רבינו חננאל/עירובין/כה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
מאן דשרי דהא לית בה דיורין וכחצר דמיא ומאן דאסר גזר דלמא מיתבי בה דיורין וקי"ל הלכתא כמאן דמיקיל ושרי ולא חיישינן לדיורין וכבר פירשנוה למעלה {{ממ|ורחבה}} [דברחבה] דרבים הוא {{ממ|ולא}} [דלא] חיישינן אבל ברחבה דיחיד זמנין דמימליך ובני בתי ודייר בה דיורין. קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו באילנות לא הוי [מיעוט] דהא נטיעת אילנו' בחצר כחצר דמו כדאמרן. עמוד גבוה י' טפחים ורחב ד' טפחים הוי מיעוט פחות מג' לא הוי מיעוט וכן סלקא סוגיא דשמעתא ד' הוי מיעוט פחות לא. הרחיק מן התל ד' ועשה בו מחיצה הועיל בו. פי' התל הוא מקום שלא הוקף לדירה ואם הרחיק משפת התל ד' טפחים ועשה בו מחיצה לדירה הותר לו לטלטל בכולו. אבל בפחות מג' וכן העושה מחיצה על שפת התל לא דאין מחיצה שעשה עכשיו מבטלת גידור התל שהוא מחיצתו המוקף שלא לדירה אלו דברי רב ששת ורב חסדא אמר העושה מחיצה ע"ג מחיצה בשבת הועיל בנכסי הגר לא קנה ורב ששת אמר אפילו בשבת לא הועיל. ואמר רב חסדא מודה לי רב ששת בעושה מחיצה על שפת התל ודר בתל שהועיל הואיל ובמחיצות העליונות הוא דר ומותר לטלטל בכולו. והלכתא כרב חסדא בין בשבת דהוא לקולא בין בנכסי הגר דהא רב נחמן קאי כוותיה. בעי רבה בר חנן אליבא דרב ששת נבלעו מחיצות התחתונות והעליונות קיימות מהו כמחיצה ע"ג מחיצה הוי אי לא ופשיט אביי לענין שבת הא קי"ל כל מחיצה שנעשית בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה ואפילו רב נחמן דאמר לא שנו אלא לזרוק אבל לטלטל אסור. לא אמר אלא במתכוין לעשות מחיצה כדי לטלטל הוא דאסר אבל כי האי גוונא אפילו רב נחמן שרי. אי בנכסי הגר הא אמרינן האי מאן דשדא ליפתא בי {{ממ|פילחי}} [פילי] בארעא דגר לא עבד ולא מידי. מ"ט בעידנא דשדא האי ליפתא לא משבחא ולא מידי בתר הכי כי קא משבחא ממילא שבחא. האי נמי בעידנא דעבד מחיצה ע"ג מחיצה לא הועיל בתר דנבלעו התחתונות לא עשה הוא בעליונות כלום הלכך לא קנה בנכסי הגר כלום כי האי גוונא. האי אתתא דעבדא מחיצה ע"ג מחיצה בנכסי הגר אתא ההוא גברא רפק ביה פורתא. אוקמה רב נחמן בידיה לההוא דרפק בנכסי הגר אתא היא צווחא קמיה ולא אשגח בה אמר לה לא מחזקת כדמחזקי אינשי. קרפף בית ג' סאין וקירה בו בית סאה. רבה אמר קירויו מייתרו וכאילו יתר מבית סאתים הוא ואסור. ור' זירא אמר אין קירויו מייתרו אלא הקרוי מפסיק בינתים וזה אין בו יותר מבית סאתים ומותר. | מאן דשרי דהא לית בה דיורין וכחצר דמיא ומאן דאסר גזר דלמא מיתבי בה דיורין וקי"ל הלכתא כמאן דמיקיל ושרי ולא חיישינן לדיורין וכבר פירשנוה למעלה {{ממ|ורחבה}} [דברחבה] דרבים הוא {{ממ|ולא}} [דלא] חיישינן אבל ברחבה דיחיד זמנין דמימליך ובני בתי ודייר בה דיורין. קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו באילנות לא הוי [מיעוט] דהא נטיעת אילנו' בחצר כחצר דמו כדאמרן. עמוד גבוה י' טפחים ורחב ד' טפחים הוי מיעוט פחות מג' לא הוי מיעוט וכן סלקא סוגיא דשמעתא ד' הוי מיעוט פחות לא. הרחיק מן התל ד' ועשה בו מחיצה הועיל בו. פי' התל הוא מקום שלא הוקף לדירה ואם הרחיק משפת התל ד' טפחים ועשה בו מחיצה לדירה הותר לו לטלטל בכולו. אבל בפחות מג' וכן העושה מחיצה על שפת התל לא דאין מחיצה שעשה עכשיו מבטלת גידור התל שהוא מחיצתו המוקף שלא לדירה אלו דברי רב ששת ורב חסדא אמר העושה מחיצה ע"ג מחיצה בשבת הועיל בנכסי הגר לא קנה ורב ששת אמר אפילו בשבת לא הועיל. ואמר רב חסדא מודה לי רב ששת בעושה מחיצה על שפת התל ודר בתל שהועיל הואיל ובמחיצות העליונות הוא דר ומותר לטלטל בכולו. והלכתא כרב חסדא בין בשבת דהוא לקולא בין בנכסי הגר דהא רב נחמן קאי כוותיה. בעי רבה בר חנן אליבא דרב ששת נבלעו מחיצות התחתונות והעליונות קיימות מהו כמחיצה ע"ג מחיצה הוי אי לא ופשיט אביי לענין שבת הא קי"ל כל מחיצה שנעשית בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה ואפילו רב נחמן דאמר לא שנו אלא לזרוק אבל לטלטל אסור. לא אמר אלא במתכוין לעשות מחיצה כדי לטלטל הוא דאסר אבל כי האי גוונא אפילו רב נחמן שרי. אי בנכסי הגר הא אמרינן האי מאן דשדא ליפתא בי {{ממ|פילחי}} [פילי] בארעא דגר לא עבד ולא מידי. מ"ט בעידנא דשדא האי ליפתא לא משבחא ולא מידי בתר הכי כי קא משבחא ממילא שבחא. האי נמי בעידנא דעבד מחיצה ע"ג מחיצה לא הועיל בתר דנבלעו התחתונות לא עשה הוא בעליונות כלום הלכך לא קנה בנכסי הגר כלום כי האי גוונא. האי אתתא דעבדא מחיצה ע"ג מחיצה בנכסי הגר אתא ההוא גברא רפק ביה פורתא. אוקמה רב נחמן בידיה לההוא דרפק בנכסי הגר אתא היא צווחא קמיה ולא אשגח בה אמר לה לא מחזקת כדמחזקי אינשי. קרפף בית ג' סאין וקירה בו בית סאה. רבה אמר קירויו מייתרו וכאילו יתר מבית סאתים הוא ואסור. ור' זירא אמר אין קירויו מייתרו אלא הקרוי מפסיק בינתים וזה אין בו יותר מבית סאתים ומותר. | ||
גרסה אחרונה מ־14:04, 17 ביולי 2020
רבינו חננאל 
עירובין כה א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מאן דשרי דהא לית בה דיורין וכחצר דמיא ומאן דאסר גזר דלמא מיתבי בה דיורין וקי"ל הלכתא כמאן דמיקיל ושרי ולא חיישינן לדיורין וכבר פירשנוה למעלה (ורחבה) [דברחבה] דרבים הוא (ולא) [דלא] חיישינן אבל ברחבה דיחיד זמנין דמימליך ובני בתי ודייר בה דיורין. קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו באילנות לא הוי [מיעוט] דהא נטיעת אילנו' בחצר כחצר דמו כדאמרן. עמוד גבוה י' טפחים ורחב ד' טפחים הוי מיעוט פחות מג' לא הוי מיעוט וכן סלקא סוגיא דשמעתא ד' הוי מיעוט פחות לא. הרחיק מן התל ד' ועשה בו מחיצה הועיל בו. פי' התל הוא מקום שלא הוקף לדירה ואם הרחיק משפת התל ד' טפחים ועשה בו מחיצה לדירה הותר לו לטלטל בכולו. אבל בפחות מג' וכן העושה מחיצה על שפת התל לא דאין מחיצה שעשה עכשיו מבטלת גידור התל שהוא מחיצתו המוקף שלא לדירה אלו דברי רב ששת ורב חסדא אמר העושה מחיצה ע"ג מחיצה בשבת הועיל בנכסי הגר לא קנה ורב ששת אמר אפילו בשבת לא הועיל. ואמר רב חסדא מודה לי רב ששת בעושה מחיצה על שפת התל ודר בתל שהועיל הואיל ובמחיצות העליונות הוא דר ומותר לטלטל בכולו. והלכתא כרב חסדא בין בשבת דהוא לקולא בין בנכסי הגר דהא רב נחמן קאי כוותיה. בעי רבה בר חנן אליבא דרב ששת נבלעו מחיצות התחתונות והעליונות קיימות מהו כמחיצה ע"ג מחיצה הוי אי לא ופשיט אביי לענין שבת הא קי"ל כל מחיצה שנעשית בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה ואפילו רב נחמן דאמר לא שנו אלא לזרוק אבל לטלטל אסור. לא אמר אלא במתכוין לעשות מחיצה כדי לטלטל הוא דאסר אבל כי האי גוונא אפילו רב נחמן שרי. אי בנכסי הגר הא אמרינן האי מאן דשדא ליפתא בי (פילחי) [פילי] בארעא דגר לא עבד ולא מידי. מ"ט בעידנא דשדא האי ליפתא לא משבחא ולא מידי בתר הכי כי קא משבחא ממילא שבחא. האי נמי בעידנא דעבד מחיצה ע"ג מחיצה לא הועיל בתר דנבלעו התחתונות לא עשה הוא בעליונות כלום הלכך לא קנה בנכסי הגר כלום כי האי גוונא. האי אתתא דעבדא מחיצה ע"ג מחיצה בנכסי הגר אתא ההוא גברא רפק ביה פורתא. אוקמה רב נחמן בידיה לההוא דרפק בנכסי הגר אתא היא צווחא קמיה ולא אשגח בה אמר לה לא מחזקת כדמחזקי אינשי. קרפף בית ג' סאין וקירה בו בית סאה. רבה אמר קירויו מייתרו וכאילו יתר מבית סאתים הוא ואסור. ור' זירא אמר אין קירויו מייתרו אלא הקרוי מפסיק בינתים וזה אין בו יותר מבית סאתים ומותר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |