משנה/זבים/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל - ספריא) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} הרואה ראיה אחת של זוב. בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום. ובית הלל אומרים כבעל קרי. ראה אחת. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה שתים. או א' מרובה כשתים. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן. אמר רבי אליעזר בן יהודה. מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור. ועל מה נחלקו. על הרואה שתים. או אחת מרובה כשתים. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה אחת. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב. וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן: | {{עוגןמ|א}} הרואה ראיה אחת של זוב. בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום. ובית הלל אומרים כבעל קרי. ראה אחת. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה שתים. או א' מרובה כשתים. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן. אמר רבי אליעזר בן יהודה. מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור. ועל מה נחלקו. על הרואה שתים. או אחת מרובה כשתים. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה אחת. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב. וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן: |
גרסה מ־08:00, 19 ביולי 2020
מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הרואה ראיה אחת של זוב. בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום. ובית הלל אומרים כבעל קרי. ראה אחת. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה שתים. או א' מרובה כשתים. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן. אמר רבי אליעזר בן יהודה. מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור. ועל מה נחלקו. על הרואה שתים. או אחת מרובה כשתים. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה אחת. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב. וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן:
(ב) הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו. בית שמאי אומרים סותר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו. רבי ישמעאל אומר הרואה בשני. סותר את שלפניו. רבי עקיבא אומר אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי. שבית שמאי אומרים סתר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו. ומודים ברואה ברביעי. שלא סתר אלא יומו. בראה קרי. אבל אם ראה זוב. אפילו יום שביעי. סתר את שלפניו:
(ג) ראה אחת היום ושתים למחר. שתים היום ואחת למחר. שלש לשלשה ימים או לשלשה לילות. הרי זה זב גמור.
(ד) ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג. ואחר כך ראה שתים. או אחת מרובה כשתים. או ראה שתים או אחת מרובה כשתים. והפסיק כדי טבילה וסיפוג. ואחר כך ראה אחת. הרי זה זב גמור:
(ה) ראה אחת מרובה כשלש. שהיא כמן גד יון לשילוח. שהן כדי שתי טבילות. וכשני ספוגין. הרי זה זב גמור. ראה אחת מרובה כשתים. מטמא משכב ומושב. וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן. אמר רבי יוסי לא אמרו אחת מרובה. אלא אם כן יש בה כדי שלש.
(ו) ראה אחת היום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם ידוע שמקצת הראיה מהיום. ומקצתה למחר. ודאי לקרבן ולטומאה. אם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר. ודאי לטומאה וספק לקרבן. ראה שני ימים בין השמשות. ספק לטומאה ולקרבן. אחת בין השמשות. ספק לטומאה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |