ט"ז/יורה דעה/רצט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מביא מין אחר ומערבו עמהם. פירוש אם נתערב צמר רחלים עם פשתים מביא צמר גמלים הרבה ומערב שם ממילא נתבטל הצמר רחלים ואין כאן איסור ובדרישה הקשה מאי שנא כאן דמבטלין איסור לכתחלה יותר משאר איסורים כגון בשר בחלב וכיוצא בו ודחק לתרץ ע"ש ולי נראה דודאי גם בשעטנז לא ניחא ליה בההוא חוט שקשור דודאי לא ניחא ליה באיסורא. עוד הקשה בפרישה אהא דמשמע ליה מדאמרינן בפשתן וקנבוס שנתערבו אם רובן קנבוס מותר עם הצמר ולא אמר רבותא דאפילו נתערב פשתן עם צמר ורובן צמר דמותר עם צמר וע"כ הקשה מהא דאמרינן בסימן זה וכו' עד ולא אמרי' דנתבטלו זה בזה קודם שנטוו דהא אי אפשר לצמצם כו' עכ"ל ואני אומר דלפי הנראה לכאורה דבר זה במחלוקת שנויה דעל מ"ש כאן בש"ע לפיכך עורות הכבשים כו' שהרי בטלו במיעוטן כו' והוא מדברי הרמב"ם כתב הראב"ד על זה הל"ל שאינו טווי ואם יאמר אע"פ שאינו טווי אסור מדרבנן כמו הלבדים אם כן גם זה יהא אסור מפני שהוא נוז בקשרים ואם מפני שביטלו במיעוטן זה שיבוש וכי צמר בפשתן יהא בטל ברוב אלא כיון דאין בו איסור תורה אין חוששין לספיקו עכ"ל וכתב כ"מ שטעם שבטל במיעוטו אינו שיבוש שהרי מפורש בירושלמי צמר ופשתן שטרפן אסור כיצד הוא עושה מביא ליטרא ועוד צמר גמלים ומבטלן עכ"ל והנה צ"ל דלדעת הראב"ד אינו מועיל ביטול ברוב בצמר ופשתן עצמן אפילו באינן חוטין עדיין שהרי צמר של עורות הכבשים לא נטוו עדיין ואפילו הכי לא מצא לו היתר מצד ביטול ברוב אלא מצד שהוא ספק דרבנן וכ"כ רש"י בסוף תמורה (דל"ד) דבכלאים אין שייך ביטול ברוב וכן נראה דעת התוספות פרק האשה במסכת נדה שכתבו הא דאמרינן בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לעובד כוכבים ולא בטיל ברוב כדאית' גבי שער נזיר בסוף תמורה דאין שייך ביטול ברוב אלא כשהאיסור מעורב בהיתר אבל כלאים ששניהם היתר ונאסרים על ידי תערובות כך אסור המרובה כמו המועט עד כאן לשונם וכך כתב הרא"ש והוסיף ול"ד לבשר בחלב שנאסר ג"כ על ידי תערובות ואפילו הכי אין אסור כשאין בנותן טעם שאני התם דדרך בישול אסרה תורה ולא מיקרי בשר בחלב בלא נתינת טעם עכ"ל לפי זה אפילו נתערב צמר שלא נטווה בפשתים ועשה אח"כ ממנו בגד אילו בטל ברוב והיינו כדעת הראב"ד והא דמביא בכ"מ מן הירושלמי לסיועיה לרמב"ם תמהתי מאד אדרבה הוא תיובתיה דהא שם לא התיר אלא כשמערב שם מין אחר ובזה מודה הראב"ד ורש"י ותוספות אבל הני תרי מינים לחוד לא מהני ביטול ברוב מחמת מין אחד על חבירו והרי הרמב"ם התיר בעורות של כבשים מצד ביטול ברוב במינים אלו בלא תערובת מין שלישי וצריך לומר דהרמב"ם סבירא ליה בעורות של כבשים הוה ג"כ מין שלישי דהיינו העור עצמו שחלק ממנו מה שתפירה בתוכו הוא מעורב עם קישור חוט התפירה של פשתן עם הצמר של העור ובהך סברא נראה דפליגי הראב"ד ורמב"ם ודעת הטור היא לחלק בין תערובת של קודם אריגה לאחר אריגה דהיינו קודם אריגה מועיל מין ג' דוקא ובהא מתרצא לדידיה ההיא דבגד שאבד בו כלאים דאסור דשם לא שייך תיקון מין שלישי אבל קודם אריגה דשייך מין שלישי אז באמת על ידי התערובו' של מין ג' יהיה בטל ומה שהקשה בדרישה הא אין מבטלין איסור לכתחלה לק"מ דכאן אין איסור אלא החבור אוסרם דוקא ושפיר יש לנו רשות לבטל החבור ע"י שהמין הג' יבטלו ולא אמרו אין מבטלין איסור אלא כל שיש איסור מצד עצמו ונתערב בהיתר שאין לך להוסיף על ההיתר שיבטל האיסור בתוכו וא"צ דדמי לחתיכת בשר שנאסרה מחמת בליעת חלב דאין מועיל שם ביטול דהתם אף ההיתר נעשה איסור דחתיכה עצמה נעשית נבילה מחמת שההיתר בלוע מן האיסור ונותן בו טעם משא"כ כאן דאין שייך טעם ע"כ סגי כשמוסיף מין ג' ואותו המין מבטל אחד מהם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |