ"ג מהלכות אישות וז"ל נתקדשה קודם שתבגר שלא לדעת אביה אינה מקודשת ואפי' נתרצה האב אחר שנתקדשה וכו' ובין היא ובין אביה יכולין לעכב. וקשיא טובא כיון דכתב דאפי' אם נתרצה האב אינה מקודשת מה שייך לומר ובין היא ובין אביה יכולין לעכב דלא אמרינן הכי אלא לרב דאמר אם נתרצה מקודשת וכיון שעדיין לא נתרצה האב יכולה לעכב לאפוקי מרב אסי דאמר אביה ולא היא: | '''{{ממ|קיח}} שאלת ''' ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרב ז"ל פ"ג מהלכות אישות וז"ל נתקדשה קודם שתבגר שלא לדעת אביה אינה מקודשת ואפי' נתרצה האב אחר שנתקדשה וכו' ובין היא ובין אביה יכולין לעכב. וקשיא טובא כיון דכתב דאפי' אם נתרצה האב אינה מקודשת מה שייך לומר ובין היא ובין אביה יכולין לעכב דלא אמרינן הכי אלא לרב דאמר אם נתרצה מקודשת וכיון שעדיין לא נתרצה האב יכולה לעכב לאפוקי מרב אסי דאמר אביה ולא היא: | ||
גרסה אחרונה מ־09:08, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ותשעים ואחד - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קיח]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קיח) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרב ז"ל פ"ג מהלכות אישות וז"ל נתקדשה קודם שתבגר שלא לדעת אביה אינה מקודשת ואפי' נתרצה האב אחר שנתקדשה וכו' ובין היא ובין אביה יכולין לעכב. וקשיא טובא כיון דכתב דאפי' אם נתרצה האב אינה מקודשת מה שייך לומר ובין היא ובין אביה יכולין לעכב דלא אמרינן הכי אלא לרב דאמר אם נתרצה מקודשת וכיון שעדיין לא נתרצה האב יכולה לעכב לאפוקי מרב אסי דאמר אביה ולא היא:
תשובה כגון דא צריכה רבא וכבר קדמך הר"ן ז"ל בפי' ההלכות פרק האיש מקדש והעלה אותה בצ"ע. ועוד יש לדקדק בלשון הרב ז"ל שכתב ואפי' אם נתאלמנה או נתגרשה מן הקדושין אינה אסורה לכהן וגם דין זה פשוט כיון דאין שם קדושין כלל. ומה שנ"ל לתרץ אחר בקשת המחילה מהרב ז"ל דלא אצטריך אלא היכא דבגרה דסד"א דקדושיה גדלי עמה כדאמרינן גבי קטנה שהשיאוה אמה ואחיה שאם גדלה שוב אינה יכולה למאן דקדושיה גדלי עמה אף הכא נמי כיון שנתרצה האב והיא גדלה ה"א דאינה יכולה לעכב קמ"ל ולפיכך כתב הרב בין היא ובין אביה יכולין לעכב להשוות היא לאביה מה אביה יכול לעכב בכל זמן אע"פ שהיא עתה גדולה שהרי נתקדשה בעודה ברשותו אף היא יכולה לעכב בכל זמן אע"פ שהיא בוגרת עתה ונתרצה האב כיון דבשעה שנתקדשה היתה ברשות האב ונתקדשה שלא מדעת האב ומהאי טעמא אצטריך לאשמעינן דאינה אסורה לכהן אע"פ שהיא בוגרת לפנינו. עוד למדנו מדבריו ז"ל שאפי' נתרצה האב אחר שגדלה יכולין שניהם לעכב דה"א דהא דאמרינן אפי' נתרצה האב אינה מקודשת הנ"מ שנתרצה בזמן שרשותו עליה דכיון שלא נתרצה קודם הקידושין ונתקדשה שלא מדעתו אף אם נתרצה אינו מועיל כיון שעדיין היא ברשותו אבל אם בגרה שכבר יצאת מרשותו ואיכא רצונה ורצונו הנ"א שאין אחד מהם יכול לעכב קמ"ל בין היא בין אביה יכולין לעכב. עוד למדנו שאפי' נשאת מכח קדושין הללו יכולין שניהם לעכב לעולם ותצא בלא גט ואם נפלה לפני יבם תצא בלא חליצה שהרי אין שם קדושין וכל א' מהם יכול לעכב ולכן אל תתמה על מה שכתב ובין היא ובין אביה יכולין לעכב. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |