פתחי תשובה/יורה דעה/רצט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול מתנדבי האוצר |
מ ←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''לא שייך ביה ביטול.''' [עבה"ט בשם הש"ך ועיין בתשובת חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/פג|ס"ס פ"ג]] ו[[שו"ת חתם סופר/ב/פה|ר"ס פ"ה]] שכתב ליישב דברי הלבוש בטוב טעם משום דקשה עוד על האי כללא דהיתר בהיתר לא בטל דא"כ אמאי המעביר עציץ נקוב בכרם אם לא הוסיף מאתים מותר וכן מחיצת הכרם שנפרצה והטעם משום שהיניקה בטילה בפחות ממאתים וכ"כ להדיא רמב"ן ריש ב"ב וקשה הא הוי היתר בהיתר וע"כ מוכח כסברת הלבוש דנהי דבביטול איסור בהיתר אין חילוק בין יבש ללח מ"מ בהיתר בהיתר יש חילוק דביבש ועומד במקומו כמו בגד שאבד בו כלאים לא בטל אבל לח בלח שמתפשט ונאבד במיעוטו בטל ואפשר דילפינן לה מבב"ח כקושיית תוי"ט ריש שקלים ע"ש עוד ובס"ס צ"ו שם עי' ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ח|סק"ח]] ועיין בספר תפארת ישראל על משניות [[תפארת ישראל/כלאים/ט#א|פ"ט דכלאים משנה א']] מ"ש בזה: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''בגד שהשתי.''' בספר חכמת אדם {{ממ|[[חכמת אדם/צב|כלל צ"ב]]}} כתב איינגלישע פלענעלייא ע"פ נסיון ראינו שהשתי פשתן והערב צמר ע"ש: | |||
{{עוגןמ| | |||
{{ | |||
{{עוגןמ|ג}} '''ה"י אסור. ''' [עיין בה"ט בשם ש"ך ועיין פמ"ג לאו"ח ס"ס ט' ובתשובת משכנות יעקב סימן ס"ז מ"ש בזה]: | {{עוגןמ|ג}} '''ה"י אסור.''' [עיין בה"ט בשם ש"ך ועיין פמ"ג לאו"ח ס"ס ט' ובתשובת משכנות יעקב {{ממ|[[משכנות יעקב/סז|סימן ס"ז]]}} מ"ש בזה]: | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה אחרונה מ־17:14, 19 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לא שייך ביה ביטול. [עבה"ט בשם הש"ך ועיין בתשובת חתם סופר ס"ס פ"ג ור"ס פ"ה שכתב ליישב דברי הלבוש בטוב טעם משום דקשה עוד על האי כללא דהיתר בהיתר לא בטל דא"כ אמאי המעביר עציץ נקוב בכרם אם לא הוסיף מאתים מותר וכן מחיצת הכרם שנפרצה והטעם משום שהיניקה בטילה בפחות ממאתים וכ"כ להדיא רמב"ן ריש ב"ב וקשה הא הוי היתר בהיתר וע"כ מוכח כסברת הלבוש דנהי דבביטול איסור בהיתר אין חילוק בין יבש ללח מ"מ בהיתר בהיתר יש חילוק דביבש ועומד במקומו כמו בגד שאבד בו כלאים לא בטל אבל לח בלח שמתפשט ונאבד במיעוטו בטל ואפשר דילפינן לה מבב"ח כקושיית תוי"ט ריש שקלים ע"ש עוד ובס"ס צ"ו שם עי' ש"ך סק"ח ועיין בספר תפארת ישראל על משניות פ"ט דכלאים משנה א' מ"ש בזה:
(ב) בגד שהשתי. בספר חכמת אדם (כלל צ"ב) כתב איינגלישע פלענעלייא ע"פ נסיון ראינו שהשתי פשתן והערב צמר ע"ש:
(ג) ה"י אסור. [עיין בה"ט בשם ש"ך ועיין פמ"ג לאו"ח ס"ס ט' ובתשובת משכנות יעקב (סימן ס"ז) מ"ש בזה]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |