נקודות הכסף/יורה דעה/קיז

נקודות הכסף ‏ יורה דעה קיז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(סימן קי"ז בט"ז ס"ק ד') התיר ג"כ נחירת התיישים. בלא טענה מוכרחת ואולי אלו היה רואה דברי הב"ח באורח חיים (סימן תקנ"א) שהבאתי בש"ך ס"ק ח' לא כתב כן:

(שם) אלא שבאו"ה הארוך סוף כלל ל"ט ראיתי שכתב דאין היתר סיכה כו' וכן עיקר כו'. לא נתבררו דבריו ובספרי כתבתי וז"ל ולענין לסוך בשומן או בחלב חזיר בתשובת הרשב"א שהביא ב"י {{ממ|ר"ס קכ"ג} מתיר אפילו בלא מקום סכנה ומיהו לבריא ממש משמע דאסור וכ"כ הסמ"ג בהל' שבת (דף כ"א ריש ע"ב) דמותר לסוך מאיסור או חלב חזיר למי שיש לו חטטין אע"ג דליכא סכנה ואין איסור כ"א בעושה לתענוג אבל משו' צער שרי וכתב רבינו ברוך ותינוקות נראה שאסור לסוך גופן בחלב חזיר שאין זה אלא תענוג אבל יניח עובד כוכבים לסוך עכ"ל ומביאו האו"ה סוף כלל ל"ט. ובכתיבת יד רמ"א בגליון או"ה מצאתי וז"ל ותמהני לפ"ז שאנו נוהגין לרחוץ ולחוף במה שקורין בל"א זיי"ף העשויה מחלב שהוא איסור דאורייתא עכ"ל מיהו כתב הסמ"ג אח"כ לפי' רבי יעקב מותר אפילו לסוך ישראל מחלב ומחזיר דדוקא סיכת שמן דאסמכוה רבנן אקרא אסור אבל שאר סיכה לא עכ"ל וכ"כ ר' ירוחם נט"ו סוף אות כ"ז דעת ר"ב ודעת ר"ת ודברי ר"ת הם בתוס' ס"פ בנות כותים (נדה דף ל"ב ע"א) ובפרק בתרא דיומא (דף ע"ז ע"א) מבואר שם דמותר הואיל ואינו אסור בהנאה ובאו"ה שם פסק לאסור וכתב דהתוספות פרק בנות כותים שכתבו בשם ר"ת דשרי שמא היינו גם כן דוקא במקום צער למי שיש לו חטטין ולא נהירא דפשט דברי ר"ת שם משמע דבכל ענין שרי וכן בפסקי תוספות שם כתבו סתם מותר לסוך בשמן חזיר ובחלב. וכן משמע בתוס' דיומא וכן משמע להדיא בסמ"ג שהבאתי דלר"ת בכל ענין שרי. ובס"ס קי"ז כתב הב"י בשם א"ח דלסוך בשרו בחלב חזיר אסור דסיכה בכלל שתיה. והב"ח שם פסק דשרי והעטרת זהב שם כתב ובחלב חזיר נהגו איסור אבל בשאר חלב נהגו היתר ע"ש ומ"מ ראיתי יש מחמירין שלא לרחוץ בזיי"ף העשויה מחלב ונכון הוא. מיהו מה שהקשה העט"ז שם מטעם דסיכה בכלל שתיה דהא אין חיוב מלקות אסיכה לא דק הוא דהא ביוה"כ לכ"ע סיכה בכלל שתיה וסיכה ביוה"כ ליכ' מלקות דאינו אלא מדרבנן כמ"ש התוס' והרא"ש פרק יוה"כ ע"ש גם מה שהקש' העט"ז שם דאפי' בחלב בהמה טהורה היה לנו לאסור והרי כבר נהגו להתיר בשאר חלב לק"מ דאה"נ דלהאו"ח גם שאר חלב אסור וכן משמע להדיא בסמ"ג ותוס' ואו"ה שם דלהאוסרים בכל איסורים אסור משמע שם נמי דהטעם הוא משום דסיכה בכלל שתיה וכן הוא באו"ה שם ואנן דנהגנו היתר בשאר חלב אפשר שגם בחלב חזיר היו נוהגין היתר אלא שאין דרך לרחוץ ולסוך בחלב חזיר ובספר מגדול דוד השיג על העט"ז מטעם אחרינא וכתב דהא"ח דוקא בחלב חזיר קאסר משום דמסאבא ולא שאר חלב ואין זה מוכרח לפע"ד מיהו אפשר שהעולם שלא נהגו היתר בחלב חזיר טעמם משום דמסאבא הוא או כמ"ש העט"ז דכיון דהעובדי כוכבי' רגילין בחזיר נהגו בו הרחקה יתירה עכ"ל: (הגה"ה) בב"י כתב וז"ל כתוב בא"ח הא דמותר לתפרם ה"מ ביחד הטמא והטהור אבל לא הטמא בפ"ע והטהור בפ"ע דכיון שהוא צייד יאמרו שכוון מלאכתו להם לכן צריך שימכרם מיד לא שישהה הטמא עד שיהיה שמן עכ"ל ומה שאסר למכור הטמא בפ"ע אינו יודע מנין ל' ומדברי הרמב"ם ורבי' משמע דשרי שהרי אפילו לא עלו בידו אלא טמאים לבד התירו כיון שהוא עצמו כתב לעיל דאם לא צד אלא טמאים מותר כדי שלא יפסיד כל טרחו אם כן גבי טמאים וטהורים דל"ל הכי לא התירו לו למכור אלא לכולם ביחד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.